אחת הקבוצות שעמדה בסימן שאלה גדול בקיץ האחרון היא באיירן מינכן. אחרי העזיבה של רוברט לבנדובסקי הבווארים היו צריכים “להמציא” מקור חדש ל-50 שערים בעונה ובכל זאת לא הביאו סקורר מוכח לחוד ההתקפה. סאדיו מאנה אומנם נרכש מליברפול ומצופה ממנו להבקיע כמות יפה, אבל הוא בוודאי לא יכול להיכנס לנעליו של הפולני, שבשנים האחרונות הציב רף פנומנלי. גם מחלוץ הרכש הצעיר מאתיס טל עוד מוקדם לדרוש מספרים.
נכון, עוד מוקדם מאוד לדבר, אבל אם לשפוט על פי משחקי הפתיחה של העונה נראה שבאיירן כאילו לא איבדה את הנשק העיקרי שלה, להיפך. אלופת גרמניה פתחה עם 3:5 פנטסטי על ר.ב לייפציג בסופר קאפ, המשיכה עם 1:6 מוחץ על איינטרכט פרנקפורט, במשחק בו הבקיעה חמישייה כבר במחצית הראשונה והערב (ראשון) ניצחה 0:2 את וולפסבורג, במשחק שבקלות היה יכול להיגמר בתוצאה כפולה ואף יותר.
הסיבה המרכזית ליכולת הנהדרת של באיירן זו בנייה נכונה בקיץ ומהלכים בסגל שמתאימים בדיוק לפילוסופיה של יוליאן נגלסמן. המאמן הגרמני משחק בסגנון מאוד מודרני ובהרכב שלו תמצאו שחקנים רבין שיכולים לתפקד בעמדות מגוונות. קחו למשל את שחקני ההתקפה – תומאס מולר, סרג’ גנאברי וסאדיו מאנה, שיכולים להיות מוצבים בחוד או בכנף. או למשל אלפונסו דייויס שמתפקד כמגן שמאלי בקו ארבעה בהגנה או כווינגר בשלושה בלמים.
סגנון השחקנים הוורסטילי שיש לנגלסמן בסגל מאפשר לו לשנות מערכים תוך כדי תנועה ולמעשה היריבות לא יכולות להתכונן כראוי לקראת באיירן, שכן הקבוצה יכולה להתאים את עצמה במערכים שונים בכל רגע נתון במשחק. האפשרות הזאת מציבה מגוון עצום בחלק הקדמי ונותנת חופש פעולה לשחקנים שהכישרון נמצא אצלם בשפע וכאשר המכונה הבווארית עובדת היטב היא בלתי ניתנת לעצירה.
אחד השחקנים שפורח במיוחד מתחילת העונה הוא ג’מאל מוסיאלה, שמרוויח במיוחד מהשיטה של המאמן. הגרמני הצעיר רק בן 19, אבל משחק בבגרות ומציג כישרון יוצא דופן. בסגנון המשחק של נגלסמן הוא מתופקד בצד שמאל, אבל משאיר את הקו לדייויס ובהתקפות נכנס למרכז ומשם מנהל את המשחק. מוסיאלה הצטיין בסופר קאפ עם שער ובישול ופתח את העונה עם צמד מול פרנקפורט, הערב הוא הבקיע שער פנטסטי ואחרי שני משחקים הוא מוביל את טבלת המבקיעים של הליגה עם שלושה שערים ואף נבחר למצטיין המחזור השני בליגה. מישהו חיפש סקורר?
כשמאנה הצטרף בקיץ למינכן המטרה הייתה, גם אם לא באופן רשמי, שהוא ימלא את עמדת החלוץ כפי שעשה במהלך העונה האחרונה בליברפול. בפועל הוא לא משחק בחוד לבדו וסרג’ גנאברי מתופקד לצידו, יחד עם תומאס מולר שמצטרף באופן קבוע מאחור ומחלק אסיסטים ברגל נדיבה, הסנגלי פורח בגרמניה וייתן את התפוקה הראויה. אולי לבאיירן אין לבנדובסקי וייתכן שלבסוף מלך שערי הליגה לא ישחק בשורותיה, אבל חלוקת השערים העונה תהיה מאוזנת מאוד ותבטל את התלות בשחקן יחיד.
אם בשנים האחרונות באיירן ללא לבנדובסקי נראתה אבודה בחלק הקדמי, כמו למשל בצמד משחקי רבע גמר ליגת האלופות ב-2020/21 מול פאריס סן ז’רמן, אז הבווארים שלטו והגיעו למצבים רבים, אבל הרגל המסיימת הייתה חסרה, כעת לנגלסמן לא אמורה להיות את הבעיה הזו. וגם כששחקני ההרכב קצת יזייפו, וזה יקרה בעונה ארוכה שכזו, יהיו שם קינגסלי קומאן, לירוי סאנה ואפילו מאתיס טל הצעיר, כדי לתת את המספרים.
עם זאת, המערך ההתקפי במיוחד של נגלסמן דורש מחוליית ההגנה להיות חזקה במיוחד. בעונה שעברה הבעיה הגדולה של באיירן הייתה ללא ספק קו ההגנה שלה, שעומד גבוה מאוד והרבה לעשות שגיאות ולספוג שערים מטופשים. אם לשפוט על פי המשחקים הראשונים נראה שדאיו אופמקאנו מתחיל להתרגל לסביבה באליאנץ ארנה, לוקאס הרננדס תמיד היה שם (כשאינו פצוע) וגם ההגעה של מתייס דה ליכט תוסיף המון לחלק האחורי. נגלסמן יצטרך קו הגנה חזק, שכן שלושה שחקנים יצטרכו להחזיק הרכב שלם.
בעוד שחקני ההתקפה מחליפים עמדות ביניהם, המנוע של הקבוצה נמצא כמובן בקישור. שני גרזנים מוצבים במערך של נגלסמן ואמורים לדחוף את הכדורים קדימה לעברם של ארבעה שחקני הקו הקדמי. יוזואה קימיך הוא מעל כולם ואולי אפילו אפשר לומר הקשר האחורי הטוב בעולם, הוא אחראי על המצבים הנייחים וניהול המשחק שלו פשוט מושלם. לצידו יתופקדו לאון גורצקה כשיהיה כשיר, שהוא ללא ספק אחד מקשרי האמצע הטובים בתחומו, או לחלופין מרסל סביצר, שכמו אופמקאנו מתחיל להתאקלם, וראיין חראוונברך, אולי הרכש המסקרן של הקיץ שנרכש מאייאקס ונחשב לפרוספקט מבטיח.
לנגלסמן יש את כל הכלים להצליח. הכישלון בעונה שעברה בליגת האלופות היה רשום בעיקר על שמו והשנה לא יהיו לו ברירות. בקיץ הוא קיבל רכש מסיבי ולמרות שאיבד את מקור השערים הבכיר שלו, הצטרפו לסגל שחקנים מוכחים שמתאימים בדיוק למערך ולשיטה אותם הוא מנסה להנחיל. כישלון כעת יוכיח שהוא כנראה לא בנוי להנהיג את המועדון, אבל הצלחה עשויה להיות מסחררת וקיבלנו לכך טעימה קלה במשחקי הפתיחה.
הכתוב הוא טור דעה.
