מכבי חיפה הפסידה אמש 2:0 במשחק הגומלין לאפולון לימסול אחרי מחצית ראשונה שנראתה כמו חלום בלהות. כשהתעוררתי אמרתי הכול בטל בשישים, כי בסך הכול הקבוצה הגיעה לצומת דרכים שיכולה לסחוב אותה שנים קדימה. אם מכבי חיפה רוצה להעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות, היא צריכה לעשות מספר דברים.
האם הגל הירוק יטביע את הכוכב האדום בסמי עופר? הפתרונות למאמן עם הברק הגדול ביותר בכדורגל הישראלי, כשהוא ניצב רק שני משחקים לפני שלב הבתים של ליגת האלופות. לא ייאמן. אז איך ניתן לצלוח את המשימה הכי חשובה של הירוקים בשנים האחרונות? חשוב לצמצם את הפערים בין ירוק לירוק ובן חוליה לחוליה, גם קדימה וגם מאחור, זה שם השיטה. וסוף מעשה במחשבה תחילה, הכי חשוב זה מה אתה עושה כשהכדור אצל היריבה, כך הגל הירוק יוכל לנפץ את הכוכב האדום.
המאמן ברק בכר האמין שזה יכול לקרות, ולכן בנה סגל אדיר ומדהים כמעט ללא נקודות תורפה. לדוגמה, החתמת שני מגנים ברמה גבוהה, שזה היה מחויב המציאות, בדמותם של דניאל סונגרן ופייר קורנו. מדובר בשני שחקנים זרים עם אישיות בהתאמה לקבוצה אלופה, מקצוענים בתפקידם וברמה מנטלית גבוהה.
לאורך שנים תפיסת העולם המקצועית שלי אותה אמרתי תחת כל עץ רענן, היא שהמגנים הם חלון הראווה של קבוצה גדולה ואלופה, שמתיימרת להתקדם גם במפעלים האירופים. אם מוסיפים לזה חלוץ מרכזי שלא היה במכבי חיפה מעולם, עם כוח, מוח, מהירות וזריזות למרות גודלו, כולל הבנה אבסולוטית של המשחק ההתקפי לצד משחק ראש ומעל הכול, שכל ברא ועוד כמה פרמטרים חשובים שקשורים לתפקיד. אין ספק שפרנזי פיירו זה בינגו שיכול לזכות בג'ק פוט.
לירוקים יש סגל נהדר שזכה בשתי אליפויות רצופות, ולכל שחקן יש מחליף. אמנם התחרות היא קשה ואכזרית, אך הפרות הקדושות נעלמו וסוף סוף אין שום פריבילגיה לאף שחקן, והדוגמה הקלאסית היא עומר אצילי. ולמה אני מתכוון: מצד אחד, שתי אליפויות רשומות על שמו של אצילי באותיות של זהב בהיסטוריה של מכבי חיפה. מצד שני, צריך לומר את האמת, הוא לא יציל את מכבי חיפה באירופה. למה? מכיוון שהוא לא יכול להתמודד בפיזיות ובמהירות מול מגנים אירופים ברמה של הליגה האירופית, ואפילו לא של הקונפרנס ליג. לכן, הצבתו בהרכב הראשון מול אולימפיאקוס בסמי עופר הייתה בזכות השער שכבש מול באר שבע באלוף האלופים, אבל מתברר שלאירופה זה לא מתאים.
אין ספק שעומר שחקן נהדר ויש לו יכולות וירטואוזיות ופנומנליות, אך זה מתאים יותר לליגת העל ופחות לזירה האירופית. ראינו כמה אצילי התקשה וסבל מול היוונים, כי הוא לא היה מסוגל לעבור שחקן. הסיבה: אצילי הוא מסוג השחקנים שצריך לקבל את הכדור רק לרגל, ושחקן כנף שמקבל כדור רק לרגל (במקום לשטח כדי לפתח מהירות בהתקפה מתפרצת) מתאים לליגה הישראלית ולא לאירופה. ברק בכר הבין מהר מאוד כי טעה, ולכן החילוף הגיע מוקדם. צריך לומר את האמת, ללא מספר 7 בירוק מכבי חיפה הייתה הרבה יותר טובה, יותר מהירה, יותר תכליתית ואף הצליחה להשוות.
