הליגה האנגלית יצאה לדרכה והשאלה המרכזית ביותר היא כמה שאלות באמת פתוחות לקראת שריקת הפתיחה. היא מתפארת בתחרותיות, אולם האם זה עדיין המצב? אולי כבר אין בפרמייר ליג טופ-6 במתכונתו המוכרת, והוא התחלק לטופ-2 בדמות מנצ'סטר סיטי וליברפול, ואז עוד 4 מועדונים שמתחרים על שני הכרטיסים הנוספים לליגת האלופות? עד כמה גבוה הסיכוי של יתר הקבוצות לחדור לשישייה הזו ולעורר מהומה, וכמה מועמדות רציניות לירידה יש לנו?
ובכן, על אף החשש הטבעי על בסיס העונה שעברה, נראה כי יש מקום לאופטימיות. הקרב על האליפות בהחלט עשוי לכלול יותר משתי קבוצות, יש לא מעט מועמדות לחולל סנסציות, והצפיפות בתחתית מסוגלת להניב הפתעות גדולות גם שם. שום דבר לא יתעלה על התואר המדהים של לסטר ב-2016, אבל העונה הקרובה יכולה להיות מרתקת ולא צפויה.
לשם התחלה, מנצ'סטר סיטי עוברת שינוי טקטי מהותי, והוא עלול לקחת זמן, כפי שאפשר היה לראות בהפסד 3:1 לליברפול במגן הקהילה, בו הפגין ארלינג הולאנד יכולת חלשה ורשם החמצה מחפירה בכל קנה מידה. מובן שיהיה מטופש לשפוט את הרכש הנורבגי על סמך משחק אחד (גם אם יש שמיהרו לעשות זאת), אך ברור שהשתלבותו לא תהיה חלקה. הולאנד התאים כמו כפפה ליד לבורוסיה דורטמונד, אבל זה לא המקרה עם המערך של פפ גווארדיולה. המאמן הקטלוני הלך במודע על שינוי, ויידרש לשלב גם את חוליאן אלברס הארגנטיני, אף הוא בן 22, שעשוי להיות חשוב לא פחות בטווח הארוך.
מי הפייבוריטית לזכות באליפות אנגליה?
נכון לעכשיו, לפני תום חלון ההעברות, האופציות של גווארדיולה התמעטו, פרט לעמדת החלוץ המרכזי. קלווין פיליפס הוא היורש של פרננדיניו, אבל ללא ראחים סטרלינג וגבריאל ז'סוס יש פחות רוטציה באגפים, ועזיבתו של אולכסנדר זינצ'נקו מותירה את עמדת המגן השמאלי חשופה. תהיה זו טעות להמר על סיטי כמועמדת ברורה להגן על התואר.
ליברפול הרשימה במגן הקהילה, והרכש החדש דרווין נונייס כבש בצרורות במשחקי ההכנה, אך זה לא מבטיח דבר לקראת המאבקים האמיתיים בליגה. האתגר הגדול ביותר הוא להתרגל לחיים ללא סאדיו מאנה – שחקן שהיה חיוני ביותר לא רק מקצועית, אלא גם חברתית. ללא הכוכב הסנגלי שבחר לעזוב לבאיירן מינכן, איבדה הקבוצה של יורגן קלופ חלק מהנשמה שלה, ויהיה מעניין לראות כיצד תצליח להתגבר על כך. בנוסף, יצטרכו האדומים להמשיך ללא דיבוק אוריגי, השחקן השולי הכי חשוב בעולם. האם יצליחו לנצח בלעדיו את אברטון בדרבי? ימים יגידו.
אם שתי הראשונות יאטו את הקצב, תקווה טוטנהאם להיכנס למאבק על הכתר, כי כבר עכשיו מסתמן חלון ההעברות שלה כהצלחה מסחררת. עם אנטוניו קונטה על הקווים, כבר יש לתרנגולים גישה טקטית מגובשת מאוד, ושלישיית חוד פנטסטית עם הארי קיין, סון יונג מין שזכה בתואר מלך השערים בעונה שעברה ולא מתכוון להוריד את הרגל מהדוושה, ודיאן קולוסבסקי. כעת מצטרף אליהם הקרואטי הוותיק איבן פרישיץ' שעשוי לשרוף את האגף השמאלי ולשתף פעולה עם סון, בעוד ריצ’ארליסון הרב גוני יוסיף המון אופציות ברוטציה אחרי המעבר היוקרתי מאברטון.
כמו כן, ג'ד ספנס שחווה עונה פנומנלית בנוטינגהאם פורסט עשוי להפוך לתגלית העונה באגף הימני, ויש גם איב ביסומה, הקשר הלוחמני שהוחתם מברייטון ומתאים מצוין להשקפת עולמו של הבוס. זה מעניק לקונטה סגל עמוק מאוד, ויש אפילו קלמון לנגלה שהגיע בהשאלה מברצלונה כדי להוסיף אופציות במרכז ההגנה. הכוכבים המובילים יוכלו לקבל מנוחה מספקת בעונה עמוסה שכוללת מונדיאל בחורף, וזה עשוי להיות קלף קריטי.
גם אצל ארסנל השכנה מביטים לעונה החדשה עם לא מעט אופטימיות. המינוי של מרטין אודגור לקפטן וההחתמה של זינצ'נקו מצביעים על חיזוק אפשרי באופי הרכרוכי שאיפיין את התותחנים עד כה, וכך גם הבאתו של פאביו ויירה – שחקן עם אופי יוצא מהכלל, כיאה למצטיין בפורטו, גם אם תפקידו על המגרש שונה בתכלית מפטריק ויירה המקורי. גבריאל ז'סוס יהיה ספק השערים, ומיקל ארטטה מגבש שער צעיר ותוסס. הוא רחוק מלהיות בשל להיאבק על המקום הראשון העונה, אבל יוכל לנצח כל יריבה ביום נתון.
