הערב (רביעי, 22:00) תגיע לסיומה היעדרות ארוכה בת 11 שנה של מכבי חיפה משלב הפלייאוף של ליגת האלופות. לראשונה בתולדות המועדון, מכבי חיפה תארח משחק פלייאוף בליגת האלופות באצטדיון החדש בסמי עופר, ותהיה זאת הפעם הראשונה בה היא מארחת משחק בשלב הזה של ליגת האלופות מאז שהמפעל עבר למתכונת שכוללת 32 קבוצות.
עקב המאורע, חזרנו לשש הפעמים הקודמות בהן מכבי חיפה שיחקה בשלב הפלייאוף ליגת האלופות: היא אירחה בר''ג, בקייב ובסופיה, יצאה לאנפילד, פעמים לאוסטריה וגם לבלגיה, השיגה השיגים מרשימים ונחלה גם אכזבות קשות. האם ההיסטוריה תוכל ללמד לאיזה צד ילך המשחק הערב בחיפה?
הפעם הראשונה – קזינו זלצבורג 1994/95:
קשה לתאר עד כמה המפגש עם האוסטרים מלפני כשלושה עשורים מהווה אנטיתזה למה שהולך לקרות הערב בסמי עופר. כאילו מדובר על יקום מקביל. בקיץ 1994 הכדורגל הישראלי היה חדש באירופה. כיום ישראל חברה ותיקה באופ”א על שלל הישגיה וכישלונותיה, כשנבחרת הנוער שלה העפילה רק בקיץ האחרון לגמר אליפות אירופה.
במשחק הראשון אותו אירחו הירוקים בקריית אליעזר נכחו אז 6,500 צופים בלבד, לעומת ביקוש של 100 אלף כרטיסים (ע”פ האתר הרשמי של הירוקים) למשחק הערב. קזינו זלצבורג הספיקה להפוך לרד בול זלצבורג, קבוצה שבעונה האחרונה ערכה הופעה היסטורית בשלב הנוקאאוט של ליגת האלופות, שבעצמה הפכה מתחרות בת 16 קבוצות לליגה הכי טובה בעולם שכוללת 32 משתתפות.
למרות ההצלחה שנה קודם לכן בגביע המחזיקות, הפערים בין קזינו זלצבורג למכבי חיפה היו גדולים כמו הפערים בין 2022 ל-1994, כאשר האוסטרים ניצחו את מכבי חיפה 1:3 באוסטריה ו-1:2 בקריית אליעזר וגדעו לאלופה הבלתי מנוצחת את חלום ההעפלה לליגת האלופות (במתכונתה הרביעית בלבד מאז השינוי מגביע אירופה לאלופות). העונה הזו הייתה ההתחלה לשבע השנים הרעות ללא אליפות ירוקה בין עונות 1994/15 ל-2000/01, והיא תשוב לשלבי המוקדמות של ליגת האלופות רק כעבור שבע שנים. מאז ועד היום, אגב, המשחק ההוא באוסטריה הוא משחק פלייאוף ליגת האלופות היחיד שמכבי חיפה הפסידה בו בפער של מעל לשער אחד.
ואז הגיע אדורם – שטורם גראץ 2002/3:
ניסיון ההעפלה השני של מכבי חיפה וה-11 של קבוצה ישראלית לליגת האלופות היה גם הוא מול יריבה אוסטרית, והוא היה כזה שהחל את המוטיב החוזר שיגיע לסיומו ההיסטורי רק הערב: מכבי חיפה לא מארחת בחיפה את משחקי פלייאוף ליגת האלופות שלה.
עקב תקופת הפיגועים העקובה מדם בארץ במהלכה של האינתיפאדה השנייה, המשחק הראשון נגד שטורם גראץ נערך בסופיה שבבולגריה והסתיים בניצחון 0:2 (צמד בישולים לג’ובאני רוסו וצמד שערים לאיגביני יעקובו). הוא גם שם את מכבי חיפה כפסע מהעפלה היסטורית לליגת האלופות, אך בגומלין דברים הסתבכו: האוסטרים, במדיהם פתח אלן מסודי (שיתעתד לשחק בירוק), כבשו ראשונים בדקה ה-11 מבעיטה חופשית שטוחה ממרחק של אדי בוסנר, שרק חתם ממרחק רב. ג'ובאני רוסו השווה בשער נהדר מזווית אפס, אך במחצית השנייה הכוכב הצעיר יעקובו הורחק ושערים של סאבסיץ׳ ונקירכר העלו את גראץ ל-1:3.
