הקיץ האחרון היה סוער עבור מאמן סקציה נס ציונה, ניר ברקוביץ' בן ה-39. כבר בשלהי העונה הוא סיכם בהפועל חדרה, כאשר לאחר שהספיק להיות ממונה רשמית לתפקיד, הוא ביצע פניית פרסה וחזר לקבוצה אותה העלה ליגה.
לפני מספר שנים, התחייב ברקוביץ' בראיון ל-ONE כי תוך כמה שנים הוא יאמן בליגת העל. הוא עמד בזה, כשאימן בקדנציה קצרה בבני יהודה, אלא שכעת, הוא מגיע מהדלת הקדמית: כמאמן ראשי שהוביל את סקציה נס ציונה לעליית ליגה מרשימה והעונה הוא כבר האיש שבנה את הקבוצה ויוביל אותה.
כעת, רגע לפני פתיחת העונה, ברקוביץ' מספק ראיון מיוחד ל-ONE. בכנות האופיינית וחסרת המעצורים, הוא מדבר על הכול: ההחלטה שלא לאמן את חדרה, בניית הקבוצה, אופיו כמאמן והחיים כבן למשפחת ברקוביץ' והדברים הכרוכים בכך.
בראיון הקודם שלנו, לאחר העלייה, אמרת: "נתתי לאורן גולן (המנהל המקצועי של הפועל חדרה) מילה". מה השתנה?
"שלא עמדתי במילה. אמרתי לעצמי עוד לפני פתיחת המשחק בבלומפילד במחזור האחרון, שאם אני עולה ליגה אני רוצה להיות בנס ציונה. אמנם אחרי שעלינו ליגה זה לקח זמן, עד שהלכתי לאורן גולן, כי לי ולבעל הבית שלי (רועי אנקווה) היו כמה חילוקי דעות בגלל שסגרתי חודשיים לפני תום הליגה והיה קצר, אבל אחרי תום הליגה, לקח לי שבועיים לשקם את היחסים. רציתי מהרגע הראשון לאחר עליית הליגה, להישאר פה. בסוף זה הסתדר".
מה היו השיקולים להישאר בכל זאת?
"אני מרגיש בבית, כאילו אני כבר חמש או שש שנים בנס ציונה. מקצועית, נותנים לי לעשות מה שאני רוצה וזה באמת הכי חשוב. אני מאוד אוהב את הצוות שלי והוא נשאר איתי וזה לא מה שהיה לי בחדרה. מאוד רציתי להביא את הצוות שלי לחדרה ואורן גולן לא הסכים".
יש שמועות שזה הסתיים לא טוב בחדרה.
"לא היה שום פיצוץ. אני יכול להגיד לך שזה הסתיים הכי יפה בעולם. ברגע שסיכמתי עוד פעם עם רועי אנקווה, התקשרתי לאורן גולן ונפגשתי איתו במסעדה בראשון לציון. הפגישה ארכה בדיוק שתי דקות והסברתי לו שהראש שלי אך ורק בנס ציונה. אני מאמין שעוד ניפגש".
אבל הסיטואציות הללו לא פוגעות בך? שאתה לפעמים מאמן בקבוצות תקופות קצרות.
"אני לא חושב. זה נכון שזה לא נראה טוב, אבל בסופו של דבר מה שחשוב הוא שאהיה במקום שאני רוצה ושהראש שלי נמצא אך ורק בו. לא אהיה במקום שאני לא רוצה, עם צוות שאני לא רוצה ולא מכיר. בסופו של דבר, מסתכלים על התוצאות: אם אעשה רצף של ניצחונות וילך לי טוב בנס ציונה, אז יגידו שעשיתי מהלך גדול. אם לא? יתחילו הלכלוכים. אני מאמין שהתוצאות יהיו טובות. בניתי סגל כמו שאני אוהב, סגל התקפי. כמובן שהוא עדיין לא סגור וחסרים לנו עוד שניים או שלושה שחקנים, אבל אם באמת אפגע בשחקנים שחסרים לנו אז תהיה לנו עונה מעולה".
אבל מה הוביל אותך לשנות את ההחלטה?
”תראה, קיבלתי הצעה מליגת העל (מחדרה), חצי שעה מהבית, מקום מסודר עם אנשים חמים וטובים. אמרתי לעצמי: "אם רוצים אותך מליגת העל, אז למה לא?"
מה היה קורה אם נס ציונה לא הייתה עולה ליגה?
