בעונות האחרונות, הפועל אום אל פאחם מוצאת את עצמה בלא מעט שלבים במהלך העונה כמועמדת להעפלה לליגה הבכירה. סגלים מרשימים הועמדו לטובת המאמנים, אך נראה שסיר הלחץ במועדון, מוביל לא מעט פעמים לאובדן הכרטיס לליגה הראשונה ולחוסר שלווה.
השנה, היו"ר מוחמד אבו אלעם, שינה קונספט: שותפו בשנים האחרונות – אבו שלמה, זז למחלקת הנוער וגם הוא החליט לזוז מעט הצידה ומינה את שמעון הדרי לתפקיד המנהל המקצועי. הדרי, ביחד עם מי ששימש כמאמן עד השבוע שעבר, אלדד שביט, העמידו סגל מרשים במושגים של הליגה הלאומית במטרה ברורה: העפלה לליגה הבכירה.
אז שביט כאמור כבר לא נמצא, ומוטי איוניר חזר לקדנציה שלישית. רגע לפני פתיחת העונה, התראיין אבו אלעם ל-ONE וענה על כל השאלות הבוערות בקבוצה: בניית הסגל, המטרה המוצהרת, ההשוואה לבני ריינה, האיצטדיון המשופץ וכמובן עזיבת אלדד שביט.
מוחמד, מה הוביל לכך שיצאתם למסע רכש מרשים שכזה?
"זה נראה על פניו שהשתוללנו, אבל בנינו השנה קבוצה מאוזנת בכל פרמטר. אסור לשכוח שהעונה אנחנו חוזרים לשחק באצטדיון העירוני, וזה אמור לקרות כבר בעוד חודש וקצת. אנחנו בשלבי סיום: מי שייכנס לאיצטדיון ירגיש שהוא בנתניה. נשארה בירוקרטיה קטנה מול משרד התמ"ת בשביל המשטרה והמנהלת. כיף לי שהקהל שלי יחזור לאום אל פאחם".
לא עשיתם מהפכה גדולה מדי? צירפתם כמעט 15 שחקנים.
"זה נכון שצירפנו הרבה שחקנים, אבל אסור לשכוח שיש פה לא מעט שחקני בית, בנוסף לסרדל שזו עונה שלישית שלו פה, ריף מסיקה שחזר לקדנציה שנייה במועדון. ואנאס מחאמיד, בן העיר שחזר לאחר ששיחק בשוויץ. אני חושב שהשחקנים התאקלמו בצורה מאוד מהירה, הם עורכים ארוחות גיבוש ומבלים ביחד לא מעט שעות”.
המטרה שלכם היא חד וחלק – לעלות ליגה?
"המטרה היא ברורה. אני מבין את הלחץ מאמירת המילה: "עלייה", אבל זאת הכוונה שלנו. אני שלחתי לראש העיר כתבה על מראדונה ונאפולי. מה הייתה נאפולי לפני הגעתו ולמה היא הפכה אחרי הגעתו, ואמרתי לו שדרך הכדורגל ודרך קבוצה ששואפת להיות בליגת העל, אפשר לפתח את הכלכלה ועוד הרבה דברים בעיר. אנחנו רוצים להיחשף יותר למגזר האחר ושהוא יהיה אצלנו. אנחנו רוצים שהמגזר האחר ייכנס אל תוך העיר וייכנס בחופשיות. מאז מהומות אוקטובר 2000 ועד עכשיו, היה איזשהו ענן שחור מעל העיר ומי שעשה את זה, והייתה את התקשורת שהכפילה ב-1.5 כל סיפור שקרה בעיר. אני מבין שיש באום אל פאחם עשבים שוטים, אבל 99% מהעיר הם אנשים טובים”.
למה ריינה הצליחו להעפיל לליגת העל כבר בעונה הראשונה שלהם בלאומית ואתם שנים כבר לא מצליחים?
"ריינה היא תופעה שלא קרתה בתולדות מדינת ישראל, זה משהו שאף ספורטאי או פסיכולוג לא יכול להסביר. הסגל של ריינה לא היה הכי טוב בליגה, התנאים שיש להם לא היו התנאים הכי טובים. מדובר בכפר של 15,000 תושבים, שאם אתה מכניס אותם כולל הנשים שלהם ליציע בבלומפילד הם נעלמים שם. זו תופעה כמו הופנהיים שנמצאת בבונדסליגה".
