ריאל מדריד הייתה ידועה במשך שנים כזו שרוכשת את כוכבי היבשת, אלו שנמצאים בשיא הקריירה שלהם ולא מתביישת גם לפזר עשרות אם לא מאות מיליוני אירו על מנת לקדש את המטרה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות המדיניות של נשיא המועדון פלורנטינו פרס שונה לחלוטין. פרס החליט לוותר על רכש מפוצץ של שמות מוכרים ונוצצים ומעדיף להחתים את כוכבי הדור בא, היהלומים הגדולים בענף שרק החלו את דרכם וזקוקים לבמה הנכונה כדי להתפוצץ בענק.
בקיץ שעבר הדבר בלט עם צירופו של אדוארדו קמאבינגה (19) מראן ואילו הקיץ שינוי המדיניות של פלורנטינו היה ברור יותר מאי פעם. אחרי שקיליאן אמבפה החליט שלא להגיע למדריד ולהישאר עם הכסף הגדול של פ.ס.ז’, הנשיא, באקט של המון אופי, לא הגיב עם רכישה מפוצצת אחרת אלא המשיך עם החתמות סולידיות יותר ובעלות הסתכלות ברורה ומחושבת למען עתיד המועדון, כשהדגש היה על חילופי הדורות עם סיום דרכם של הוותרנים המעוטרים של המועדון.
אל קמאבינגה הצטרפה החתמת אורליאן טשואמני (22) עליו ריאל חלמה מהרגע הראשון שבו הילד ממונאקו עשה את הפריצה שלו. למרות שהחתמה כזו היא בעלת פרופיל נמוך יותר מצירוף כוכב-על דוגמת אמבפה, הבלאנקוס שפכו לא מעט כסף על מנת להנחית את שני הצרפתים, שיחד עם פדריקו ואלוורדה צפויים לרשת את שלישיית הקישור האגדית של קאסמירו, טוני קרוס ולוקה מודריץ’. קמאבינגה עלה למועדון מבירת ספרד 31 מיליון אירו ואילו על טשואמני הבלאנקוס שפכו לא פחות מ-80 מיליון אירו.
אז האם קאסמירו, קרוס ומודריץ’ צריכים באמת לחשוש, איך קרלו אנצ’לוטי מתכנן להטמיע את חילופי הדורות והאם טשואמני, ואלוורדה וקמאבינגה באמת יכולים לרשת ולהחזיק במשך שנים את הקישור של ריאל כמו שעשו בגאון קודמיהם? העונה נקבל את התשובה.
סיטואציה שהוא לא רגיל אליה: המצב עם קאסמירו
אנצ’לוטי אמנם לא מתכוון להחליף באופן פתאומי את כל הקישור שלו מעצם העובדה שמדובר בזעזוע לא טבעי שרק יגרום לבלגן בקבוצה הכל כך מאוזנת שלו, אך העונה שעברה כבר הראתה את ניצני השינוי. החתמתו של טשואמני וההתקדמות שהראו ואלוורדה וקמאבינגה הופכים העונה את התחרות על השלישייה הפותחת לפתוחה מאי פעם. לריאל מדריד של עונת 2022/23 צפויים 62 משחקים במידה והקבוצה תלך עד הסוף בכל המסגרות ועל כן – אנצ’לוטי זקוק לקישור מעובה ואיכותי לקראת עונה כל כך עמוסה שכוללת מונדיאל בנובמבר.
מבין “השילוש הקדוש”, זה שהכי צריך לדאוג למקומו בהרכב העונה הוא קאסמירו. עד העונה, הברזילאי בן ה-30 לא רק היה הפותח הבלתי מעורער בעמדה שלו, אלא גם חסר לו מחליף ספציפי עד שטשואמני הצטרף הקיץ. ובכל זאת, בעונה שעברה אנצ’לוטי ויתר על קאסמירו יותר מקודמיו בתפקיד. הקשר מסאו פאולו שיחק הכי הרבה דקות בסגל אלופת ספרד בשלוש מארבע העונות האחרונות, אך בעונה שעברה הוא היה רביעי בדירוג כאשר אדר מיליטאו, ויניסיוס ג’וניור ודויד אלאבה הקדימו אותו.
