סמי בורארד חתם בחלון העברות הנוכחי בהפועל חדרה בסיוע של הספונסר הראשי "קבוצת גינת", ובכך הפך לשחקן המרשים בתולדות המועדון הצנוע, שמשחק בחמש העונות האחרונות בליגה הבכירה.
בגיל 26, הקשר שנולד בליאז' שבבלגיה להורים ממוצא מרוקאי הפך לאחד השחקנים הבולטים בגביע הטוטו עד כה. עם שלושה שערים ושני בישולים הקשר נתן למאמן, אסף נמני, סיבות גדולות לאופטימיות. אם עד לפני חודש לא רבים הכירו את בורארד ששיחק כמעט בכל הנבחרות הצעירות של ארצו עם שחקנים כדוגמת יורי טילמנס ולאנדר דנדונקר, כעת שמו עולה יותר ויותר והוא בהחלט מסומן להיות אחד השחקנים המובילים העונה בליגה.
לא מעט זמן לקח לראשי המועדון להנחית את השחקן, שמיוצג על ידי אותו הסוכן המייצג את רודיגר מריאל מדריד, אך לפחות עד עכשיו נראה שהמהלך משתלם. מחר (שבת) הוא ינסה לפתוח את הליגה ברגל ימין, ביחד עם קבוצתו שתתארח אצל הפועל ירושלים.
בראיון מיוחד ל-ONE רגע לפני פתיחת העונה הוא מדבר לראשונה מאז הגיע לישראל: הסיבות שהובילו אותו להגיע לארץ הקודש, הקשר המיוחד עם עילאי אלמקייס, הציפיות לעתיד והדרך שעבר מהאימונים בקבוצת הבוגרים של אנדרלכט ועד המועדון מהשרון.
"על פי משחקי ההכנה, לא הפסדנו שבעה משחקים. אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים קודם כל להישאר בליגה ועוד לא לחשוב על יותר מדי ציפיות. אי אפשר ליצור ציפיות על פי משחקי הכנה. מבחינתי, המטרה היא לשרוד ואם נעשה את זה, אז אפשר יהיה להגיד המטרה שלי הושלמה. כל דבר אחר יהיה בונוס ואני אוהב בונוסים. באופן אישי, אני רוצה לעשות היסטוריה עם חדרה, משהו שלא עשו פה".
ציפית לפתיחה אישית כזאת?
"האמת שלא. במחנה האימונים לא פתחתי טוב, אבל ידעתי שיש לי את הזמן להסתגל. אני חושב שמשחקי גביע הטוטו טובים לשחקנים הזרים כדי להתרגל לליגה. אסף (נמני, המאמן) גרם לי לשנות משהו בראש, להבין שסגנון המשחק שונה ממה שמשחקים בהולנד. שם היו לי משהו כמו כמו שישה או שבעה דריבלים במשחק ופה זה קורה פחות".
אחרי הגול שלך מול הפועל חיפה רצת לאסף נמני, למה?
"אסף רוצה שאהיה חזק יותר. הוא יודע שהכדורגל ההולנדי מאוד שונה מהישראלי ובמשחק נפלתי שלוש פעמים על הרצפה, אז הוא לא רצה שאפול יותר. הוא רצה שאפסיק להתלונן ואמר לי: אם אתה עוד פעם אחת תיפול, אני זה שאהרוג אותך ולא השחקנים (צוחק). אחרי הגול רצתי אליו והראיתי לו. אבל אתה יודע, אם שחקן בועט לך ברגל קשה לך לעמוד על שתי הרגליים".
מדברים עליך לא מעט מאז שהגעת לפה.
"אלו רק משחקי ידידות. ההתחלה עבורי היא המשחק בשבת. אם לא אספק את הסחורה במשחק בשבת אז כולם ישכחו מזה. אני מכיר הרבה שחקנים שטובים באימונים ומגיעים למשחק ולא מספקים את הסחורה".
איך הגעת לישראל?
