פחות משנה וחצי העביר מרקו יאנקוביץ’ בישראל לפני שחתם בתחילת החודש הנוכחי בקרבאח האזרית וכבר הספיק לשחק איתה במוקדמות ליגת האלופות נגד פ.צ. ציריך. עבור הקשר המונטנגרי הפרק בישראל לווה בלא מעט טלטלות שכללו את בית”ר ירושלים המסובכת, במדיה שיחק עד חודש ינואר לפני שפוטר ממנה באופן חד צדדי ולמעשה שוחרר.
לאחר מכן, הוא עבר ליריבה המושבעת, הפועל ת"א, בה חווה תקופה טובה יותר בפן הספורטיבי, אך היה מעורב בעימות עם המאמן קובי רפואה לאחר ההפסד הצורב 5:0 בדרבי למכבי ת”א – עימות בו ענה למאמן, נענש ונקנס.
כעת, בראיון מיוחד ל-ONE, יאנקוביץ’ נפתח, מספר את הגרסה שלו לאירוע עם המאמן, מתייחס לעימות עם השופט איתן שמואלביץ' בגינו הושעה משלושה משחקים, מסביר מדוע לא נשאר בישראל ומתייחס לתדמית הבעייתית שדבקה בו.
"היה לי חוזה לעונה נוספת וכמו כל שחקן בעולם, השאיפה שלי הייתה להתקדם וללכת למקום טוב”, סיפר יאנקוביץ’, “אף אחד מהפועל לא דיבר איתי במהלך הפגרה. הייתי עם הנבחרת הלאומית ולא ידעתי מתי יחלו האימונים, אם אקבל עוד כמה ימים לנוח או לא. כמה ימים לפני שסיימתי את המשימה עם הנבחרת, קיבלתי את הטלפון מקרבאח והכל נסגר תוך יומיים. ראיתי במהלך המו"מ כמה הם באמת רוצים ועבורי זה היה מספיק".
איך ההתרשמות שלך עד כה?
"הליגה תחל בקרוב ב-5.8, אז קשה לי להגיד לך מה רמת הליגה שם ביחס לישראל, אבל קרבאח היא האלופה והמטרה שלה תמיד תהיה לזכות בתארים ולהשתתף במפעלים אירופים. זה מועדון מאורגן מאוד ויש לו את כל מה ששחקן צריך להתאמן בצורה טובה. אני יכול להגיד לך שאחרי כמה שבועות, אני מרוצה שחתמתי פה".
החלוץ שמשחק איתך, קאדי, היה מועמד להפועל ב"ש.
"אני יודע על כך, הוא אפילו שאל אותי על ב"ש, אבל הרושם שלי היה שהוא לא רוצה לעזוב את קרבאח. הוא אחד השחקנים הכי טובים פה והוא הראה את זה במשחקי מוקדמות הצ'מפיונס עם שלושה שערים ושני בישולים אם אני לא טועה".
הספקת לשחק רק שנה בבית"ר, אבל חווית לא מעט דברים. כמה הסיטואציה שם הייתה קשה?
"הכל קרה כל כך מהר. אנחנו השחקנים ידענו שיש בעיות, אבל לא הרגשנו את זה כל כך. יכול להיות שהרגשתי את זה פחות, כי בניגוד לשחקנים ישראלים אני לא קורא את התקשורת המקומית. אבל אני יכול להגיד לך שלפחות עד שאני עזבתי, הכול הרגיש לי בסדר, אפילו הצד הכלכלי. שמעתי שהיו בעיות משפטיות אבל לא הבנתי במדויק. תמיד ניסיתי להתנתק מזה ולהתרכז במגרש".
תחילת השנה הייתה מורכבת מקצועית: התחלתם את העונה עם ארווין קומאן ואז הגיע יוסי מזרחי.
"אני אגיד לך את האמת, עם שניהם הסתדרתי טוב והבנתי אותם. כאב לי על יוסי, שבגילו, היה צריך לעבור את הלחץ והסטרס הללו. הוא לא היה צריך את זה. הרגשתי לא טוב שהתוצאות שלנו לא היו טובות ושהוא וקומאן (שגם עזב בגלל סיבות רפואיות) לא יכולים היו להיות רגועים".
