הראיון שתקראו מיד, עם ניקולאו מנואל דומיטרו קרדוסו, נערך עוד לפני הצמד שכבש מול הפועל תל אביב ביום שבת האחרון. השחקן השבדי בן ה-30, שגדל באיטליה, סומן עוד לפני כן כאחד השחקנים הזרים המעניינים ביותר שנחתו הקיץ בליגת העל ולאחר השערים שכבש, אין כמעט חובב כדורגל ישראלי שלא שאל מניין צץ. בשלישי מחכה לו כבר משוכה גבוהה בהרבה: האלופה מכבי חיפה, שנמצאת בכושר מצוין.
עם קריירה עשירה הכוללת לא מעט הופעות בנבחרת איטליה הצעירה ביחד עם כוכבים המעטרים את הקבוצות הגדלות באירופה, שבע עונות ב"כלוב הזהב" של נאפולי הגדולה וכאמור שני שערים לרשתם של האדומים בבלומפילד, קרדוסו, שחתם בקיץ בישראל באמצעות סוכנו ירון ברנס (שהנחית בישראל גם את חלוץ הפועל ת"א, אלן אוז'בולט), אמור להיות המוציא העיקרי לפועל בהתקפה של חיים סילבס ואחד הזרים המעניינים כאן.
כעת, בראיון מיוחד ל-ONE והראשון שלו בארץ הקודש, הוא מספר באריכות על הקריירה שעבר לצידם של כוכבים גדולים כמו אסקיאל לאבצי, מרקו וראטי ומארק האמשיק, הקשר לרפא בניטס האגדי, החיים בקבוצה גדולה, הנבחרת שפנתה אליו לפני שנה שישחק בשורותיה והחתימה בישראל שהיוותה עבורו סגירת מעגל, לא מעט בזכות המאמן שלו בקבוצה מהמגזר.
ניקו, מה גרם לך לבוא לישראל?
"כששמעתי על ישראל, הרגשתי שזו יכולה להיות בחירה טובה עבורי לעוד הרפתקה או אתגר בכדורגל. שיחקתי במהלך הקריירה בהרבה ליגות ומדינות ורציתי לנסות משהו חדש. תמיד הייתי קרוב לחתום כאן במועדונים שונים ומבחינתי זה הגיע בזמן הכי טוב עבורי. דיברתי בינואר עם מכבי פתח תקווה ועם הפועל ירושלים ובעבר היו עוד כמה קבוצות שרצו אותי. מבין הקבוצות שרצו אותי לאורך השנים, סכנין הראו הכי הרבה רצון, במיוחד המאמן חיים. מבחינתי, כשהמאמן רוצה אותך ככה, זה שיקול מאוד משמעותי בהגעה".
מה ידעת על ישראל?
"ידעתי כמובן מידע על הקבוצות ששיחקו באירופה כמו מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ב"ש. כששמעתי על ההצעה מסכנין התחלתי להתייעץ עם כמה חברים שסיפרו לי שזו ליגה טובה, עם אוהדים טובים ואצטדיונים יפים, כך שאני אהנה בה. עם מי התייעצתי? שיחקתי בעבר עם נייג'ל האסלביינק ביוון והתקרבנו, שיחקתי נגד רומריו פירס לא מעט פעמים ברומניה ושוחחתי איתו וגם עם גבריאל תאמאש ששיחק במדי הפועל חיפה. זה הספיק לי".
החלפת לא מעט קבוצות בשנים האחרונות. אולי זו ההזדמנות עבורך להשתקע במקום מסוים?
"אני בחור הרפתקני. שמעתי הרבה דברים על ישראל, כך שאף פעם אל תגיד אף פעם. אני פה כדי לשחק כדורגל ואם הדברים ילכו לי טוב, אז יכולות להיפתח לי הרבה דלתות".
מה צריך לצפות ממך?
"אני שחקן שאוהב הרבה חופש במשחק שלו. אני לא שחקן פשוט: אני אוהב אחד על אחד, משחק עם הרבה תשוקה. אני מקווה שאוכל להראות את מה שאני יודע".
פתחתם את העונה לא רע.
"במשחקי גביע הטוטו הראנו יכולות טובות של כדורגל, אלו דברים שאנחנו יכולים לקחת להמשך. הקבוצה הזאת לא ביצעה שינויים גדולים מהעונה שעברה, אז זו תהיה האחריות שלי גם ללמוד את הקבוצה שנשארה ולהפוך אותה לחזקה יותר. השחקנים מחוברים כמו אחים ואני אצטרך להיות האח החדש".
מה הפתיע אותך בישראל עד כה?
"האמת? שהאנשים מאוד רגועים. אבל גם המחירים הגבוהים זה משהו שלא ציפיתי לו. אני מעביר את הדירה שלי בימים אלו מכרמיאל לחיפה והלכתי ביחד עם משפחתי לקנות רהיטים ב"איקאה". זו אמורה להיות הרשת הכי זולה לריהוט ופתאום מצאתי את עצמי רואה מחירים הגבוהים פי 3 מאירופה ואנחנו מדברים על "איקאה" ולא על חנות יוקרה".
יש לך לא מעט אזרחויות. תעשה לנו סדר.