אתה בונה קבוצה טובה כל שנה. למה אתם לא מצליחים להעפיל?
"אני מבין את הלחץ של העיר והקהל, הקהל שלנו הוא קהל חם אבל גם לוחץ. אנחנו אחד המועדונים הלחוצים ביותר, ואפשר אפילו להשוות אותנו בקטע הזה לבית"ר ירושלים. אני לומד מטעויות שנעשו בשנים שעברו, והשנה החלטתי לבנות את הפירמידה בצורה אחרת. מיניתי מנהל מקצועי, מנכ"ל ומנהל קבוצה. ואני מתרחק מהלחץ שיש בקבוצה. יש אנשים שמועסקים בשכר בקבוצה והם יצטרכו להביא את השלווה. אני ושותפיי להנהלה נצטרך לקבל את ההחלטות בצורה שפויה".
מה הוביל אתכם למנות מנהל מקצועי?
"בדרך כלל קבוצות שמות את כל הביצים בסל אחד – על מאמן הקבוצה. אבל אני השנה החלטתי לפזר את הביצים בכמה סלים: אצל המנהל מקצועי ואצל המאמן. ששניהם יישבו יחד: שניהם יודעים מה צריך להיות באימון ואיזה סגל צריך להיות. אני כן הייתי שותף לקטע המקצועי בשנים האחרונות, אבל השנה החלטתי שאני לא רוצה להתערב ולהיות בעל דעה. החלטתי ללכת הצידה, לגייס ספונסרים ותורמים ואני עושה את זה על הצד הטוב ביותר".
אצל מי נמצאת המילה האחרונה? אצל שמעון הדרי?
“אין ספק שאני נמצא בראש הפירמידה, אבל אני אוהב תמיד לקחת את הכישלון אליי ואת ההצלחה לתת לאנשים אחרים. אני מאמין שהקבוצה השנה תצליח ואוכל לתת את הקרדיט על ההצלחה למאמן ולמנהל המקצועי. אני מקווה שהם יצליחו ויעמדו במשימה. המשימה ברורה, לא מלחיצה. אני לא נלחץ מלבוא ולהגיד שהסגל שנבנה בנוי לעלות לליגת העל. אם יפנו אליי המנהל המקצועי והמאמן ויחליטו שהם רוצים לצרף עוד שחקן בכיר או אפילו שניים, אני אומר לך כאן בתקשורת, שכולם ישמעו, אני אענה לבקשה".
אבו שלמה עזב סופית?
"אבו שלמה נמצא במחלקת הנוער. הוא בן אדם שאוהב נתינה, שנתן מעצמו, מהבריאות ומהכסף שלו המון לטובת העיר הזאת. הוא נתן המון לכדורגל באום אל פאחם ולמגזר הערבי. בגלל זה הוא לקח על עצמו את נושא טיפוח השחקנים במחלקת הנוער. מפה אני רוצה להגיד לו תודה על חמש השנים שעבדנו יחד בקבוצה הבוגרת. יש שת"פ מלא בין הקבוצה הבוגרת למחלקת הנוער, ואני נותן לו את כל הסמכויות לנהל שם את הדברים".
עוד לא פתחנו את הליגה וכבר פיטרתם מאמן (אלדד שביט).
"אתה מבין שאם בן אדם מפוטר או רוצה להתפטר הוא מתחיל לחפש תירוצים. אני מבין שהוא אוהב לבלות בים המלח: האזור הכי נמוך שיש. אבל האמת היא שהרמה אליה הוא ירד אפילו נמוכה יותר מים המלח, בהרבה".
אבל גם לכם יש חלק בזה.
"נתנו לו את כל התקציב והמנהל המקצועי נתן לו יד חופשית לבחור את השחקנים והוא הלך לפי שיטה של 3-5-2. במחנה האימונים הוא רצה להעיף שלושה שחקנים, אחד מהם שחקן בית בשם עמיד מחאג'נה שלא פספס אף משחק חמש שנים פה. בכל הזדמנות הוא התלבש עליו ולא רצה שהוא יהיה בקבוצה. בנוסף, בקיץ רבנו על סוגיית ריף מסיקה, כי הוא לא רצה אותו בקבוצה ואמר שהוא לא מתאים לסגנון שלו, ובסוף התפשרנו וריף חתם. אמרתי לשחקנים אחרי שאלדד הלך: ‘כל אחד שישחק פה משחק של אגו ויעלה על עץ גבוה, אני לא אביא לו סולם כדי לרדת, אלא אעזור לו כדי שייפול מהעץ. אני הפסקתי לשים סולמות לאנשים שמתעסקים במשחקי אגו’”.
