בעונה החולפת היו תלונות רבות כלפי שופטי ליגת העל והליגה הלאומית בכדורגל הישראלי, והתקווה היא שבעונה הקרובה זה ישתנה. היום (רביעי) יו”ר איגוד השופטים, גיורא ענבר, שמונה בחודש מרץ האחרון לתפקיד במקומה של רונית תירוש, דיבר לראשונה על התוכניות והחזון שלו במסיבת העיתונאים הראשונה של איגוד השופטים לקראת עונת המשחקים הקרובה. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי באתר ONE.
ענבר פתח את דבריו ואמר: “קודם כל אני מודה לכל מי שהגיע. בקריירה שלי ביצעתי הרבה דברים. אני כיום איש עסקים ויזם חברתי שמקדיש חלק גדול מהזמן ומהמשאבים כתרומה לקהילה. במסגרת זו קיבלתי על עצמי גם את המשימה והשליחות להיות יו”ר איגוד השופטים. יהיו כאלה שיגידו ‘מה הוא מבין בשיפוט’ והם צודקים, הצטרפתי מתוך אהבת כדורגל ורצון להשפיע בהורדת מפלס האלימות. בהעלאת רמת הכדורגל, בשיפור השיח והתרבות באצטדיונים, ובעיקר היכולת לשלב ולהזמין כמה שיותר אנשים ליהנות מחוויית הכדורגל”.
“בהיבט המקצועי אני מרגיש מצוין כי האיגוד מנוהל על ידי יריב טפר עם ועדה מקצועית מצוינת ויכולות מקצועיות שאני לא מרגיש צורך לתרום להן מיכולתי, אלא רק מניסיוני בתחומים של יושרה, ערכים, מנהיגות ואסטרטגיה”, הוסיף ענבר.
על הצטרפותו לאיגוד: “הגעתי בסוף העונה הקודמת אחרי תחילת הפלייאוף, כך שלא הצלחתי לעשות הרבה. אבל לקחתי את הזמן, שלושה חודשים, שמתי שלט ל’ ולמדתי את החומר. עשיתי שיחות עם מאמנים, שחקנים, בעלי קבוצות ושופטים. במסגרת זו הגעתי לכמה תובנות. מצאתי איכות מצוינת של ההון האנושי, אנשים ראויים ומחויבים, מהרמה הגבוהה שאני מכיר כולל מעברי בצבא. מצאתי הנהלה מסודרת ועקרונות מאוד ברורים בנושא ניהול האיגוד. קיבלתי הרגשה שיש גיבוי מלא מצד המערכת, ההתאחדות או המנהלת, שהם שותפים מלאים לחזון שלי והרצון שלי לשפר את איכות השיפוט ודרכו את איכות הכדורגל”.
על הדברים שהאיגוד יצטרך לשפר: “לצד זה, יש מחסור אדיר וקריטי בהצטרפות של הון אנושי חדש לאיגוד. זו בעיה כלל עולמית. לא רואים ילדים שרוצים להיות שופטים. זה מטריד אותנו. אנחנו נעסוק בזה עם משאבים, תקציבים, אנשים ולפנות לקהלים נוספים כדי להביא לאיגוד כמה שיותר אנשים לכל מגזר שמוכן לשתף איתנו פעולה”.
עוד הוסיף ענבר: “אנחנו רוצים לשפר את המקצועיות. בתחום הזה נבנה מודל לפיו האיגוד יגיע למקצוענות. יהיו שופטים שזו הקריירה שלהם וזה הייעוד שלהם בחיים. לצורך מהלך כזה, אנחנו זקוקים לתקציב ולמוטיבציה שחלקה יבוא משיפור המעמד והתדמית של שופטי ליגת העל שיגרמו להרבה צעירים להשתייך לדבר הזה. יש שופטים טובים שרובם עוסקים בקריירה נוספת וכבר עכשיו מתקדמים למודל החדש הזה. נשקיע בהם בהכנות למשחקים, ייתכן שניקח שניים או שלושה שעליהם נעשה פיילוט כזה, אבל זה הכיוון. רוצים שופטים מקצוענים”.
