ברק בכר נתן וברק בכר לקח, ולמה התכוון המשורר? על כר הדשא הוא התחיל ב-4-3-3 ולפתע פתאום, משום מקום, החליט לעבור ל-3-5-2 ועשה מהומה ובלבול בתוך המערך של הירוקים. הכוונה היא לשלוש הסבות לשחקנים שלא רגילים לשחק במקומות האלה שלא מתאימים להם. הראשון היה עומר אצילי ששיחק מאחורי החלוץ, השני הוא דניאל סונדגרן שעבר לשחק בלם ימני והשלישי הוא דולב חזיזה שמהצד השמאלי הרחוק עבר לשחק בצד ימין הקרוב לספסל מכבי חיפה.
כתוצאה מכך – אנדרלמוסיה. במשך חמש דקות מכבי חיפה לא מצאה את הידיים והרגליים שלה. הגול של היוונים הגיע כתוצאה מבלבול – בלבול באמצע המגרש ובלבול בשמירה. לבסוף, פייר קורנו הרחיק כדור מתוך הרחבה ובמקום לבעוט אותו החוצה אל מחוץ למגרש, הוא יצר מצב בעיטה לחלוץ הדני שהגיע מול שער ריק וכבש את ה-1:0, שלא מתאים לקבוצה כמו מכבי חיפה לספוג. חמישה שחקני הגנה ואין אף אחד על הריבאונד על הקורה – עוד מחדל.
ומה קרה אחרי הגול? בכר חזר ל-4-3-3. זה היה יותר מדי לעשר דקות של משחק, אבל כשאתה מכניס את פרנזי פיירו לעמדת החלוץ המרכזי ויש לך ביחד איתו את ניקיטה רוקאביצה, דברים נראים אחרת. פתאום יש שני חלוצים מול שני בלמים ואז אתה מחזיר לאחור את סונדגרן לבלם ונותן לחזיזה וקורנו להיות חופשיים. מה קורה אז? קורנו מגיע למצב של מאה אחוז גול ומפספס וחזיזה, שהוא מגן ימני התקפי, מצד שני עושה גול בהפוכה. ככה זה שאתה נותן לשחקנים לשחק בעמדות שהם רגילים אליהן.
למדנו על חזיזה שהוא יכול לשחק בכל מקום על מהגרש בכל רגע נתון והוא היה נהדר ברגע שברק עשה את החילוף. עד אז, חזיזה היה פרווה וקורנו היה חלש הגנתית. לעומת זאת, כאשר היו שלושה שחקנים מאחוריו – הוא שיחק גבוה יותר והיה התקפי יותר.
אם ניגש למשחק, אין ספק שהמאמן היווני הגיע לסמי עופר כדי ללמוד מקרוב את מכבי חיפה. בשלושים הדקות הראשונות הוא הבין בדיוק מה הוא צריך לעשות נגדה ונתן הוראה לא להניע את הכדור מול הירוקים: ‘חיפה תלחץ, אתם תשחקו רק עם כדורים ארוכים’. וכך היה – הם לא ניסו להניע כדור מאחור, כשאת הנעת הכדור הם עשו רק בחלק של חיפה. נטע לביא לא היה פה ולא שם, אך ברגע שהאלופה הבינה את הפרינציפ היא התכווצה מאחור והייתה קומפקטית. כתוצאה מכך, מכבי חיפה יצאה קדימה עם הפנים והבקיעה שני שערים מצוינים שחבל שנפסלו. אם היה VAR, לפחות הגול של דין דוד היה נחשב.
במחצית השנייה פיירו עשה עבודה בלתי רגילה וסתם פיות של כל מיני ‘פרחחי מקלדת’ שלכלכו עליו מפה ועד להאיטי. למרות שהחטיא בשלומיאליות, חלוץ הרכש החדש עשה תנועה בלתי רגילה לצ’ירון שרי, היה קבוצתי, הגיע למצבים, בעט למשקוף ועשה הכל כמו שחלוץ מרכזי צריך – כאשר כל זה קרה כתוצאה מכך שרוקאביצה היה לידו. אם נלך אחורה למשחק מול הפועל באר שבע, הוא היה בודד למעלה ושם היה לו מאוד קשה.
פיירו אילץ את המאמן היווני להגיב ולהכניס עוד בלם ובכך לשנות את המערך של אולימפיאקוס. מרטינש שינה כאשר הוא קלט ששני הבלמים שלו לא יכולים להסתדר עם החלוץ מהאיטי ורוקאביצה, ואכן הבלם שנכנס מנע שער לאחר שהרחיק כדור שסאן מנחם הכניס בין שני שחקני הגנה.
בגדול למכבי חיפה הגיע לנצח, היא הייתה טובה יותר מאולימפיאקוס. הירוקים הביאו גאווה לעיר חיפה ולא ויתרו לרגע על המשחק. בוגדן פלאניץ’ היה מצוין, שרי היה נהדר, עלי מוחמד טוב מאוד, וחזיזה? כבר אמרנו. למכבי חיפה יש עוד הרבה עבודה, אבל אי אפשר לסתום את הגולל עליה מאחר והיא תהיה מסוכנת גם בפיראוס.
מכבי חיפה מסוגלת לעשות את העבודה גם שם וצריך לזכור שבשנה שעברה לודוגורץ הדיחה את אולימפיאקוס בפנדלים. אני יודע שברק בכר לא אוהב להתאמן על פנדלים, אבל כאן אין ברירה. מאמן מכבי חיפה יהיה חייב לעבוד עם קבוצתו על בעיטות מהנקודה הלבנה – הוא הפסיד לאחרונה כבר שתי תחרויות על כך ואם בכר רוצה לעבור שלב, פנדלים עשויים להיות המפתח גם הפעם.