נדמה היה אז ששוב קבוצה ישראלית מאבדת את הראש כשזה באמת חשוב ותפשל ברגע האמת. הרי רק כשנתיים קודם לכן, אנדי הרצוג הכניס לטראומה מדינה שלמה עם שער בבעיטה חופשית במוקדמות מונדיאל 2002 באצטדיון ר״ג בתוספת הזמן. ובדקה ה-78, עם כל ההיסטוריה על הגב ומשינוי כיוון של בעיטה חופשית, הגיע אדורם קייסי, צבע את הקלאץ׳ בירוק ושם את מכבי חיפה ואת הכדורגל הישראלי כולו בפעם הראשונה בצד הנכון של ההיסטוריה בכל הנוגע לליגת האלופות.
בתוספת הזמן וואליד באדיר קישט כשעבר את השוער, כי אם כבר ליגת האלופות – אז שיהיה בסטייל. וכך באמת היה הקמפיין של מכבי חיפה בליגת האלופות באותה העונה – 7 נקודות, 12 שערי זכות, כדורגל מרהיב והישג שלא שוחזר עד היום, וספק מתי ישוחזר.
חשמל על הזמן – רוזנבורג 2004/5:
המשחק שמסומן בקרב אוהדי מכבי חיפה כפספוס הגדול ביותר, ואולי גם הפספוס הכי גדול באירופה של הכדורגל הישראלי כולו, שכן אם מכבי חיפה הייתה מעפילה באותה העונה לליגת האלופות, לישראל היו אז שתי נציגות בשלב הבתים של ליגת האלופות בעקבות ההעפלה של מכבי ת''א באותה העונה שקרתה ממש ביום שלמחרת המשחק. וזה היה כל כך, אבל כל כך קרוב.
אחרי הפסד 2:1 בנורבגיה לרוזנבורג, אז חברת קבע בשלב הבתים של ליגת האלופות, מכבי חיפה הגיעה לגומלין אצטדיון ר''ג, לוקיישן שלישי בשלושה משחקי פלייאוף, שנצבע בירוק כשהיא יודעת שהיא צריכה לנצח 0:1 כדי לעלות לבתים.
שער אדיר של וואליד באדיר ושער נוסף של גוסטבו בוקולי הציבו זמנית את מכבי חיפה בשלב הבתים של ליגת האלופות בפעם השנייה בתוך שלוש שנים, כשלמרות הרחקה מוקדמת (25) של נג'ואן גרייב היא שמרה על היתרון. ואז, לקראת הדקה ה-90, נפל החשמל. אחרי ההפסקה, רק רוזנבורג שבה לכר הדשא יחד עם האור. ברטבאק כבש בתוספת הזמן וכפה הארכה, שם רוזנבורג ניצלה את המומנטום, ההלם, האור וכמובן את היתרון המספרי כדי לנצח, להפוך את הקערה על פיה ל-3:2 ולהמשיך לליגת האלופות, שם הוגרלה לשחק מול ארסנל שהייתה אז אלופת אנגליה, פ.ס.וו. איינדהובן שהגיעה באותה העונה לחצי הגמר ואולימפיאקוס. פספוס.
מאז ועד היום לא התחרו יותר שתי קבוצות ישראליות במוקדמות ליגת האלופות. ישראל נמצאת כעת במקום ה-22 בדירוג הליגות, מרחק 7 מקומות מהמקום ה-15, ממנו שולחים שתי נציגות למפעל.
נשארו עם המחמאות – ליברפול 2006/7:
כיום זה נראה סוריאליסטי לגמרי, אך בקיץ 2006 מכבי חיפה וליברפול התמודדו שוות מול שוות על עלייה לליגת האלופות, 15 חודשים בלבד לאחר שהמייטי רדס היו אלופי אירופה הודות לאותו גמר היסטורי באיסטנבול. מסלול האלופות לא היה קיים באותם הימים מה שיצר את המחזה בו אלופות מליגות בינוניות היו יכולות להיות מוגרלות נגד הקבוצות שסיימו במקום הרביעי או השלישי באחת מהליגות הבכירות.
למרות פערי הרמות, וחרף העובדה שמכבי חיפה איבדה בקיץ שחקנים משמעותיים כדוגמת הקפטן אריק בנאדו ומיכאל וזנדברג שעברו לבית''ר ירושלים ועידן טל, ולמרות שנשללה ממכבי חיפה הזכות לארח בישראל עקב מלחמת לבנון השנייה – צמד המשחקים בין ליברפול של רפא בניטס למכבי חיפה של רוני לוי (בעונתו הרביעית כמאמן הקבוצה) היו צמודים מאוד.