מוטי איווניר חזר לקדנצייה השלישית לאחר שעזב את הקבוצה רק באמצע העונה האחרונה. אם החזרתם אותו עכשיו, אז למה לא השארתם אותו מלכתחילה?
"אין שמח ממני שמוטי נמצא בקבוצה. יש פה מערכת יחסים של בעל ואישה. מי שלא מכיר את מוטי מקרוב לא מבין אותו. הוא נראה הכי קשוח בעולם, אבל זה בן אדם שכולו רגשות. הקשר בינינו הוא קשר כל כך חזק של חברות, שאחרי שהוא פוטר בשנה שעברה הוא כמעט הודיע על פרישה מאימון כדורגל. לקחו לי שלושה חודשים כדי לעבוד מולו מנטלית ולהחזיר אותו. הראשון שאני פניתי אליו בקיץ, עוד לפני אלדד, הוא מוטי איוניר. הוא היה פגוע ממני ברמה האישית בגלל הקשר ההדוק בינינו. כל בר דעת בכדורגל הישראלי יודע שמוטי איוניר הוא אחד הפספוסים הגדולים שיש פה, מאמן שצריך לאמן ברמות הכי בכירות.
רק כשרואים את האימונים בעיניים מבינים את ההבדלים בין מוטי למאמנים אחרים. זו שמחת חיים אחרת, שחקנים מרגישים רעננים, יודעים להתחבר אליו. טעיתי שפיטרתי אותו בשנה שעברה ואני אמשיך להודות שאם הוא היה מסיים איתנו את העונה שעברה, הקבוצה הזאת הייתה עולה ליגה. אבל כמו שאמרתי, היחסים בינינו אלו יחסים של בעל ואישה ואני מקווה שבפעם הזאת יהיה מדובר בחתונה קתולית ושזה יימשך להרבה זמן.
הוא הפך להיות חלק מהעיר אום אל פאחם והיא הפכה לחלק ממנו. הוא מגיע לפה בבוקר ועוזב רק בחמש אחר הצהריים. הוא מבלה את רוב יומו בעיר ואם אין לו שידורים ופרשנות בטלוויזיה, אז הוא נשאר פה שעות ארוכות עם החברים שלו ואשתו. הוא ושמעון הדרי הם שני היהודים שמכירים את העיר הכי טוב, הם מכירים את כל הסמטאות שיש בעיר".
מאלדד שביט נמסר בתגובה: “כנראה שבאום אל פאחם לנהל מו"מ עם מאמנים אחרים בזמן שיש להם מאמן זה לא נחשב כאירוע חמור ומבחינתם אפשר להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה. לטנף על המאמן שלך ולנסות להקטין אותו בתכנית רדיו קבל עם ועדה שהוא עדיין בתפקיד, ולצפות אחר כך שהעסקים יתנהלו כרגיל, אלה ככל הנראה ההרגלים הטמועים בהתנהלות המועדון.
להגיד שלא רציתי את עמיד מחאג'נה זה מגוחך, שחקן שפתח אצלי בכל המשחקים כולל כולם והיה עתיד להמשיך לפתוח, שחקן ששמחתי מאוד שיש לי אותו ב-11 הפותחים. אני לא מתפלא מהניסיון לחמם עלי שחקנים ולהעביר את האצבע המאשימה כלפי, זאת שיטה, אבל לא כל כך מוצלחת. ההנהלה צריכה לספק תשובות לקהל הגדול שיש לה ולהצדיק מהלכים כאלה ואחרים מול התקשורת והרחוב הספורטיבי, אז לפעמים מסלפים את האמת כדי לצאת בסדר. כל ילד בגן מכיר את השיטה הזאת.
אני מבין את אבו אלעם, הוא תחת לחץ גדול מאוד וזה מוציא ממנו לפעמים הרבה דברים שליליים. הרצון שלו לעלות לליגת העל השנה משגע אותו, אבל הוא צריך להבין שעקרונות של מאמן הם לא משחקי אגו. בכל אופן, סיימתי לשחק סטנגה בתקשורת עם הנהלת אום אל פאחם, וויתרתי על הרבה כסף והשארתי קבוצה מצוינת שעשתה הכנה מדהימה. שיהיה להם בהצלחה במטרות שלהם, הסיפור הזה הוא היסטוריה".