הוועדה לבחינת רפורמה בדרכי המאבק בהתפרעויות במשחקי הכדורגל בישראל של ההתאחדות לכדורגל התקיימה היום (רביעי) ודנה באלימות הקיימת במגרשים בארץ ובפתרונות האפשריים לבעיה.
יו”ר איגוד השופטים, גיורא ענבר, פתח את דבריו: “גילוי נאות, אני רק חמישה חודשי בתפקידי וקיבלתי את המינוי לקראת סיום העונה הקודמת – כך שלא יצא לי עדיין לעשות מהפכות. כשהבנתי כמה אני לא מבין, לקחתי שלושה חודשים כדי ללמוד. הייתי בעשרות משחקים, דיברתי עם מאמנים, אני מחובר מאוד לשופטים ומנסה לתת את כל שאני יכול למקום הזה”.
על הסיטואציה הבעייתית מאוד של התפרעות באצטדיוני הכדורגל, אמר ענבר: “על פי התקנון, לשופט יש אחריות על חיי השחקנים ואנחנו מתייחסים לסעיף הזה מאוד ברצינות. אירועי אלימות וזריקת חפצים בדיוק נוגעים לדבר הזה ואני מרגיש כצורך לתת לשופטים פרוטוקול מוגדר של עשה ואל תעשה. לא נכון מבחינתי להשאיר שופט שמאוד מרוכז בנושא המקצועי ללא כלים. יש פה מסורת של ביזוי ושיסוי השופטים, שהם היחידים שלא מטעם אף אחד ואין להם איך להגן על עצמם”.
עוד הוסיף יו”ר איגוד השופטים: “אני חושב ששיפוט טוב הוא בהחלט ערובה לכך שגם רמת הכדורגל תעלה, הורדת האלימות, שיפור התרבות באצטדיונים ובעיקר שילוב של כמה שיותר אנשים שיבואו ליהנות מכדורגל ולא רק אחרים. אני אתן דוגמה פרקטית, יש חוקה ויש סעיף בהתנהלות מול בעלי תפקידים – מאמנים, עוזרי מאמנים ואלה שעל המגרש. יש להם השפעה בלתי נתפסת על הקהל וכשמאמן צועק על השופט ומסמן עם תנועות ידיים זה מרים את כל הקהל. אני יודע כי אני יושב באצטדיון, החוקה מאפשרת להוציא לאותו מאמן כרטיס אדום. אם ראיתם ביום ראשון האחרון בפרמייר ליג, אנטוניו קונטה ותומאס טוכל התעמתו והם קיבלו קודם כל אדום. אחרי זה התברר שהולכים להשית עליהם קנסות כבדים כולל סנקציות נוספות”.
ענבר התייחס גם עצירת משחקים במקרים של התפרעויות אוהדים: “אנחנו השנה נתנו הנחיה לשופטים לאכוף את החוק. אני כבר יודע שהתקשורת ובעלי הקבוצות, כולם יגידו – ‘למה הרסת?’. אני מניח שאחרי מספר פעולות אכיפה, אנשים יבינו שהבהרנו את המשמעות. בכנס פתיחת הליגה על ידי המנהלת הדגשתי זאת בצורה מפורטת לכולם כ’ראו הוזהרתם’”.
על סוגיית זריקת החפצים אמר יו”ר האיגוד: “נושא חשוב נוסף הוא זריקת חפצים, אמרתי ישר שצריך להפסיק את זה. זו הפרעה מקצועית ובריאותית. בגביע המדינה, המשחק הכי מכובד עם הנשיא, אצטדיון מלא – אוהדי קבוצה אחת זורקים אבוקות, ואז השנייה מתחילה לאחר שאלה גמרו. אני לא מדבר על כך שהמשחק מתחיל רק לאחר 20 דקות, אלא גם על זה העשן יכול לגרום בעיות בריאות לאנשים רגישים. זה ממש לא מקובל”.
עוד הוסיף ענבר: “בסוף הפלייאוף היה משחק שנועד להתחיל באותה דקה בכל המגרשים. המשחק בת”א המשחק לא יצא בזמן ואז הכל התעכב. לא ייתכן שנפעל לפי חבורה של אנשים שמכניסה ציוד לחימה בכלל. פניתי לכולם, גם למשטרה. אומרים שאי אפשר להילחם בזה. אני משוכנע שלקבוצה יש אחריות שילוחית. צריכים לאחד סמכות ואחריות. כמו שיש לקבוצה סמכות למכור מנויים, כך היא גם צריכה לקחת אחריות. אני חושב שצריך לאיים על הקבוצות בהורדת נקודות, כי שאר העונשים של כסף לא משפיעים. אני חושב שהכסף הוא לא הבעיה של הקבוצות הגדולות, אבל אם נוכל להוריד נקודות זה יהיה פשוט מאוד ואפקטיבי”.