"ראיתי בכך הזדמנות טובה. קיבלתי טלפון מאסף ומאורן (גולן, המנהל המקצועי) והם הבהירו לי שהם מאוד רוצים אותי. הייתי שחקן חופשי והיו לי הצעות מהליגה הספרדית השנייה ומהליגה ההולנדית הראשונה מגו איגלס, אבל אני שחקן שמה שמנחה אותו לפני חתימה במועדון הוא לראות שהוא מאוד רצוי על ידי המאמן והמנהל המקצועי. זה צעד גדול עבורי, חדרה משחקת חמש שנים בליגת העל וזו הזדמנות טובה".
עם מי התייעצת לפני שחתמת?
"דיברתי עם ג'ונתן סיסה כי הוא דובר צרפתית. בנוסף, עם עילאי אלמקייס ששיחק איתי בדן האג ועם אלטון אקולטסה ששיחק איתי בסנט. טרוידן. אלטון אמר לי שמדובר בליגה טובה והאנשים מאוד טובים, שזו ליגה פיזית ואני צריך להיות מוכן לכך. הוא אמר לי שעם היכולת שלי אני אסתדר פה".
אם כבר אקולטסה, יש עדיין סיכוי שהוא יחזור לבאר שבע?
"הוא סיפר לי שהוא פצוע, אבל שהוא יחלים הוא יחזור. הוא אמר לי שיש לו חוזה בבאר שבע".
לפני שחתמת, ידעת משהו על ישראל?
"הכרתי את מכבי ת"א, מכבי חיפה וב"ש, אבל גם שיחקתי נגד פ.ס.ו וערן זהבי. ששיחקתי עם עילאי בדן האג, הוא דיבר איתי כל יום על ישראל. הוא סיפר לי שיש פה הרבה מרוקאים. הייתה לנו מערכת יחסים טובה, הגעתי אליו הביתה לארוחות. למדתי ממנו מה זו כשרות, מה מותר לאכול ומה אסור, זה קצת דומה למרוקאים".
שמעת על המסעדה "סמי בכיכר" בחדרה?
"הייתי שם כבר ביום השני שלי בחדרה, הסוכן שלי המליץ לי ללכת. האמת שהם לא ידעו שקוראים לי סמי, אז הם לא זיהו אותי (צוחק)".
עילאי אלמקייס יצא לאירופה בגיל מאוד צעיר והוא עדיין סוג של חידה בכדורגל הישראלי. מה אתה יכול לספר עליו?
"אני יכול להגיד לך בוודאות שהוא כשרון ענק. התאמנתי איתו כל יום ושיחקתי איתו במשחקים. לפעמים יש לך פציעות בדרך או מאמן רע ויכול לקחת לך יותר זמן להתפתח, אבל זה לא ישנה את העובדה שיש לו הרבה כשרון. אני בטוח בזה שיום אחד יבוא מאמן שטוב עבורו ויאמין בו והוא יהיה שחקן גדול מאוד בישראל".
בורארד, אשר נולד בליאז', מצא את עצמו עורך לא מעט מבחנים בילדותו במדי הקבוצה הבכירה של העיר סטנדארט ליאז’. לאחר יותר מחמש פעמים שלא התקבל, הוא הלך למבחנים באנדרלכט, קבוצתו של ליאור רפאלוב אשר משחקת בבריסל, והתקבל כבר פעם הראשונה. בהמשך עבר גם באיינדהובן מהליגה השנייה בהולנד, סט. טרוידן ודן האג, כאשר גם פהרבאר ההונגרית רכשה אותה לפני שהגיע לקבוצתו הנוכחית.
אתה התפספסת באנדרלכט.
"הייתה לנו קבוצה מאוד כשרונית בגילאי הנוער. העפלנו פעמיים ברציפות לחצי גמר ליגת האלופות לנוער, היו לנו את הכובשים המובילים במפעל ואפילו אני הייתי אחד מחמשת השחקנים המובילים בטורניר באחת העונות. אחרי זה, אתה מגיע לקבוצה הבוגרת ואתה מגלה שיש פער מאוד גדול מבחינת הכדורגל וזה לא תמיד עובד. אחרי שעזבתי הגיע וינסנט קומפני, שדגל בשיטת אימון בקבוצה הבוגרת שהייתה זהה לסגנון הכדורגל בקבוצה הצעירה".