דברים שיתווספו: “אני מתכוון לשפר את השקיפות. מערכת היחסים בנינו ובין הציבור תהיה שקופה ופתוחה, נוכל לדבר על הדברים ונגיב באמצעות התקשורת. ננגיש חלק מהפעולות דרך רשתות חברתיות, נפיץ שם גם סוגיות מקצועיות ונעשיר את הידע מבחינת חוקה. בסוף יהיה איגוד שופטים עצמאי ומקצועי. צריך שיהיה לו בית משלו, בית איגוד השופטים, עם מרכז VAR מקצועי ועצמאי. נרצה מגרשי אימונים בבית השופטים, כמו גם חדרי וידיאו וסימולציה, שזה יקח זמן אבל זה יקרה. שיפור השיפוט בליגות המקצועניות זה הכי חשוב והכי דחוף”.
“זה ייקח זמן, אבל יהיה. אבל בסדר העדיפויות, אם אני צריך להבדיל בין חשוב לדחוף, אז נתעדף את הליגות המקצועניות. אנחנו עוסקים בזה עם כל המשקל הנדרש. בקיץ נעשו כל ההכנות הנדרשות, היו כנסים מקצועיים, מבחני חוקה וכושר, השקענו לא מעט בחיזוק של הפן הטכנולוגי. אם זה פעילות ה-VAR, עוסקים באנליטיקה, וכמו שבאירופה עושים ניתוח מדוקדק – אנחנו נעשה את זה גם כאן. ניקח את כל הדוגמאות הטובות מאופ”א, ששם מתחיל להיות ביקוש לשופטים שלנו. עכשיו כשאנחנו מדברים מיתר שמש נמצאת בטורניר בקרואטיה וקיבלה ציון גבוה”.
“מתוך מחויבות מוחלטת להורדת האלימות, שיפור התרבות, אנחנו מתכוונים לאכוף חקיקה של התנהגות של ספסלים וצוותים מקצועיים. לפעמים הם הופכים את המשחק לאלים ומתלהם. החוקה מחייבת את השופט להוציא צהוב או אדום. השופטים מנסים להכיל את זה אבל נתנו הנחיות מאוד ברורות ואני מקווה שזה ישתפר. בכל מקרה ההשפעה של השופט על האווירה באצטדיון ברורה לנו, אנחנו לא מתעלמים מזה. כמובן שבנושא הדרישות מהשופטים, הן לא יהיו יותר קלות”.
“בנושא ערכים, משמעת, התנהלות – אפס סבלנות. אין סיבה לאיחורים וריכולים. אני מתכוון להקפיד על משמעת. בדקתי ומצאתי שכל השופטים שלנו בני אדם. בני אדם טועים. כשהם יטעו בצורה מקצועית – הם יקבלו גיבוי מלא. אני בא ממקומות שאסור לומר דברים כולל טעויות והענישה היא לא הדרך לפיתרון. הייתי בלבנון, אז על כל טעות ענישה? נהפוכו, יוצאים לעוד מבצע. הדרישות מהשופטים תהיינה יותר גדולות מבחינת הערכים. כל השופטים הם בני אדם והם טועים, אבל אין סיבה שישכחו דגלים או לא יעדכנו צהובים או יאחרו או ירכלו. נקפיד על זה קלה כבחמורה”.
“בסך הכל באתי לעשות את התפקיד בהתנדבות אך עושה אותו בפול טיים ג’וב, מצאתי אנשים שכיף לעבוד איתם. אני בהחלט אופטימי. אני מאחל לנו עונה מצוינת, אווירה טובה באצטדיונים ושיח תרבותי. אני רוצה לאחל למכבי חיפה הערב ולכל הקבוצות הישראליות במפעלים הבינלאומיים. הכדורגל ישראלי מתקדם לדרך ראויה”.
גיורא ענבר נשאל מאיפה יגיע הכסף להקמת בית השופטים והפיכת השופטים למקצוענים והשיב: “אנחנו מצפים שמהמדינה והמערכת תתקצב את זה. קיבלנו אור ירוק לרעיון ולכוונה לתמוך בו. יכול להיות שנצטרך לצרף תורמים כדי לעמוד בזה. התקציב משענה ואתגר אבל זה תנאי לשיפוט המקצועי”.
