אחרי ה-1:1 במשחק הראשון מול אולימפיאקוס בסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות, ברק בכר נשאל האם ירצה לשחק על התוצאה בגומלין בפיראוס, הרי שהתוצאה הייתה שברירית והיריבה הייתה בטוחה בעצמה שתנצח לעיני הקהל שלה. "לא", ענה מאמן מכבי חיפה, אבל מי ששאל התעקש וניסה שוב: "זה יהיה קשה, אתה עלול לספוג ואז בטעות לא לעלות בגלל גישה התקפית, אתה לא חושב ככה?". בכר חייך ואז ענה: "ספר לי על זה, פעמיים לא עליתי לליגת האלופות בגלל שהיה חסר לי שער. אנחנו נבוא לפיראוס כדי לנצח".
אמר ועשה. 0:4 מהדהד על אלופת יוון בחוץ הביא את בכר לשלב הבא. גם במפגש עם אפולון לימסול הירוקים כבשו ארבעה שערים, בזכותם העפילו לצמד המשחקים מול הכוכב האדום בלגרד על הכרטיס לליגת האלופות. המאמן לא רק הפתיע את כולם, אלא אפילו שלח את שני המאמנים של שתי היריבות הקודמות הביתה, הרי שפדרו מרטינש ואלכסנדר זורניגר ההמומים קיבלו מכתב פיטורים כבר באוגוסט בגללו.
גם מול הכוכב האדום בלגרד מאמן מכבי חיפה נקט בגישה התקפית וניצח 2:3 במשחק הראשון, והערב (שלישי) ב-22:00 הוא יגיע לגומלין בו הוא יוכל לעשות היסטוריה ולהעפיל לראשונה בקריירה שלו לליגת האלופות. גם הפעם, אפשר להניח שהגישה תהיה דומה. על פי מה שאמר לפני המשחק בבלגרד, מכבי חיפה צריכה לנקוט באותו הסגנון בכל משחק ומול כל יריבה.
וזה לא מובן מאליו. בכר אולי נראה כמו אדם נינוח, אחד כזה שהכול בא לו בקלות, אבל האיש מלא בצלקות. פעמיים הוא הגיע לשלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות, אבל כפי שאמר, בסוף הוא היה במרחק של שער אחד מהעפלה - והשער הזה לא הגיע. בפעם הראשונה נגד סלטיק, הוא הפסיד 5:2 מול 60 אלף איש בגלאזגו, אבל בארץ הוא הוביל 0:2 והיה חסר לו שער אחד כדי לעלות לשלב הבתים של המפעל, כאשר במהלך המשחק הקבוצה שלו לא הפסיקה להחמיץ מול השער, כולל החמצה של מהארן ראדי מנקודת הפנדל. נגד מאריבור הקבוצה שלו גם הובילה 1:2, אבל הפסידה 1:0 בחוץ והודחה בגלל שערי חוץ, כאשר טוני וואקמה רשם החמצה גדולה בדקות הסיום.
"עם ברק בכר באנו הכי מוכנים שיש למשחקים במוקדמות ליגת האלופות. היינו צריכים להיות בליגת האלופות כי שיחקנו טוב ועשינו כל מה שצריך, אבל תמיד היה חסר לנו הגרוש ללירה. זה היה מתסכל", סיפר שוער העבר, גיא חיימוב, ששיחק תחת בכר בדרום. שנה אחר שנה המועדון של אלונה ברקת פספס את העלייה לליגת האלופות.
בכר סבל מחוסר מזל באותם המשחקים, אבל לזכותו ייאמר שהוא תמיד לומד ומתקן. ברק הוא לא אחד שיחזור על אותה הטעות פעמיים. לקראת צמד המשחקים של הפועל באר שבע נגד מאריבור, האדומים הופיעו למשחק אלוף האלופים נגד בני יהודה, שם מיגל ויטור נפצע וקרע את הרצועה הצולבת, כך שבבאר שבע איבדו את הבלם המוביל שלהם רגע לפני אחד מהרגעים החשובים ביותר בהיסטוריה של המועדון. הפעם, בקנדציה שלו חיפה, המאמן התעקש שהקבוצה תקבל מנוחה ולא תאלץ לשחק בין המשחקים נגד הכוכב האדום גם מול בני סכנין בליגת העל, כדי להימנע מעומס יתר על שחקניו ומפציעות מיותרות. הכדורגל הישראלי נרתם לעזור במהלך היסטורי וחסר תקדים.