ענבר הסביר כיצד הוא רוצה להוציא לפועל ולאכוף את ההתפרעויות: “צריך שיהיה ברור לכולם, זריקת חפצים ראשונה – הפסקה של חמש דקות. השופט חייב להסתמך גם על משקיף שיעדכן אותו. לא עולה לי משהו שאפשר לתקן בתקנון או להוסיף, אני מודה שאני לא בקיא עדיין בכל רזי התקנון אבל נאמר לי שלא הייתה אכיפה עד עכשיו. אז קודם כל אני רואה את תפקידי ככזה שיאפשר לשופטים לבצע אכיפה על פי התקנון ורק אז אוכל לדעת אם זה לא מספיק. אין לי ספק שכרגע זה לא מתבצע נכון. כשהשופט הולך לעמדת ה-VAR להקת שחקנים משתי הקבוצות מתגודדת וצועקים עליו. נבהיר לשחקנים שלשופט צריך את את ה’ריספקט’ הזה”.
על האלימות בליגות החובבניות, אמר ענבר: “פרקטית, ייקח לנו זמן להגיע למקומות האלה ששופטי ליגת העל יהיו גם בליגות הנמוכות. יש פקודה לגבי משחקים מכריעים בליגות האלה לשלוח שופטים בכירים. אני חייב להעיר שהאלימות מתחילה בדיוק שם. אני לא רוצה להיכנס לתיאורים יותר מדי קולניים אבל אם הייתם מגיעים למשחקי ילדים ורואים איך ההורים צועקים על השופט הייתם בהלם. הם צועקים על שופט, נער בן 15, כשהנער יכול לשמוע אמירות כמו – חכה, חכה, אני אחכה לך בחוץ’. הבת שלי הייתה שופטת ואחרי החוויות הרעות שחוותה, היא אמרה שהיא מאוד אוהבת את זה אבל יש גבול”.
עו”ד משה אביבי, יו”ר ועדת התקנון של ההתאחדות לכדורגל, אמר: “אני הרבה מאוד שנים מתעסק בנושאים של כדורגל ומשפט וגם הייתי יו”ר כפר סבא ושאלתי את עצמי מה עוד רוצים לעשות בנושא הזה של אלימות בספורט? קודם כל, אני חושב שלגבי המצב התקנוני מבחינת ההתאחדות והחקיקה של הכנסת, יש הרבה מאוד כלים למצמצם את האלימות במגרשים. העבודה נעשתה ויש עוד מקום לשיפור. קצת מפספסים באכיפה, גם במשטרה וגם בקרב הקבוצות”.
אביבי דיבר בין היתר על הנושא של עונשים קולקטיביים: “אני לא אוהב את הנושא של ענישה קולקטיבית של סגירת משחקים, רדיוס ללא קהל וסגירת יציעים. הרוב שנענש הוא כזה שלא חטא וזה יוצר התמרמרות והתדרדרות לאלימות לאנשים שלא היו חלק מזה בהתחלה, או פשוט לגרום לאנשים להגיד –‘אני לא בא’. אני מסתכל על האוהד שבתחילת העונה הולך, קונה מנוי ומשלם ממיטב כספו כדי לבוא למשחקי הבית ואומרים לו – ‘לא, אתה לא יכול, תיסע לחיפה או, טדי או בלומפילד’ במקרה הטוב”.
עוד הוסיף אביבי: “אני לא אומר לא להשתמש בכלי הזה בכלל, אלא לצמצם אותו אותו מול אפשרויות אחרות שקיימות. יש היום מספיק אמצעים טכנולוגיים, שחלקם קיימים, כדי למצוא את אותו אוהד שביצע את המעשה שעשה ולהעניש אותו”.
על היכולת לפגוע בזכות לפרטיות עם צילום אוהדים מתפרעים, אמר אביבי: “למה פוגעים בזכות לפרטיות כשמצלמים אוהד שהתפרע? אם יש התנגדות, וזה חבל מאוד, אז צריך להכניס תיקון בחוק שיאפשר לעשות את הדברים במצבים מסוימים. להתאחדות יש מעמד וכוח וגם יכולה להיעזר בחברי כנסת שיכולים להוביל חקיקה בנושא שחשוב לכולם. הייתי עושה כל שאפשר כדי לשכנע את בתי המשפט להחמיר בעונשים ויחייב להתייצב במסגרת פסק הדין שלו. מצד שני יש את הקבוצות והמטלה שמטילים עליהן של לעסוק בחינוך האוהדים שלהן ושתרבות הכדורגל תהיה דומה יותר לתרבות התאטרון והקונצרטים כדי שמשפחות יוכלו להגיע”.