בעוד שזינדין זידאן החליף את קאסמירו רק בשמונה מתוך 95 משחקים בקדנציה השנייה שלו בברנבאו, המאמן האיטלקי הוותיק החליף אותו ב-14 מתוך 46 המשחקים בהם פתח. כלומר, כמעט שליש. החתמתו של טשואמני הצעיר והעובדה שריאל שפכה עליו סכום לא מבוטל של כסף צפויה לתת מנוחות גדולות יותר העונה לברזילאי, אם כי היכולת הפחות טובה שלו בקלאסיקו ההכנה בלאס וגאס הוכיחו שהפערים עדיין גדולים. הצרפתי הצעיר הציג יכולת לא משכנעת במיוחד כשפתח כקשר האחורי וברגע שקאסמירו החליף אותו במחצית השנייה, הקישור האחורי של ריאל נראה יותר בשליטה והדבר הקרין שקט רב להגנה.
הבינו שמותר לנוח: הסיטואציה עם קרוס ומודריץ’
מי שרגילים יותר לרוטציות וככל הנראה ישלימו אפילו עם פחות דקות ביחס לעונה שעברה הם לוקה מודריץ’ וטוני קרוס. הקרואטי, לו ימלאו 37 קיצים בספטמבר, היה השחקן שאנצ'לוטי החליף הכי הרבה פעמים בעונה שעברה. מתוך 40 המשחקים בהם פתח, מודריץ’ הוחלף ב-26, זהה לוויניסיוס, אבל הברזילאי שיחק שבעה משחקים יותר מהבלקני ועזב את המגרש מאוחר יותר. החילופים של מודריץ’ אירעו בממוצע בדקה ה-79 ושל ויני בדקה ה-88.
יחד עם זאת, בעונה שעברה התלות של ריאל מדריד במודריץ’ בלטה יותר מאי פעם. ברגעי משבר הבלאנקוס שיוועו ליצירתיות וניסיון מהקישור, והקרואטי הוותיק היה זה שסיפק את אותן תכונות עם הברקות שבוע אחר שבוע. מודריץ’ וקארים בנזמה היו שני העוגנים המרכזיים של ריאל מדריד בעונה שעברה וגם אלו שבזכותם הבלאנקוס השלימו זכייה בדאבל בעונה מהם לא ציפו לדבר. אנצ’לוטי בעצמו יודע שהוא לא יוכל בשום פנים ואופן לוותר על מודריץ’ גם העונה ושגם בגיל 37 – הוא עדיין השחקן החשוב ביותר בסגל של אלופת אירופה. העונה הוא צפוי לקבל באופן טבעי אפילו פחות דקות מבעונה שעברה, אך הדבר יהיה על מנת לשמור אותו רענן לשלבים ולמשחקים המכריעים באמת – שם יוכל לספק שוב את קסמיו.
קרוס בן ה-32 סיים את העונה החולפת עם מספרים דומים מאוד לאלו של שותפו הבלתי נפרד במרכז המגרש (שיחקו 268 משחקים ביחד). גם הגרמני וגם הקרואטי שותפו ב-45 משחקים ופתחו ב-40. הגרמני הוחלף בפחות משחקים (18), אבל אנצ’לוטי הוציא אותו בממוצע חמש דקות לפני מודריץ’ והוא צריך להיות מוכן לשני שחקנים שצמאים לדקות בעמדה שלו.
הכלבויניק מאורוגוואי
שני המחליפים הטבעיים של קרוס, ואלוורדה (24) וקמאבינגה, נהנו מיותר דקות בעונה שעברה. האורוגוואי סיים את העונה האחרונה בתור השחקן התשיעי בשימוש בסגל של אנצ’לוטי (2,860 דקות), כאשר הוא נהנה מהיעדר שחקן הרכב פותח ברור בעמדת הקיצוני הימני. המהירות והביטחון ששידר פדה גרמו למאמנו להמר עליו לא פעם, כשהוא אפילו פתח בגמר הצ’מפיונס האחרון בפאריס ובישל את שער הניצחון לוויניסיוס.