חמש שנים לאחר פרשיית הפקס ואחרי 10 דקות עיכוב של שריקת הפתיחה בשל עומס ביציעים, מכבי חיפה הגיעה סוף כל סוף לאנפילד והיא באה בענק. גוסטבו בוקולי הימם את אירופה כולה כשהעלה את מכבי חיפה ליתרון בדקה ה-29 בסיומה של התקפה מתפרצת מושלמת, לאחר בישול נהדר של רוברטו קולאוטי. במחצית השנייה ליברפול התעשתה עם שערים של פיטר קראוץ' ומארק גונסאלס הצ'ילאני (בדקה ה-88) והשיגה יתרון קל לקראת הגומלין בקייב — לוקיישן רביעי בארבעה משחקי פלייאוף של מכבי חיפה, לא פחות.
גם משחק הגומלין היה יחסית מאוזן. אחרי מחצית מאופסת, פיטר קראוץ' העלה את ליברפול נטולת סטיבן ג'רארד המסופסל (פציעה) ליתרון, אך עשר דקות לאחר מכן רוברטו קולאוטי איזן ומכבי חיפה התחילה ללחוץ ולתקוף על מנת להפתיע ולהשיג הארכה. למרות הניסיונות והרמה הגבוהה שהפגינה, הקבוצה של רוני לוי לא הצליחה לרשום הישג סנסציוני, כשאקורד הסיום של ההתמודדות היה כרטיס צהוב על התחזות שספג שחקן הרכש החדש מהפועל כפר סבא – אייל משומר.
ליברפול המשיכה באותה העונה כל הדרך לגמר ליגת האלופות שם הפסידה 2:1 למילאן, בזמן שמכבי חיפה נשרה לגביע אופ''א שם השיגה את הישג השיא שלה במפעל עם העפלה לשמינית הגמר והדחה מול אספניול. את הקמפיין ההוא, אגב, אירחה מכבי חיפה באצטדיון בלומפילד.
ההר בא למוחמד – זלצבורג 2009/10:
כשמכבי חיפה הצעירה והיחסית לא מנוסה של אלישע לוי הוגרלה לשחק מול זלצבורג בעונה הראשונה של ההפרדה בין מסלול האלופות ללא אלופות, התחושות היו שמדובר בהגרלה קשה ושיחסי הכוחות נוטים בבירור לצד האוסטרי, למרות הצעד של אופ''א שנתפס כהקלה על אלופות מליגות בינוניות להעפיל למפעל.
כמעט אף אחד, בחיפה ובישראל בכלל, לא זלזל בקבוצה של הוב סטיבנס, בטח לאחר השמחה המופגנת של שחקני בית''ר ירושלים עונה קודם לכן כשקיבלו בהגרלה את ויסלה קראקוב שנתנה להם לבסוף חמישייה.
על כר הדשא בזלצבורג לא היה זכר לתחזיות, להססנות ולתחושות המקדימות. מכבי חיפה ניפקה קונצרט של כדורגל בזלצבורג עם אחד מערבי הכדורגל הגדולים שלה במשחק חוץ באירופה, שהמשיך בקו ישיר את המהפך ההיסטורי מול אקטובה שבוע לכן. התחושה הייתה שמכבי חיפה הזאת, על אף שלא הייתה הזוהרת מכולן, יכולה להשיג הכל.
מוחמד גאדיר, רק בן 18, כבש ראשון לאחר הגבהה נהדרת של אייל משומר, ושלומי ארבייטמן כבש בדקה ה-84 את שער הניצחון לאחר בישול מרשים של ליאור רפאלוב. אלכסנדר ציקלר הוותיק, שזכה עם באיירן מינכן בליגת האלופות ב-2000/2001, רק השווה זמנית. אייל גולסה, עוד לא בן 18, רקד על המגרש, יניב קטן הנהיג, ופיטר מסיללה, ג'ורג' טישיירה ודקל קינן השלימו עם משומר חוליית הגנה חזקה ויציבה לצד בירם כיאל וג'ון קולמה הקשוחים בקישור.
