המשחק הכי גדול של קבוצה ישראלית במוקדמות ליגת האלופות. נגד אלופת יוון אולימפיאקוס, שאם אנחנו מסתכלים על הפרש התקציבים ורמת הכדורגלנים, אז יכול להיות שכבודדים היוונים הם שחקנים יותר טובים ומרוויחים יותר כסף, אבל בגדול מכבי חיפה יותר טובה כקבוצה. זה הוכח בסמי עופר, שאומנם האלופה השוותה רק בדקה ה-92, אבל כאן, בלילה הזה באתונה, מכבי חיפה רקדה על המגרש ובאמת עשתה ככל העולה על רוחה.
מי שאחראי לכל זה הוא כמובן המאמן הגאון ברק בכר. זה מתחיל במסיבת העיתונאים אתמול, מי שראה אותו מקרוב כמוני, את שפת הגוף שלו, את השקט שלו, את הרוגע שלו והוא גם אמר לי באופן אישי: “איציק, אני יודע מה אני עושה, אל תהיה מודאג, הכול הולך להיות בסדר”. והוא צדק בגדול.
איך זה בא לידי ביטוי? הוא פתח את המשחק במערך 5-3-2, זו השיטה שלמעשה איתה הוא סיים את המשחק הקודם, אבל שם זה היה 3-5-2, כי כשהוא היה בפיגור ב-30 דקות האחרונות דולב חזיזה שיחק מגן/כנף, אבל היה יותר למעלה מאשר למטה. הלילה חזיזה היה יותר נסוג, עם הרבה גמישות טקטית.
חזיזה וקורנו שיחקו חצי מגנים חצי שחקני כנף. הם הגנו בצורה נפלאה, כשבמיוחד הדברים אמורים לגבי חזיזה, שעשה עבודה נהדרת בצד ימין, בנוסף למשחק ההגנה המצוין הם גם יצאו ללחוץ את אולימפיאקוס גבוה ועמוק וגרמו ליוונים להרחיק את הכדורים כפי שעשו בסמי עופר וזה דבר נפלא שברק בכר חולל.
כשהכדור חזר ליוונים והם ניסו להניע אותו, חיפה חזרה לחלק שלה, כולם הסתדרו בצורה נפלאה, בין ירוק לירוק המרחק היה קטן מאוד, בין חוליה לחוליה לא יותר מחמישה מטרים ולא היה לאולימפיאקוס מענה. לא היה לה שחקן שיכול לעבור באחד על אחד ולא היה לה שחקן מתוחכם שיכול לתת עומק. בנוסף, אם אני כבר מדבר על המגנים, אז הם בישלו שני שערים במהלכים קלאסיים של השיטה, חזיזה מימין בהרמה לפיירו וקורנו שהרים פנטסטי לחלוץ במהלך קבוצתי נהדר.
במחצית השנייה יכולנו לראות שיפור גדול במשחק של עלי מוחמד, שהיה בינוני ומצד שני נטע לביא, שהיה חלש מאוד. חצי דקה לפני תחילת המחצית השנייה ראיתי את מוחמד ולביא מתחבקים, כמעט מתנשקים, חיבוק חזק ואחד הכניס לשני אנרגיות חיוביות. זה שיפר את משחקם ללא הכר, כי לביא במחצית השנייה היה נפלא, חילץ, בא לתקל, היה זמין, חיפה, זה מה שנדרש מלביא כשחקן 6.
אם נסתכל על שחקנים אחרים, אז צ’ירון שרי היה מדהים. איך הוא סחט פאול בדקות הראשונות ושם את הכדור בין חיבורי הקורות, אחד השחקנים הזרים הגדולים שהגיעו לכדורגל הישראלי. שחקן של מאני טיים שלא נח לשנייה, מנהיג אמיתי במגרש, אומנם רק הקפטן השני אבל ניתן לראות שהוא זה שנותן את הקצב גם הגנתית וגם התקפית וכמובן שהוביל את חיפה לתצוגה נפלאה.
בגדול, מבחינתי ברק בכר הוא האדריכל של הניצחון. שובר תקרות הזכוכית בכדורגל הישראלי, מאמן ענק, אישיות מדהימה, השחקנים סומכים עליו באמונה עיוורת, מאמינים בידע המקצועי שלו, בפייריות שלו ויודעים שכשחקן מקבל את ההזדמנות הוא חייב להיות טוב וצריך לספק את הסחורה בשני צדי המגרש, כי למכבי חיפה יש סגל עמוק, יש לה שני מגנים שלא היו לה שנים וגם פיירו, שהוכיח היום לכל אירופה שהוא שחקן ענק והחזיר ליענקל’ה שחר את כל ההשקעה עליו. כל גיבורי המקלדת שלכלכו עליו שהסתכלו וצריכים להתנצל בגדול.
מכבי חיפה עם הפנים לשבוע הבא, בו תשחק נגד אפולון לימאסול בסמי עופר. היא בכושר נפלא ואם תעבור היא תהיה בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות. כרגע היא כבר הבטיחה את מקומה בקונפרנס ליג ובפלייאוף של הליגה האירופית, מחכה לנו קמפיין אירופי נפלא של מכבי חיפה שהביאה כבוד ענק קודם כל לאוהדיה וכמובן לכל הכדורגל הישראלי.