מדובר בהצהרת כוונות ברורה של אנצ’לוטי, אך בעוד שהאיטלקי נהנה מהרבגוניות של האורוגוואי הצעיר, הוא עדיין מייעד אותו להיות הקשר הקדמי ביותר מבין השלישייה החדשה וזה שיספק את הממד היצירתי. ואלוורדה צפוי לקבל העונה את כמות הדקות הגבוהה ביותר שלו במרכז הקישור של ריאל, ואם ימשיך להציג את אותה יכולת מהעונה שעברה הוא בדרך הנכונה להיות זה שיוביל את קישור הבלאנקוס שנים קדימה.
הסופר סאב
כאשר אנצ’לוטי זקוק לשינוי, קמאבינגה הוא הראשון שהוא פונה אליו. למרות היותו רק בן 19, קמאבינגה היה החילוף הראשון של הבלאנקוס גם בשמינית גמר ליגת האלופות מול פ.ס.ז’, גם ברבע הגמר מול צ’לסי וגם בקאמבק הענק בגומלין חצי הגמר מול מנצ’סטר סיטי. בכל אותם משחקי ענק, קמאבינגה הגיב לחילוף עם הרבה מאוד ביטחון והשרה שקט בקישור של ריאל. הוא ניצל את יכולת התיקול המופלאה שלו כדי לחטוף כדורים במרכז המגרש ולהוציא את הקבוצה ממדריד להתקפות מעבר קטלניות. בנוסף, הוא היה שותף מרכזי בבניית ההתקפה בשער הראשון של רודריגו בקאמבק הענק מול סיטי.
גם הקשר המוכשר צפוי לזכות ליותר דקות העונה. בניגוד לעונה שעברה בה ישב הרבה על הספסל ושימש כ”סופר-סאב”, הוא עשוי לפתוח הרבה יותר העונה כשהדבר יקרה בעיקר במשחקי הליגה מול הקבוצות הקטנות על הנייר. בכל מקרה, מדובר בכוכב כדורגל שבמדריד בונים עליו לשנים קדימה.
השוני הסגנוני
על אף השינוי הצפוי שבסופו של דבר יקרה, קיימים פערים ושוני סגנוני גדול בין השלישייה המאוזנת של קאסמירו, קרוס ומודריץ’ לזו שאמורה לרשת אותם. בעוד שבשלישייה הקיימת קאסמירו הוא זה שעושה את ה’עבודה השחורה’ והשניים האחרים עסוקים יותר בבניית המשחק ומצטיינים ביכולת המסירה שלהם, בשלישיית העתיד טשואמני יושב על המשבצת של קאסמירו אך השניים האחרים לא ממש דומים לקרואטי ולגרמני. קמאבינגה ו-ואלוורדה אמנם בולטים בעוצמות ההתקפיות והמהירות שלהם, אך פחות בחכמת המשחק והיכולת לספק את המסירות החכמות שישברו את הגנת היריבה.
הדבר בלט במיוחד כאשר קאסמירו, קרוס ומודריץ’ לא פתחו ב-11 של אנצ’לוטי בלאס וגאס ובזמן הזה ריאל לקתה בצורה ברורה במנהיגים שיסדרו את המשחק שלה ויספקו את הערך המוסף שיוביל לכיבוש שער. לוואלוורדה ולקאמבינגה יש בינתיים מספיק זמן לשאוב מעט מהגאונות של שתי אגדות הכדורגל הללו ובינתיים אנצ’לוטי יצרך ליצור שילובים שונים בהם שתי השלישיות יתערבבו ומרכז הקישור יהיה מארג של שיתוף פעולה בין הוותיקים לצעירים.
לסיכום, השלישייה האגדית אמנם בסכנה אך עדיין לא צריכה לחשוש, כשכל השלושה יקבלו עדיין את הבמה שלהם במעמדים המרכזיים. אנצ’לוטי צפוי לוותר במשחקים רבים על אחד או אפילו שניים מהם, אך גם העונה הם יישארו עמודי התווך של הקבוצה ואלו שינסו להוביל אותה לאליפות שנייה ברציפות.