במשחק השני, מכבי חיפה חזרה שוב לארח באצטדיון הלאומי ברמת גן, כאשר בניגוד לכל שאר משחקי הגומלין ברשימה, הפעם הירוקים באו לחגוג. החשמל הפעם עבד, וכך גם מכבי חיפה שדרסה את זלצבורג שקרסה תחת החום והלחות עם 0:3 מהדהד משערים של ולדימיר דבאלישווילי, אייל גולסה ושוב מוחמד גדיר. היה זה ניצחון פלייאוף ליגת האלופות הגדול ביותר של מכבי חיפה אי פעם.
בתום הערב הזה — מכבי חיפה הפכה לקבוצה הישראלי הראשונה שמעפילה לראשונה פעמיים לליגת האלופות. בצמד המשחקים הנוכחי מול הכוכב האדום בלגרד, היא תוכל להפוך לראשונה לעשות זאת בפעם השלישית.
גנק 2011/12:
הפעם האחרונה, ואולי הפספוס הגדול ביותר בעל ההשלכות הגדולות ביותר. אם מכבי חיפה מנצחת את דו קרב הפנדלים בבלגיה, עוברת את גנק ומעפילה לליגת האלופות בפעם השנייה בתוך שלוש עונות – ייתכן מאוד שהיא לא הייתה נכנסת לעשור השחון שהחל מאותו הקיץ והסתיים רק במאי 2021 עם האליפות הראשונה תחת ברק בכר.
במחצית הראשונה של המשחק הראשון מכבי חיפה דרסה את גנק, והייתה זאת אולי המחצית הכי טובה של הירוקים מבין כל 6 משחקי הפלייאוף הנ''ל. וויאם עמאשה שפתח את הקדנציה שלו בכרמל בסערה עם כיבושים בצרורות (שלושער נגד בוראץ', רביעייה נגד נתניה בקופסה בבכורה בליגה) כבש בדקה השמינית לאחר בישול ענק של משומר בכדור ארוך, דבאלישווילי הכפיל את התוצאה אחרי בישול של עידן ורד, כשבתווך הוא מספיק לבעוט כדור חופשי למשקוף, כשגם ורד ועמאשה החמיצו מצבים אדירים שהיו יכולים לנעול את ההתמודדות כבר בארבעים וחמש הדקות הראשונות שלה.
גנק שהייתה פחות מנוסה ממכבי חיפה במעמדים האלה עברה בשן ועין את הדקות הקשות, התעשתה, ולא אחר מאשר אליניב ברדה כבש את השער המצמק כחצי שעה לסיום. למרות שהיה זה רק המשחק הראשון, הייתה תחושת פספוס אדירה אחרי המשחק, שלצערה של מכבי חיפה התאמתה בגומלין בבלגיה.
הירוקים ששיחקו בלבן לא הגיעו לקריסטל ארנה לאחר שליטה מוחלטת, אלופת בלגיה עלתה ליתרון בדקה ה-35 משער של ילה ווסן. שתי דקות לאחר מכן, ממש משום מקום, אייל גולסה איזן בשער ‘על הדניס ברגקאמפ’ עם הקפצה מחוץ לרחבה מעל השוער, קטלש, שיככב בדו קרב הפנדלים. תומאס בופל הוותיק החזיר את היתרון לגנק לאחר ספק עבירה במהלך. התוצאה נשמרה גם במחצית השנייה וגם בהארכה לאחר דקות ארוכות ומותחות במהלכן וויאם עמאשה מצא את הקורה ואיציק כהן הורחק ע''י אחד השופטים הבכירים בעולם באותה תקופה, הווארד ווב.
בדו קרב הפנדלים, כמעט כמו תמיד כשזה מכריע, מכבי חיפה הפסידה 4:1 לאחר שגנק כבשה את כל הבעיטות שלה. גולסה ודבאלישווילי נעצרו אצל קטלש וגנק העפילה על חשבונם של הירוקים, ששבוע קודם לכן היו מרחק נגיעה מלרדת להפסקה ביתרון בן שלושה שערים. לאחר המשחק, אלישע לוי תיאר בשלמות את ההתמודדות במסע''ת: “הפסדנו את ההתמודדות כבר במשחק הראשון ברמת גן”.
גנק עלתה לבית שכלל את צ'לסי, ולנסיה ובאייר לברקוזן ומכבי חיפה יצאה לעשור שחור, כשהחותמת הסופית להתאוששות ולקימה הסופית ממנו תהיה כשהמנון ליגת האלופות יתנגן הערב, בחיפה, בסמי עופר – הבית של הירוקים.