"אז אני הייתי נשאר בחדרה, אין ספק, זה לא סוד. היו לי שתי אופציות בסוף העונה והלכתי עם הלב והצוות שלי. אני מרגיש מאוד בטוח בנס ציונה, יש לי את כל הביטחון לעשות את מה שאני רוצה מקצועית. בניתי את הסגל עם בעל הבית רועי, הוא נתן לי יד חופשית ובשבילי זה חשוב יותר מהכול".
אבל אם נשווה: נס ציונה קבוצה חדשה עם תקציב דל וחדרה זו קבוצה יותר מנוסה: חמש עונות בליגת העל.
"אני לא מפחד מכדורגל ולא מפחד מסיכונים. גם בחדרה יש סיכונים וגם בנס ציונה יש. אני מאמין ביכולת שלי ובשחקנים שהבאתי ואני חושב שנעשה עונה טובה. אני יכול להגיד לך שאם לא נישאר בליגה, זו תהיה אכזבה גדולה מאוד עבורי וכישלון גדול".
המטרה היא רק להישאר בליגה?
"כמובן שעם התקציב הדל כמו שאמרת, אז להישאר בליגה זו המטרה. אבל אני חושב שעם השחקנים שהבאתי והשחקנים שעוד אביא, אנחנו יכולים לעשות קצת יותר מזה. כמובן שאני רוצה לעשות יותר מזה, להישאר בליגה זו לא המטרה העיקרית עבורי. אני רוצה לשחק כדורגל טוב והתקפי. לא נבוא לכל משחק ונתגונן בגלל שעלינו מהליגה הלאומית. כמובן ששלושת הגדולות זו לא הליגה שלנו, אבל עם שאר הקבוצות נוכל להתמודד ראש בראש. יהיה מעניין".
אומרים שבגלל החברות הקרובה שלך עם רועי אנקווה, מעמדך מובטח תמיד.
"המעמד שלי לא בטוח תמיד. אני יכול להגיד לך שאם לא ילך לי בעשרת המחזורים הראשונים, אני אלך לבד. אני לא צריך גב מאף אחד. כמובן שאנחנו בקשר מעולה ואני מרגיש ביטחון לידו, אבל בסופו של דבר מסתכלים על התוצאות וגם רועי רוצה להצליח".
בוא נדבר על תקופת ההכנה. התוצאות לא היו וואו, החלפתם שני זרים.
"ההכנה לא אידיאלית, כי כל הקבוצה כמעט חדשה. הבאנו חמישה עשר שחקנים חדשים וזה לא פשוט עד שמכירים אחד את השני. מהפכה בסגל? אין מה לעשות. השחקנים שהעלו אותנו בעונה שעברה, לא מתאימים לליגת העל. היינו חברים להשאיר חמישה או שישה שחקנים שכן מתאימים והיו הלב של הקבוצה. ממשחק למשחק אנחנו נראים יותר טובים ורואים ניצוצות. כמובן שזה לא מספיק ואנחנו צריכים להשתפר".
זו עונה ראשונה שאתה מתחיל בליגת העל. כמה זה מלחיץ? כמה זו עונת מבחן עבורך
"על מאמן כדורגל תמיד יש לחץ: גם אם זה בליגת העל וגם בליגה הלאומית ואפילו באימון. המאמנים לא ישנים בלילה. אני רוצה להצליח, רעב להצליח. זה לא יהיה פשוט ואני יודע שהעונה הזו לא הולכת להיות פשוטה: יהיו עליות וירידות וצריך להיות חזקים".
אבל אתה יודע, יחפשו את ניר ברקוביץ', אתה תהיה תחת זכוכית מגדלת.
"מחפשים תמיד את ניר ברקוביץ'. בגלל זה אני צריך כל הזמן להוכיח מחדש. אם בשנה שעברה לא נתנו לי סיכוי קטן לעלות ליגה וזלזלו בי, אז הראיתי לכולם והיום לוקחים אותי יותר ברצינות. כל משחק וכל עונה אני צריך להוכיח מחדש, כי מחכים לי בפינה. אני חושב שאני כן תחת זכוכית מגדלת גדולה יותר. יש לי הרבה שונאים ואני לא יודע למה. אני חושב שזה גם בגלל אייל, לוקחים את הכול ביחד כמשפחת ברקוביץ''. הרבה רוצים שאכשל, אבל זה רק מאתגר אותי בכל פעם מחדש ואני רעב יותר. זה נותן לי אתגר גדול כל פעם להראות את היכולות שלי ולהשתיק את כולם".
המלחמה שלך להפוך למאמן לגיטימי היא יותר קשה. מדברים על הפה הגדול, על אייל.