אצל צ'לסי רב הנסתר על הגלוי לקראת פתיחת העונה, כאשר היא יוצאת לעידן חדש ללא רומן אברמוביץ'. בניית הסגל רחוקה מלהסתיים, אחרי שהבעלים החדש טוד בולי לקח על עצמו באופן זמני גם את תפקיד המנהל הספורטיבי, ועדיין מוקדם מאוד לשפוט את איכותו. ניתן להעריך כי ההרמוניה בחדר ההלבשה תהיה טובה יותר לאור ההשאלה של רומלו לוקאקו בחזרה לאינטר, וגם ההחלטה של הקפטן ססאר אספיליקואטה להאריך את החוזה במקום לעזוב לברצלונה חיונית בהקשר זה.
סטרלינג הוא הקלף החדק ביותר של הכחולים בשוק ההעברות – כוכב נבחרת אנגליה שבחר להמשיך את הקריירה בסטמפורד ברידג' אחרי שמיצה את עצמו במנצ'סטר סיטי. האם קאלידו קוליבאלי יצליח למלא את החלל שהותיר אנטוניו רודיגר שהלך כשחקן חופשי, בדיוק כמו אנדראס כריסטנסן? אף אחד לא יוכל לחזות זאת כבר עכשיו, וסביר כי צ'לסי תנסה להמשיך להיות פעילה מאוד בשוק ההעברות עד לסגירתו. החתמתו מאסטון וילה של קרני צ'וקוואמקה, כוכב הנבחרת עד גיל 19 שזכתה באליפות אירופה אחרי הנצחון על ישראל בגמר, היא בהחלט הצלחה מרשימה.
גם מנצ'סטר יונייטד היא בעיקר תעלומה, וההכנות של המאמן ההולנדי החדש אריק טן האח לעונת הבכורה בפרמייר-ליג הופרעו על ידי הרעש הבלתי פוסק שמספק כריסטיאנו רונאלדו, וגם בגלל הסאגה הבלתי נגמרת בנסיון להחתים את פרנקי דה יונג מברצלונה. שתי הסוגיות, שהפכו למאוסות, הסיטו את אור הזרקורים מהפעילות החיובית. כריסטיאן אריקסן עשוי למצוא שפה משותפת עם ברונו פרננדש, ליסנדרו מרטינס הוא תוספת כוח מעניינת מאוד למרכז ההגנה, וטיירל מלאסיה צפוי לתפוס מקום בהרכב כמגן שמאלי. דוני ואן דה בק חזר מהשאלה באברטון ויקבל הרבה יותר אשראי מהבוס שהצמיח אותו באיאקס, אבל הבניה עדיין לא הסתיימה – ויהיה מרתק לראות כיצד מתכוון טן האח להשתמש בג'יידון סאנצ'ו ובמרכוס ראשפורד.
ניוקאסל תמשוך תשומת לב רבה בעונה המלאה הראשונה בעידן השליטה הסעודית – ולא רק הסוגיות המוסריות יעמדו על הפרק. היא צפויה לחזק את הסגל עד סוף אוגוסט, אבל ניתן להניח כבר עכשיו כי העורף יהיה יציב יותר עם הבלם ההולנדי סוון בוטמן שהגיע מליל, ועם השוער הבינלאומי ניק פופ שהצטרף מברנלי.
גם סטיבן ג'רארד מתחיל עונה מלאה חדשה כמנג'ר אסטון וילה, ויש לו שאיפות משמעותיות בחלק העליון של הטבלה, במיוחד אחרי שפיליפה קוטיניו הצטרף לסגל באופן קבוע. הקשר האחורי בובקאר קמארה שהוחתם בהעברה חופשית ממארסיי הוא מועמד נוסף להפוך לתגלית העונה, וגם הבלם הברזילאי הקשוח דייגו קרלוס מתאים מאוד לפרמייר-ליג, לפחות על הנייר. זו יכולה להיות הפתעה מרעננת בצמרת, כמו גם ווסטהאם שהוכיחה את כוחה בחודשים הראשונים של העונה שעברה. פרשנים מסוימים מצפים כי קריסטל פאלאס עשויה להתברג בחלק העליון של הטבלה בעונתו השניה של פטריק ויירה כמנג'ר.
מנגד, צרותיה של אברטון בתחתית עלולות להימשך, במיוחד ללא ריצ’ארליסון, והפעם הקבוצה של פרנק למפארד יכולה לרדת לליגת המשנה. גם לסטר יכולה להסתבך ליד הקו האדום עם חלון העברות לא מרשים עד כה, ובמיוחד לאור עזיבתו של השוער המיתולוגי קאספר שמייכל בתום 11 שנה במועדון.
פולהאם תעורר עניין רב בישראל בזכות הצטרפותו של מנור סולומון, והקבוצה הלונדונית מסוגלת להפתיע אם תצליח לחזק את הסגל עוד יותר – נכון לעכשיו, הגעתו של השוער הגרמני ברנד לנו מארסנל מרגישה כמו הברקה. מבחינה אובייקטיבית, חזרתה של נוטינגהאם פורסט אחרי 23 שנה מסקרנת אף יותר, ולמנג'ר סטיב קופר יש פוטנציאל להיות אחד הטובים בליגה. איך שלא תסתכלו על זה, העונה האנגלית אמורה להיות מהנה מאוד, ויש לקוות כי לא תהיה צפויה כלל. זה חלק מהמיתוג שלה, והיא מסוגלת לשמור עליו.