"ברק הוא אחד שיודע להפיק לקחים ולהתקדם הלאה", סיפר אחד מאנשי הצוות שעבד איתו בבאר שבע. לדבריו, המשחק נגד הקהל העוין בבלגרד לא ירתיע אותו. "שיחקנו נגד סלטיק בחוץ עם 60 אלף איש ביציעים. האצטדיון היה מלא. אתה רק עולה לדשא - אתה בהלם, אבל ברק כל הזמן דרש שנלחץ אותם ונשחק את הכדורגל שלנו. אחרי שהפסדת 5:2 שם אתה אומר לעצמך 'וואו, מה קרה פה?'. ביציאה מהאצטדיון האוהדים הסקוטים מחייכים ואומרים לך 'בהצלחה בליגה האירופית', אבל מהרגע שעלינו לאוטובוס חזרה לארץ ברק כל הזמן התחיל להגיד לכולם 'זה אפשרי לנצח אותם, זה אפשרי לעבור אותם, זה אפשרי לעלות'. מבחינת כולם זה היה גמור, אבל לא עניין אותו כלום, הוא תמיד ממוקד מטרה ומנקה את כל הרעשים מסביב. בסוף השחקנים נשאבו לזה. בגומלין היינו במרחק של גול אחד מהעפלה".
גורמים בהפועל באר שבע טענו: "לזכותו ייאמר שברק כבר היה במעמדים האלה ובאצטדיונים עם קהל כמו שיש במראקנה בסרביה. הוא שיחק עם הקבוצה בסלטיק פארק עם יציעים מלאים, הוא שיחק בזאגרב מול קהל חם, בסאן סירו נגד אינטר ובמגרשים גדולים אחרים. במצבים כאלה הוא יודע בדיוק מה להגיד, מה לשדר לשחקנים ומה לעשות. הוא יעשה הכול כדי שהקהל המקומי לא ישפיע על השחקנים שלו, הם יגיעו הכי מוכנים שאפשר למשחק הזה".
ברגעים כאלה, כך טוענים שחקני עבר ואנשי צוות שעבדו עם בכר, המאמן בדרך כלל מוצא את הדרך לפנות לכל שחקן באופן אישי. דולב חזיזה סיפר בסיום המשחק הראשון נגד אלופת סרביה על שיחת המחצית שהייתה לקבוצה עם בכר, בה המאמן הפציר בהם: "אנחנו בפיגור, אבל עדיין אפשר לנצח. תחליטו אתם מה לעשות. תחשבו על הקריירה שלכם, אולי לא תהיה לכם עוד הזדמנות כזאת להגיע לליגת האלופות". זו הייתה שיחה שבעקבותיה הירוקים עלו לדשא ועשו את המהפך.
גם בבאר שבע קרה דבר דומה. "יש רגעים שנצרבים לך בזיכרון ככדורגלן", שיתף חיימוב. "לפני המשחק נגד מאריבור נכנסנו לחדר ההלבשה ולכל שחקן חיכתה תמונה שלו מהילדות עם כמה אמירות במכתב. לא אשכח את זה, זה היה מרגש וזה נתן מוטיבציה. ברק היה שחקן והוא יודע איך שחקנים מרגישים ביום כזה. הוא יודע לגשת לכל שחקן ולהוציא ממנו את המיטב. בסופו של דבר, אתה מסיים קריירה ונשאר עם הזיכרונות מהחוויות הכי גדולות שלך. ברגעים כאלה ברק תמיד רצה להמחיש לנו שיש בפנינו הזדמנות לעשות משהו שלא עשו הרבה זמן. זה תמיד עבד והכניס אותנו לעניינים".
