לאחר הסערה במשחק בין הפועל עפולה להפועל אום אל פאחם אתמול (חמישי), במסגרתו נוגן ההמנון הלאומי “התקווה” ולכאורה "זכה" לקריאות בוז על ידי אוהדי הפועל אום אל פאחם, יו"ר הקבוצה, מוחמד אבו אלעם, הגיב היום לראשונה, כששלח הודעה בקבוצת הווצאפ של בעלי הקבוצות בלאומית.
אבו אלעם כתב: “ספורט בכלל וכדורגל בפרט ופוליטיקה אלו שני קווים שלעולם לא יפגשו. אתמול היינו עדים למלכודת ומזימה בניגון ההמנון במשחק נגד עפולה. רצו להפיל את הקהל הגדול של פאחם בכל דרך, הכינו תגובה לפני הניגון, ידעו מה לעשות והצליחו. ההודעה של עפולה הייתה כתובה לפני הניגון, אני הייתי במשחק ולא שמעתי בוז, אבל אם כמה צעירים שרקו בוז אני מגנה בתוקף. זו לא דרכי ולא כך חונכתי, אני כן מכבד את הסמלים של המדינה.
“אם עפולה ידעו מראש שיהיו שריקות בוז מכמה ילדים, אז בעיניי הם אלה שביזו את ההמנון. שנים אני בכדורגל, מעולם לא שמעתי שבליגה הלאומית שרים את ההמנון. הגבתי פה: לא מעוניין להגיב לתקשורת אחרי התגובה של השר חילי טרופר ואיתמר בן גביר, שרוצים לגרוף כמה קולות. אני אשלח פה תגובות מזעזעות של פוליטיקאים שחלק מהם רוצה לשלוח אותנו לעזה וסוריה".
הפועל עפולה הגיבה: “המנון מדינת ישראל הוא אינו פרובוקציה ויתרה מכך, חלילה לנו להגיע למצב שהשמעתו במשחק רשמי תיראה ככזו. תגובתו של שר התרבות והספורט, מר חילי טרופר, הולמת ועולה בקנה אחד עם עמדת הקבוצה. אנו שמחים שכבוד השר רואה עין בעין את עמדת הקבוצה בנוגע להשמעת ההמנון הלאומי. אנו מאחלים לכלל קבוצות הליגה עונה שקטה ומוצלחת עם כיבוד האחר והשונה”.
עוד הוסיפו במועדון: ”מבהירים באופן חד משמעי כי אף נציג מהמועדון לא שוחח כלל וכלל עם נציגי המנהלת בטלפון, מלבד מייל אחד שנשלח על ידי מזכיר המועדון לאשר הן את הטקס למנהל המקצועי, יובל שאווט והן את השמעת ההמנון הלאומי.
מלבד זה לא היה דין ודברים עם אנשי המנהלת. צר לנו שיש כתבים שמחפשים לעשות סיפור על חשבון הפועל עפולה ומתחבאים מאחורי צמד המילים 'בכיר במנהלת', אולי זו הדרך הקלה להמציא ציטוטים. המנון מדינת ישראל הוא אינו פרובוקציה ויתרה מכך, חלילה לנו להגיע למצב שהשמעתו במשחק רשמי תיראה ככזו.
תגובתו של שר התרבות והספורט, מר חילי טרופר, הולמת ועולה בקנה אחד עם עמדת הקבוצה. אנו שמחים שכבוד השר רואה בעין בעין את עמדת הקבוצה בנוגע להשמעת ההמנון הלאומי. אנו מאחלים לכלל קבוצות הליגה עונה שקטה ומוצלחת עם כיבוד האחר והשונה״.