באיגוד השופטים ציינו כי בעונה שעברה 75 אירועים תוקנו. פנדלים, אדומים. נבדל. אחת לשלושה משחקים יש טעות קריטית ושם הוואר צריך להיכנס לפעולה. היו עוד 15 אירועים של עבירות משחק חמורות שלא זכו להתערבות התערבויות חסרות, ובאיגוד מעוניינים לצמצם זאת לאפס.
מנכ”ל איגוד השופטים, יריב טפר, אמר בדבריו: “מהרגע שגיורא נכנס בסערה, החלו דיונים עם בכירים באופ”א ובכירים בפרמייר ליג. בנינו תוכנית עבודה שמתייחסת לכל האלמנטים שדורשים שיפור ושדרוג ובין היתר עבודה מול התקשורת. הרבה מהפידבקים שקיבלנו מכם ומצאנו בהם טעם שראינו גם בכלל העולם דברים ישתנו. השותף שלנו זה לירן וקסברגר יו”ר הועדה המקצועית יסביר אחר כך. ההשתלמות שעשינו בעבר ביוון ובפורטוגל היא כדי להטמיע דברים שרצינו לשפר בשנה שעברה. כל נושא קיצור הזמנים ואני מקווה שלאור העובדה שעבדנו על זה – זה ישתפר”.
“בנוסף רועי סמואל ומאמני הכושר, השופטים יקבלו גם אנליסט. זה עוד דבר ששינינו ונספק להם. בנוסף, הבעת האמון של הספונסר שלנו – מגה ספורט, ממשיכים איתנו. זו הבעת אמון בדרך שבה האירגון מתנהל. גם בעניין הזה אמורות להיות חדשות נוספות. זה הזמן להודות לגיורא על ההשקעה שלו ועושה את הכל במאה אחוז התנדבות”.
חיים יעקב מהוועדה המקצועית, עלה לספר גם הוא תוך הצגת וידאו של שינויים מהעונות הקודמות: “שפטתי כ-20 עונות בליגת העל. רצינו לשתף בכמה דברים שפוגשים אותנו וניגע בשינויים בחוקה. אשמח אם ניכנס לעומק הדברים. ה-VAR תופס מקום משמעותי בשנים האחרונות, המשמעות היא קבלת החלטות מדויקת, תוך זמן מהיר כמה שניתן. צמצמנו את הזמן בהשוואה לעונות קודמות. על זה אנחנו קמים ונופלים. בסופו של דבר המשמעות הכי גדולה היא לראות האם נעשתה תמונה והאם אפשר לשגר תמונה לצופים בבית כדי לשקף את הסיטואציה ב-VAR”.
“במקרים חלוקים ואפורים עדיף לא לגעת. ראיתי משחק בין בית”ר להפועל והיה מקרה שעד עכשיו אני לא יודע מה התשובה הנכונה בהחלטה מסוימת. זו לא תכלית ה-VAR. זו למשל, תכלית הוואר, כאשר הכדור נבעט לכיוון שחקן אך היד מחוץ לנפח הגוף, אז הוואר מתערב. באירוע שבו שחקן מגיע במהירות ובזדון – אין פרשן שיגידו שזו לא עבירה חמורה שמחייבת כרטיס אדום”.
יו"ר הועדה המקצועית, לירן וקסברגר, נשאל האם שיחות בין השופטים ב-VAR ישודרו בזמן אמת בטלוויזיה העונה והשיב: “אנחנו נצמדים להנחיות אופ”א ורוב הליגות נוהגות כמונו. ההקלטות של שיפוט המסך זה חומר לימודי להפקת לקחים פנימית של איגוד השיפוט. אני לא רוצה ששופט יחשוב מה יוצא לתקשורת ואיך לדבר, הם צריכים פלטפורמה לדבר חופשי כדי לקבל החלטה נכונה. בהולנד עשו ניסוי, אבל אין מצב שזה יקרה בזמן אמת בישראל. אין לנו מה להסתיר, נרצה להגביר שקיפות, אבל בזמן אמת לא אפשר להוציא את זה. אירועים שהיו בפרופיל תקשורתי גבוה אולי כן נוציא לאחר מכן, אני לא פוסל, אבל כל מקרה ייבחן לגופו. נמצא נקודת איזון נכונה כדי לשקף פעילות ולהגביר אמון”.