"שיגידו מה שרוצים, אותי זה לא מעניין. אני מסתכל על עצמי ועל מה שאני עושה. אני מאמן חמש או שש עונות ואני חושב שעשיתי עונות טובות. לא סתם הגעתי לליגת העל, לא סתם עשיתי בעונה שעברה עונה אדירה בה לא נתנו לי סיכוי. אם אני אקשיב לכל התגובות והרחשים בחוץ, אז אני לא אגיע רחוק. אני מרוכז בעצמי, בשחקנים שלי ובקבוצה שלי. ככה זה היה בשנה שעברה וכך יהיה גם השנה".
מה למדת מהקדנציה הראשונה שלך בליגת העל בבני יהודה, שהייתה קצרה?
"להיות ניר ברקוביץ'. להיות אותו הדבר. כשהגעתי לבני יהודה, נתתי יותר מדי כבוד לאנשים ולא הייתי ניר. זה לא שלא הצלחתי, היו לי 50%, אבל בגלל זה זו הייתה קדנציה מאוד קצרה. אני צריך ללכת עם הלב והראש שלי, כי ככה אצליח".
בוא נדבר עליך כמאמן, מבחינה מקצועית. איזה מין מאמן אתה?
"אני יכול להגיד לך שאני המאמן הכי אמיץ שיש, יותר מאחרים. אני לא מפחד להפסיד ועולה בשביל לנצח. כשצריך אני התקפי, כשלא צריך אני פחות, אבל בכללי אני מאמין בהתקפה. גם בליגת העל אהיה אמיץ ואשחק בצורה התקפית. לפעמים זה יילך ולפעמים לא, אבל אלך עם הדרך שלי".
איך אתה בוחר שחקן? מאמין בכל התכונות? או בטביעת העין שלך?
"בליגה הלאומית יש פחות זרים, רק שניים, אז לא ממש עבדתי עם תוכנת האינסטט. עכשיו התחלתי, אין ברירה. אני יכול להגיד לך שנפלתי עם שני זרים מהאינסטט (הבלם ג'ונסטון והקשר סידיבה). זה יכול לקרות לכל מאמן וכל מאמן נופל. יש כאלה שנופלים ב200,000 דולר, יש כאלה ב-400,000 דולר ויש כאלה ב-50. עשיתי תיקון קטן והבאתי שני זרים אחרים. לא פשוט לבחור זרים, בטח שלא מהווידאו הזה. אמרתי לעצמי שארצה להביא זרים ששיחקו בישראל כמו מורה, פלומיין ואוסמן. זרים שאני באמת מכיר ולא סתם להביא חדשים שאני לא מכיר ואפול איתם".
לפני כמה שנים הצהרת שתהיה בליגת העל עד גיל 40. עמדת בזה. מה הלאה?
"המטרה הבאה היא עד גיל 43 לאמן קבוצה גדולה. אי ראוי בטוח, מאמין בזה בטוח. צריך לעבוד קשה והרבה מזל. מנס ציונה לא קופצים ישר לגדולות. צריך לקפוץ לקבוצות הבינוניות, יש שלבים בחיים. אני מאמין שאם אצליח השנה בליגת העל, יהיו קופצים".
איך אתה רואה את מצב המאמנים פה? הרי אותך ביקרו לא מעט שאתה מחליף קבוצות.
"בגלל שקוראים לי ברקוביץ' אז נטפלו אליי בנושא הזה. אני כנראה מעניין יותר מאחרים, זה הסיפור. מצב המאמנים? לא טוב. באים, הולכים. בכלל, מצב הכדורגל פה לא טוב. אתה רואה את כל הבקרה, פתאום סכנין לא עוברים בבקרה. אין כסף, יש לחץ גדול על בעלי הבית ואחרי שניים או שלושה הפסדים רוצים לשלוח אותך הביתה. מה שהולך בליגה הלאומית זו בכלל שערורייה: מחליפים 30 מאמנים בשנה. זה מקצוע לא פשוט בכלל. במה המאמנים אשמים? שאין סבלנות פה? שמפטרים מאמנים לפני שמתחילה הליגה?. חוזים מצחיקים? מה עדיף לשבת בבית? אומרים לך: "בוא תחתום על חוזה עם חודש פיצוי". מה תגיד להם? לא?תשב בבית?. צריך להוציא חוק ולעשות חוזה למאמן לעונה שלמה, לשמור על המאמנים".
למה הברקוביצ'ים בפה של כולם?
"כנראה שאנחנו מעניינים. אם לא היינו מעניינים, לא היו מדברים עלינו. אנחנו אנשים צבעוניים, אבל אם מדברים עליך זה סימן טוב. אם לא ידברו אליי, כנראה שכבר לא אהיה מאמן ואני לא קיים".