בוא נחזור ליום בו בית"ר מודיעה לך: ‘אתה מפוטר’, או יותר נכון שהם לא יכולים לעמוד בחוזה שלך.
"לא ראיתי את זה מגיע. הכול היה בסדר עד היום בו הם פיטרו אותי. הייתי מאוד מאוכזב בגלל שאם אני זוכר נכון, אותה הודעה הגיעה ב-26-27 בינואר. היו לי רק כמה ימים למצוא קבוצה. ציפיתי שאם הם רוצים ללכת על צעד כזה, לפחות שיודיעו לי כמה שבועות קודם לכן כדי שיהיה לי זמן להתארגן. אבל אני יכול להגיד לך שאחרי השיחה עם אלי אוחנה, הבנתי באיזה קושי בית"ר הייתה מצויה ושזה לא משהו שכוון נגדי אישית או כי אני שחקן רע. אלא רק בגלל הסיטואציה שבה הם ניסו להציל את המועדון".
פיפ"א פסקה על פיצוי שבית"ר תיאלץ להעביר לך. היית מוכן לבוא לקראתם כלכלית אם הם היו מבקשים ממך?
"אולי. להרבה סיטואציות קשות יש פתרונות אם אנשים מדברים האחד עם השני, אבל הם לא פנו אליי או דיברו איתי בנושא".
מה היית ממליץ לבית"ר? ללכת לפירוק או להיאבק על ההישארות בליגה הראשונה עם כל הקשיים?
"מועדון כמו בית"ר צריך לשחק בליגה הראשונה בלי שאלה בכלל. הממשלה וההתאחדות צריכות לסייע בנושא. אני מקווה שיבוא בעלים חדש שיעזור למועדון כי מדובר במועדון עם פוטנציאל מאוד גדול".
בוא נדבר על עוד אירוע שקרה לך בבית"ר. התווכחת עם השופט איתן שמואלביץ' והורחקת לשלושה משחקים.
"קיבלתי את הכרטיס האדום ולא אמרתי מילה, אלא בסך הכול התחלתי לצאת החוצה מהמגרש. כשכבר הייתי קרוב ליציאה, אחד האוהדים השליך עליי בקבוק מלא ישירות לפנים שלי. זה יצר עימות של הרבה אנשים בשטח קטן ואני הייתי עצבני מהכרטיס האדום שקיבלתי. תהיתי לעצמי איך זה הגיוני שמישהו מהקהל ישליך עליך בקבוק במשחק כדורגל ואת אותה השאלה שאלתי את השופט. כמובן שהוא לא נתן לי תשובה וגם לא ציפיתי שייתן לי. התחלתי ללכת לחדר ההלבשה ולדבר לעצמי ואחרי כמה מילים, סיננתי: ‘f*** of’. הייתי לפחות עשרה מטרים מהשופט ואפילו לא יכולתי להסתכל לכיוון שלו. תאמין לי שאם הייתי רוצה להגיד את זה לו ישירות, הייתי עושה את זה בלי בעיה והוא היה רואה בבירור שזה אליו. אבל זה לא היה המקרה".
בוא נעבור לפרק השני שלך בישראל, הפועל ת"א. נדמה לי שהאירוע הכי זכור הוא העימות באחד האימונים אחרי הדרבי עם המאמן קובי רפואה, בגינו הושעת ונקנסת.
"זה סיפור ארוך שהייתי בו צודק לחלוטין, אבל התחלנו להתווכח בפני כל השחקנים וזו הייתה הסיבה שהוא היה צריך להעניש אותי. אני לא גאה במקרה הזה אפילו אם אני צודק כי הפסדתי כמה משחקים, אבל קרו באימון הזה כל כך הרבה דברים שקשה לי היה לשתוק יותר. הייתי עושה את אותו הדבר שוב, אבל אני יכול להגיד שבאותו הזמן ביקשתי מהמאמן לדבר איתו בארבע עיניים ולא בנוכחות כל השחקנים.
"אני אגיד לך משהו, היחסים שלי עם קובי היו נורמליים לחלוטין. אני מקצוען, אני לא מסוג השחקנים שמנסים להיות קרובים למאמן. יש לי את העבודה שלי, לו יש את שלו וכל עוד אנחנו מכבדים האחד את השני אין בעיה. כיבדתי תמיד כל מאמן גם אם החלטה מסוימת לא הייתה מקובלת עליי".
