האתלטיקה הישראלית מתקדמת ומסיימת קיץ קסום שמצית את הדמיון לקראת אולימפיאדת פאריס 2024, חודש בו היא חזרה לקדמת הבמה עם ההופעה הטובה ביותר שלה אי פעם באליפות אירופה והישגים נוספים באליפויות העולם. רק מאליפות אירופה שהסתיימה אמש (ראשון) הישראלים חזרו ממינכן עם שלל של לא פחות מחמש מדליות חדשות - ולמעשה הכפילו את כמות המדליות שהיו לישראל לאורך כל ההיסטוריה בתחרות אחת.
מאליפות אירופה במינכן 2002 ועד אליפות אירופה במינכן 2022, מדהים לראות איזו התקדמות עשה הענף הישראלי, הרי שהמדליה האירופית הראשונה של ישראל שהגיעה לפני 20 שנה על אדמת גרמניה. כעת, כאשר אנו קרובים לציין 50 שנה לטבח באולימפיאדת מינכן, עבור רבים במדינת ישראל ההצלחה הזו - והשמעת ההמנון ברחובות העיר הזו - מהווה סגירת מעגל מצמררת.
ישראל רשמה את אליפות אירופה המוצלחת בתולדותיה, הרי שלפני התחרות הזו היו לאתלטיקה הישראלית חמש מדליות - ולאחריה, יש לה כבר עשר מדליות מאליפויות אירופה. רצי המרתון זכו במדליית זהב קבוצתית, כמו גם במדליית כסף אישית של מארו טפרי ומדליית ארד של גשאו איילה שהגיעו ביום הראשון של התחרויות, לצד מדליית הארד של לונה סלפטר ב-10,000 מטר ומדליית הארד של חנה קנייזבה מיננקו בקפיצה המשולשת שהגיעו בהמשך.
ארטיום דולגופיאט לאחר הזכייה בזהב
בתוך כך, לונה סלפטר וחנה מיננקו הצטרפו לרשימה היוקרתית של האתלטים הישראלים שזכו בשתי מדליות שונות באליפויות אירופה, לצידו של הקופץ במוט לשעבר אלכס אברבוך. סלפטר זכתה בזהב בברלין לפני ארבע שנים וכעת גם בארד במינכן בריצת 10,000 מטר, בעוד שמיננקו הווינרית זכתה בכסף באמסטרדם לפני שש שנים ועכשיו בארד במינכן בקפיצה המשולשת. שתיהן אחרי גיל 30 אבל דווקא עכשיו אמורות לפרוח במקצועות שלהן שדורשים הרבה ניסיון.
אין ספק כי ריצת המרתון הייתה רגע השיא של התחרות, עם לא פחות מארבעה רצים שסיימו בטופ 9 ועזרו זה לזה להגיע לקו הסיום ביחד, כך שהבטיחו את המקום הראשון בתחרות הקבוצתית בריצה אדירה. סלפטר, שהגיעה למינכן אחרי הזכייה במדליית הארד היוקרתית באליפות העולם במרתון, השתתפה בריצה ל-10,000 מטר כאמור - והוכיחה שהיא מסוגלת לזכות חודש לאחר מכן במדליה נוספת גם בריצה משנית שלה באליפות אירופה.
והיו עוד הישגים היסטוריים. בלסינג אפריפה סיים במקום השביעי בגמר 200 מטר באליפות אירופה בגיל 18 בלבד, אחרי שקודם לכן זכה באליפות העולם עד גיל 20 בריצה זו. אולי הוא לא זכה במדליה, אבל האצן בהחלט הרשים בתקופה האחרונה והראה שיש לו פוטנציאל גדול עם תוצאה מדהימה של 19.96 שניות בקולומביה בדרך לאליפות אירופה. על מסלול במינכן הלך לו קצת פחות טוב, הרי שהוא פעל מחוסר ניסיון כאשר בחצי הגמר עשה טעות כשהחליט שלא סיים בספרינט חזק מול קו הסיום, מה שהשפיע עליו וגרם לו להתחיל את הגמר במסלול מספר 1 ממנו רואים לכולם את הגב.
מעבר לכך, יונתן קפיטולניק הצעיר זכה למחמאות לאחר שעלה לגמר אליפות העולם בחודש שעבר כך שגם הוא מתקדם וצובר ניסיון בקפיצה לגובה. גם סלאמוויט באיולין-טפרי שעברה משבר אישי בחייה חזרה להתחרות אחרי תקופה ארוכה ורשמה תוצאות לא רעות יחסית לאתלטית שמסירה חלודה, אדווה כהן סיימה שמינית בגמר ה-3,000 מכשולים ועמדה ביעד שלה, ואפילו טדסה גטהון קבע את מיקום השיא לישראלי בריצת 10,000 כשסיים עשירי.
“הגענו מוכנים עם 15 אתלטים ולשמחתנו הרבה דברים עבדו טוב לנו”, אמר איתי מגידי מהמחלקה ההישגית באיגוד האתלטיקה. “כמות המדליות? זה משהו מדהים. מבחינה מקצועית הצעירים קיבלו ניסיון מהתחרות הזו והוותיקים עשו תוצאות טובות. עם כמות שיא של מדליות וכמות שיא של גמרים אין ספק שזו הייתה הצלחה. אנחנו אולי קטנים מבחינת כל המדינות האחרות שהופיעו באליפות אירופה, אבל אנחנו איכותיים והדרך שלנו מביאה להישגים. יש עוד דברים שצריך לתקן, אבל בשורה התחתונה אנחנו גאים ומרוצים ממה שעשינו. מעכשיו מתחילים לחשוב על המשך הדרך”.
יחד עם זאת, מגידי העביר מסר למדינה: “עשינו את זה כמעט בלי תשתיות אתלטיקה. תראו כמה פוטנציאל יש פה. צריך יותר עזרה בעניין הזה. בהכנה לאליפות אירופה עשינו מחנה אימונים באינגולשטדט ובדרך לשם לא הצלחנו להבין איפה אנחנו אמורים להתאמן כי רק בעיר הזאת יש ארבעה אצטדיוני אתלטיקה שונים. צריך שתהיה לנו שיטה, מערכת שתעבוד כמו שצריך, הרבה יותר מתקנים בכל רחבי הארץ, מאמנים שזו תהיה העבודה שלהם ולא עבודה משנית, ועוד אתלטים צעירים נוספים. יש עוד הרבה עבודה וצריך לעשות את זה כדי שתהיה המשכיות בעתיד, אחרת באליפויות אירופה הבאות יגידו שנכשלנו. צריכים יותר כלים ואמצעים כדי להמשיך ולהתקדם, ולא לחזור אחורה ולהיות שוב מדינה שמסתפקת בשני גמרים באליפות אירופה”.