ואחרי כל ההסברים שלי, נשאר לגאון הירוק לנתב ולנפק הרכב בסמי עופר, כזה שיוכל לגבור על הכוכב מסרביה. אם זה תלוי בי, ההרכב צריך לכלול את השוער ג'וש כהן, שלישיית בלמים שכוללת את סונגרן (ימין) פלאניץ (אמצע) וגולדברג (משמאל), בכנפיים חזיזה (מימין) וקורנו (משמאל) כמגנים שמשחקים חופשי על הקו הן הגנתית והן התקפית. בקישור לביא, מוחמד ושרי. בהתקפה, דוד ופיירו.
כשמנתחים את ההכנה של ברק בכר לקראת משחקים גדולים, ניתן להבחין כי סיסטמטית הוא מנסה להיות אובר חוכם (ביידיש) כי הוא מחפש להפתיע את היריבה שלו, כאילו היה קוסם שמוציא שפן מהשרוול. בסופו של דבר, זה רק פוגע בקבוצתו בגדול, וזה קרה לו בעבר במיוחד במשחקים נגד מכבי ת"א, שאחרי עשר דקות הובילו 2:0 על הירוקים, לפחות בשני משחקים ואולי יותר.
די אם נזכיר את פתיחת המשחק מול אולימפיאקוס בציוות של 4-3-3 ואחרי שתי דקות מעבר לציוות של 5-3-2 כשתוך כדי השינוי הירוקים נענשו וספגו שער. ומה קרה אז, ברק שוב חזר ל- 4-3-3 וזה יצר בלבול שהשפיע לרעה על חניכיו. אגב, הרעיון הכללי הוא טוב, אך הביצוע כשל מסיבה מאוד פשוטה, כי באותו זמן נתון לא היה לבכר את הציוות הנכון לשיטה, ורק בחצי השעה האחרונה זה קרה, כשעבר ל-3-5-2 עם השחקנים הנכונים וזה עבד.
בכר חייב להפנים, כי הבמה של פלייאוף ליגת האלופות היא יותר מידי חשובה לניסויים הזויים כאלה ואחרים. לכן, צריך להגיע עם הגישה והשיטה הנכונה ולא לבלבל את השחקנים ואת עצמו כי התזמון חשוב מאין כמוהו. ההרכב שהצעתי משלב שני סגנונות ושיטות משחק בו זמנית. מצד אחד, 3-5-2 במצב תקיפה. מצד שני, 5-3-2 במצב מגננה עם גמישות טקטית.
וכאן אני פונה למאמן המעוטר ואמר לו: ברק, אל תנסה להיות אומן טקטי. תן הוראה למגנים שילחצו גבוה את המגנים של היריבה, תן הוראה לשלושת הקשרים שיחלצו את השלושה שלהם גבוה כדי לגרום להם לשחק על כדורים ארוכים. מה הקבוצה שלך תרוויח מכך? במצב הזה, 70 אחוז מהכדורים יגיעו לשלושת הבלמים שלך וזה יקל עליהם להשתלט עליהם כי יש להם ראש פז. כמו כן, במצב כזה עליך להעביר את המסר לשחקנים, שכדי לקבל את הכדור מהבלמים ולצאת קדימה, עליהם להיות קומפקטיים מאחור.
בכר צריך לקחת בחשבון כי הסרבים ירצו להניע את הכדור מאחור, ולכן הלחץ הירוק מקדימה חייב להיות אבסולוטי. נטע לביא ועלי מוחמד שמשלבים חילופי תפקידים תוך כדי תנועה עושים זאת מצוין. לי אין ספק שעל שיתוף הפעולה בין שניהם עוד ידובר ויתואר בבתי ספר לכדורגל בארץ. העבודה של שני הקשרים שלא מפסיקים ללחוץ תהיה סכנה ברורה ומיידית לשער של הסרבים, במיוחד כשהמגנים חזיזה וקורנו יוכלו לצאת מהגפים למעברים (כפי שעשו באתונה) ולהעביר קרוסים לפיירו. בתזמון הנכון, הכדור יהיה ברשת וחיפה תרוויח מזה בגדול.
מסע"ת מכבי חיפה אחרי ההפסד לאפולון