גיא חיימוב הוסיף וציין: "מה שיפה אצל ברק זה שהוא יודע לשים את הכול בצד, להיות ממוקד באותו הרגע, להכין את השחקנים הכי טוב שאפשר מבחינה מקצועית ובו זמנית להיראות נינוח ולשדר רוגע וביטחון. אני בטוח שהוא בלחץ, כי לפני משחקים כאלה יש הרגשה שהרבה מונח על הכף, אבל לא תראה את זה עליו. הוא נותן לך הרגשה שאתה יודע מה אתה שווה ומה צריך לעשות, ועם זה יוצאים למשחק. לדעתי זה עניין של זמן עד שהוא יהיה בליגת האלופות. בבאר שבע הוא פספס את זה, אבל בסוף זה יקרה. למכבי חיפה יש קבוצה מצוינת, היא תצטרך לעלות למגרש ולחשוב איך לנצח כדי לעשות היסטוריה".
בקיץ האחרון מכבי חיפה השלימה זכייה באליפות ה-14 בתולדות המועדון, שעלה למקום השני בטבלת האליפויות בכל הזמנים תוך שעקף את הפועל תל אביב, לה יש 13 אליפויות, כך שרשמית חיפה הפכה לאחת משתי מהגדולות בכדורגל הישראלי.
באותם ימים בדיוק, באגודת מכבי חיפה ציינו 30 שנה להעברת הבעלות על המועדון לידיו של יעקב שחר. עד שהגיע, היו לירוקים ארבע אליפויות, אבל מאז המועדון חגג עוד עשר זכיות בצלחת עם יענקל'ה. לבעלים הוותיק יש עשר אליפויות רשמיות ב-30 שנה, לא כולל התקופה בה שימש כספונסר כמובן, אבל שחר רוצה יותר מזה. הוא רוצה שוב את הכרטיס לליגה של הגדולות ביותר באירופה ולהעפיל בפעם השלישית למפעל היוקרתי ביותר. אם זה אכן יקרה, ייתכן מאוד שהלילה הוא כבר יצהיר שאחת מההחלטות הכי טובות שלקח הייתה למנות את בכר למאמן הקבוצה אחרי שנים של כישלונות.
לחיפה יש את המאמן הטוב ביותר בכדורגל הישראלי בעידן הנוכחי. מאמן שכבר הוכיח שהוא גדול על הליגה המקומית. בעשור האחרון, האליפויות בישראל התחלקו בין מכבי תל אביב לקבוצות של ברק בכר. חמש אליפויות לצהובים והמאמנים הזרים שהביאו, וחמש אליפויות לקבוצות שאימן ברק בכר. היתרון הכי גדול ומשמעותי שלו כמאמן טמון ביכולת שלו לשנות את דרך החשיבה במועדונים שבהם הוא עובד, ולהעביר לשחקנים מסרים שהם מסוגלים לעשות דברים גדולים והיסטוריים. הוא היה זה שהוביל את הפועל באר שבע לשלוש אליפויות רצופות אחרי 40 שנה במדבר ובחיפה הוא בנה קבוצה ששברה בצורת של עשור בלי אליפות עם שתי זכיות רצופות.
בשנים האחרונות בכר שולט בכדורגל הישראלי עם תארים רבים אותם השיג, כל זאת בגיל 42 בלבד. אלא שהלילה המאמן יוכל לרשום את אחד מההישגים הגדולים ביותר בקריירה שלו, אם מכבי חיפה אכן תצליח להעפיל לליגת האלופות. זו לא רק השאיפה של המועדון, זה גם חלום אישי שנותר לו להשיג כדי להמשיך בקריירה מוצלחת שאולי תהפוך אותו למאמן הישראלי הגדול מכולם. הכל נמצא על הכתפיים שלו, שוב הוא במרחק נגיעה מהמפעל היוקרתי ביותר באירופה - והוא יעשה הכול כדי שזה לא יחמוק ממנו גם הפעם.
מה מחכה למכבי חיפה ביציעי בלגרד?