אז אם סמי של 2022 היה בקבוצת הנוער של אנדרלכט היום, הוא היה משתלב בקבוצה הבוגרת?
"אני חושב שכן, אבל אי אפשר לדעת. הייתי בן 17, התחלתי להתאמן עם הקבוצה הבוגרת עד חודש נובמבר ולא נכללתי בסגל אף פעם, אלא רק התאמנתי עם הקבוצה הבוגרת. ג'ון ואן דר ברום היה המאמן ופוטר. לפני שהוא פוטר ובגלל התוצאות הרעות, הוא שלח את כל השחקנים הצעירים לקבוצה השנייה בטענה שיש סגל עמוס מדי. שיחקתי שם קרוב לשנתיים ואז הנשיא אמר לי שאני משוחרר".
לא באמת קיבלת צ'אנס אמיתי.
"תשמע, בקבוצה הבוגרת כבר מעורב הרבה כסף סביב כל הקטע של התחרותיות, אז מאוד קל להוציא החוצה שחקן צעיר בן 17. אתה צריך לקבל את זה. יש לי עדיין מערכת יחסים טובה עם המאמן וראיתי אותו בהולנד. אין לי כעס, הייתי בן 17 ואני יכול להבין".
ובכל זאת, זכית להתאמן עם אחד החלוצים הכי טובים בכדורגל העולמי.
"נכון, יצא לי להתאמן עם רומולו לוקאקו. התאמנתי איתו בסך הכל 3-4 פעמים אבל האימונים שלו משוגעים, הוא רוצה לכבוש בכל הזדמנות גם באימונים ואם הוא לא כובש הוא מתחיל לצעוק ולהיות עצבני. הוא אמר לי שסגנון המשחק שלי מזכיר לו את סמיר נאסרי. אני חייב להגיד שהוא בן אדם מאוד נחמד, שמאוד עוזר לצעירים. הוא באותה התקופה שיחק באברטון אבל הוא עשה את אימוני ההכנה עם אנדרלכט".
אנחנו מסתכלים על הכדורגל בבלגיה כמודל, נבחרת שעשתה תהליך מיוחד. מה הסוד של הכדורגל הבלגי?
"פיתוח נכון, מאמנים טובים, העבודה הסוציאלית והשילוב ביניהם, אני חושב שזה מה שיוצר את ההבדל לשחקנים צעירים. אם לשחקן צעיר יש מתקנים טובים ,מאמנים טובים והוא גדל בחברה טובה שמשלבת בין הכדורגל ללימודים, אז זה משפר מאוד את הכדורגלן, להתחנך".
גם בישראל יש כישרונות, אבל איפשהו במעבר לבוגרים זה לעיתים קרובות מתפספס.
"אבל גם פה (בבלגיה) זה לפעמים קורה. קח לדוגמה את אנדרלכט: גדלו שם כישרונות גדולים אבל היה קשה לעשות את המעבר לקבוצה הראשונה. מי עשו את זה? וינסנט קומפני כמו שאמרתי ובנבחרת רוברטו מרטינס. קומפני כמאמן אנדרלכט נתן את הצ'אנס לשחקנים צעירים גם במחיר של שניים או שלושה הפסדים. אתה צריך לתת לשחקנים הצעירים להתפתח כבר בשלב מוקדם".
אחד הרגעים הגדולים שלך בקריירה היה עם דן האג, במשחק נגד אייאקס.
"כן בעונת 2020/21, שיחקנו נגד אייאקס בעונה שבה הם לקחו אליפות. קבוצה שכללה את טאדיץ', הונטלאר, טליאפיקו ודוד נרס. אייאקס משחקת מדהים, הכול נעשה במקסימום שתי נגיעות, כדורגל מעולם אחר. נכנסתי כמחליף והצלחתי לכבוש ולבשל".
מה המטרות שלך להמשך?
"אני רק בן 26 ויש לי עוד הרבה מטרות, אין לי חרטות על מה שלא הסתדר באנדרלכט. אני שמח מאוד מהמקום אליו הגעתי וכן יש לי חלום לשחק בליגת האלופות או בגביע העולמי. חזרה לאנדרלכט? אני אוהב את בריסל אז אולי אחזור בעתיד".