על החלק של הקבוצות אמר אביבי: “הקבוצות צריכות לאפשר את מה שאפשר כדי שהמשפחות יוכלו להגיע, יש להן אינפורמציה והן צריכות לעשות מה שצריך כדי לתבוע אזרחית את האוהד המתפרע ולציין כחוזה בינו לבין הקבוצה שאם הוא מפר את הכללים – היא תתבע אותו. אם לא יגידו אחת לשנה שזו המדיניות בקבוצה, זה לא ישפיע”.
אביבי התייחס לפתרונות האפשריים: “ההתאחדות יכולה לקבוע בחלק האחורי של הכרטיס למשחק חוזה ולכתוב שידוע לאוהד שאם עשה שטות הוא ייתבע. אם יש מספיק ראיות לתבוע את אותו אוהד, אם יש תצלומים של אוהד זורק אמצעי פירוטכניקה והוא ייענש, הוא לא יעשה את זה פעם הבאה. ככל שיעשו את זה יותר, יהיה פחות צורך להשתמש בעונשים קולקטיביים. זה מוביל להתמרמרות אוהדים שאו הופכים לאלימים יותר בעצמם, או פשוט לא יגיעו יותר למגרשים”.
עוד הוסיף אביבי: “אם קבוצה תבוא לבית הדין ותראה ראיות שיחייבו את אותו אוהד להתייצב במשטרה, זה יסייע גם לקבוצות. זה יכול לעזור בנושא העונש, לא צריך להיות זיכוי לקבוצה כי עדיין יש את הנושא של אחריות שילוחית. יחד עם זאת, כשייראו שהקבוצה עשתה את המוטל עליה כנראה יסתפקו בקנס ובכך שהקבוצה תתבע את אותו אוהד מבחינה אזרחית. אני חושב שצריך לעשות כל מה שאפשר לעשות כדי להגיע ל’פושע’ ולא להעניש את כולם”.
אביבי התייחס גם לבעייתיות בענישה עקב הזכות של כל אוהד להגן על עצמו, דבר שיכול ליצור עומס בלתי אפשרי בבתי הדין: “משהו דומה התעורר בתביעת אייל ברקוביץ’ מול ההתאחדות לכדורגל, שנקבע שלא ניתן לערער אם העונש שלך הוא פחות משלושה חודשים. אני חושב שהכדורגל בנוי במתכונות של משבוע לשבוע. במקרה הזה צריך להרחיב את בית הדין ביותר דיינים, אבל אם נאפשר לכל נאשם להיות מיוצג בבית הדין לא נצליח להגיע לחלק הפרקטי והמעשי שההשלכות של המעשה יהיו מיידיות. מדובר בזכות יסוד, זכות חשובה ולכן אפשר לעשות את זה בצעדים שתינתן זכות ייצוג בעבירות מסוג של עונש ארוך יותר”.
בהתאם לטענה של מנכ”ל איגוד השופטים, יריב טפר, שהשופט טרוד מה שקורה בכר הדשא ולא רואה תמיד את כל מה שקורה באצטדיון לעומת המשקיף, אמר אביבי: “דו”ח השופט עוסק בדרך כלל יותר במה שקרה במשחק והוא כותב את הדברים ביחס למה שקרה במגרש לרוב. אפשר לנסות לחשוב על איזה מעמד גבוה יותר לדו”ח המשקיף. אין לי ספק שמעמד דו”ח השופט חשוב ולא צריך לשנות את זה, אני לא משוכנע שדו”ח המשקיף צריך לקבל מעמד דומה”.
עוד הוסיף אביבי: “המעמד של שופט הכדורגל הוא שונה משל המשקיף וטוב שכך – גם בהתייחסות וגם בגלל שהוא הגיע למעמד שהוא הגיע בגלל שהוא מקצוען בעל ניסיון. לכן, נכון לתת לדו”ח שלו מעמד ראיה בעלת משמעות גדולה. לא הייתי רוצה שתי דוחות בעלי מעמד שווה וסותרים אחד את השני כי אז הנאשם יחגוג. עדיין, חשוב שלדו”ח המשקיף יהיה מעמד”.
על התקנון הקיים אמר אביבי: “עברתי על התקנון בסעיפים הרלוונטיים לדיון ולוועדה ואני חושב שבסך הכל התקנון נותן למי שצריך את הכלים הנכונים. אפשר להחליט שנותנים יותר משקל לנושא כזה או אחר. אני חושב שהתקנון נותן את הכלים וברגע שתהיה אכיפה שבוע אחר שבוע, מי שיתפרע יבין שהוא צריך להתנהל כמו שצריך”.