בוא נחזור לאותו דרבי כואב שבו הובסתם 5:0.
"אני חושב שהתחלנו טוב, אולי היינו אפילו מעט טובים יותר. אחרי הכרטיס האדום זה כבר היה קשה".
למה הפועל לא מצליחה לנצח בדרבי כבר שמונה שנים?
"זה פשוט: מכבי מביאה שחקנים טובים יותר. זה מועדון טוב שמנוהל טוב והם משלמים הרבה כסף לשחקנים. כסף לא תמיד מביא לך את התוצאות הרצויות, אבל אתה צריך להשקיע כדי להצליח. אתה לא יכול שיהיו לך ציפיות גבוהות עם השקעה נמוכה. יש לך גבול מסוים והגבול שלנו היה להעפיל בפלייאוף העליון ואולי במקסימום להיות במקום הרביעי אם היינו מנצחים את מכבי נתניה בקרב הישיר".
היה שבוע מאוד קשה לאחר ההפסד, בהמשך לעימות שלך עם המאמן. כמעט ולא התאמנתם. הקהל הגיע והתפרע.
"שיחקתי בפרטיזן בלגרד, שם אתה אפילו לא יכול להפסיד משחק אחד בעונה או לסיים בתיקו. אם אתה לא מנצח, אז עושים לך בדיוק את אותו הדבר. העניין הוא שלי זה לא קרה בפרטיזן כי ניצחנו, זכינו באליפות ובגביע והשתתפנו במפעלים אירופים. אני חושב שזה לא הוגן: הקהל יכול לצעוק, יכול לבוא לאימון ולהגיד לנו שאנחנו לא טובים, אבל לא יכול להרוס לשחקנים מכוניות או לפגוע בציוד של המועדון. אני חושב שצריך לקחת בפרופורציות, כי כמו שאמרתי יש להפועל גבול מסוים ואנחנו הגענו למקום הכי גבוה של המועדון בשנים האחרונות. הפסדנו בסך הכול משחק אחד, אז נכון, זה היה 0:5, אבל כמו שאמרתי זה לא שהקבוצה סיימה במקום טוב יותר בטבלה בשנים שלפני".
הגעת לישראל עם המון ציפיות. עמדת בהן?
"בישראל גיליתי מרקו חדש. התחלתי לשחק בעמדה חדשה: הקשר ההגנתי מבין קשרי האמצע. לא אהבתי את התפקיד הזה בהתחלה, אבל עכשיו אני משחק בו גם בנבחרת הלאומית וזה החל להיות התפקיד הקבוע שלי. הייתי לחלוטין שחקן שונה לפני שהגעתי לישראל, אבל הדבר הכי חשוב עבורי הוא ששיחקתי כמעט בכל המשחקים שאפשר היה לשחק וחזרתי לחיות את הכדורגל. כי לא שיחקתי כמה חודשים באיטליה לפני שהגעתי לפה".
ניסו לצייר אותך כשחקן עם הרבה כישרון, אבל אולי קצת בעייתי. מה תגיד לאותם אנשים?
"אין לי שום בעיות מחוץ למגרש. אנשים תמיד רואים את התגובות של השחקן, אבל הם אף פעם לא מנסים להבין את הסיבה. למה בעשר שנים שלי כשחקן מקצועני אף פעם לא הייתה לי איזושהי בעיית משמעת? איזשהו ויכוח עם שחקן כלשהו או מאמן? בכל הקריירה שלי קיבלתי כרטיס אדום אחד ורק כמה כרטיסים צהובים . אני חושב שקיבלת את את התשובה".
איך הרמה בליגה הישראלית?
"יש פה ליגה מעניינת, עם אצטדיונים טובים וקהל מצוין. יש פה הרבה כישרונות ואם אני צריך להצביע על השחקן הטוב בליגה? אבחר שניים: צ'ירון שרי ועומר אצילי ממכבי חיפה. אלו השחקנים שמשחקים בתפקיד בו שיחקתי לפני בית"ר, קשרים התקפיים. אני אוהב את הצורה שהם משחקים גם בשל העובדה שהם משחקים עם רגל שמאל".