"אבא שלי רומני שהיגר לאיטליה בגיל צעיר. הוא התחתן שם אך אשתו נפטרה. לאחר מכן הוא נסע לשבדיה והכיר את אמא שלי שבמקור מברזיל. אני נולדתי בשבדיה לאבא רומני ואמא ברזילאית. אחרי כמה שנים היגרנו שוב לאיטליה כי לאבא שלי היו עסקים שם. גדלתי כאיטלקי, אז אני מחשיב את עצמי כאיטלקי".
לצורך העניין, באיזו נבחרת לאומית אתה יכול לשחק?
"עד היום שיחקתי בנבחרות הצעירה של איטליה, עד גיל 21. אני יכול לספר לך שבשנה שעברה הייתה לי הזדמנות לשחק בנבחרת הבוגרת של רומניה. פנו אליי פעמיים לבדוק את האזרחות הרומנית שלי. הייתה הרבה עבודה בנושא הניירת, כי למרות שאבא שלי נולד ברומניה, הוא הפך לאיטלקי לכל דבר. רציתי לשחק בנבחרת הרומנית, אבל חשבתי באותו הזמן שאם הם רוצים אותי, הם צריכים טיפה לסייע לי יותר בנושא הניירת. הם אמרו לי שהם רוצים אותי, אבל רצו שאטפל בזה בעצמי. לא יכולתי להשתלט על כל נושא הניירת. המאמן באותו הזמן היה מיריל רדוי (כיום מאמן קראיובה, שהייתה יריבתה של הפועל ב"ש בפלייאוף הקונפרנס ליג)".
בוא נחזור לנבחרת איטליה הצעירה. כמה שיחקת שם?
"שיחקתי בנבחרות עד גיל 16, 17 ו-18. היו לי למעלה מ-20 הופעות, רובן היו בנבחרת עד גיל 20. שיחקתי עם שחקנים כמו מרקו וראטי, סטפן אל שאראווי, צ'ירו אימובילה ולורנצו אינסינייה. שחקנים לא רעים (צוחק)".
אז אתה יודע מה השאלה הבאה: למה הם שם ואתה מוצא את עצמך בישראל?
"אני חושב שהם עשו את הבחירות הנכונות בזמן המתאים ואני לא עשיתי זאת. בנוסף, הם פשוט היו טובים יותר: בשנים הראשונות של הקריירה שלהן הם הצליחו לעשות עונה אחת גדולה ולטפס שלב אחד גבוה יותר. אני עשיתי צעד גדול מאמפולי ישירות לנאפולי שבדיוק בנה את עצמו כדי לחזור להיות גדול כמו שהוא היום. זה כנראה היה צעד גדול מדי, מבחינת הסביבה והאמוציות, לא מבחינת היכולת".
כשקרדוסו מדבר על החלטות בקריירה וכפי שתקראו בהמשך, הוא מדבר על המעבר לנאפולי הגדולה, אך בדיוק בשנים בהן החלה לבסס את עצמה בחזרה כאימפריה בכדורגל האיטלקי ואף האירופי. כבר בגיל 18, לאחר ששיחק באמפולי הצנועה, הוא נרכש בסכום של יותר משלושה מיליון אירו ועבר ל"חמורים הקטנים".
כעת, מתחיל קרדוסו לגולל את סיפור הקריירה שלו, לספר כמה זה מפתה לשחק במועדון גדול באיטליה, אך מנגד כמה "כלוב הזהב" שם, יכול מהעבר השני לחבל לך בקריירה. קרדוסו, יצא למסלול לא קטן של השאלות, כנהוג במועדונים הגדולים אשר רואים בשחקן מסוים כפוטנציאל אך מעדיפים "לבשל" אותו על אש קטנה. בפועל, הוא לא קיבל מעולם צ'אנס נוסף במשחק רשמי של נאפולי, מאז העונה הראשונה.
מה היו הטעויות שלך?
"לא הייתי קורא לזה טעויות, אלא אולי החלטות. באמפולי רשמתי כמה הופעות בודדות כשהייתי בן 16 או 17. אבל אתה לא יכול להגיד לא לנאפולי. אני פשוט חושב שהגעתי לא מוכן מספיק וחוץ מזה, לא יכולתי לשחק לפני השחקנים שהיו בסגל באותה התקופה: אסקיאל לאבצי, אדינסון קבאני, מארק האמשיק. זו הייתה בדיוק העונה שכולם רשמו את הפיקים שלהם בקריירה, בגילאים 22-23. הם היו כל כך רעבים להצלחה וזה היה מדהים להיות לצידם ולעשות את תקופת ההכנה לעונה".
מה למדת מהם?
"את מוסר העבודה וכמה זה חשוב לעבוד קשה. כי כמה שהם היו כשרוניים מאוד, הם גם עבדו מאוד קשה. הם ידעו ליהנות מכדורגל ולשחק עם הרבה תשוקה, אבל כל דבר נעשה בשילוב עם עבודה קשה. עם מי הייתי בקשר הכי טוב? למען האמת עם מארק האמשיק. גרנו אחד ליד השני. היום אנחנו פחות בקשר, גם עם החבר'ה מהנבחרת הצעירה. אני יכול לפגוש אותם באיטליה, כי מקומות הבילוי המרכזיים הם די ידועים ומשותפים לכולם. לפעמים אני פוגש שם בקיץ כמה מהשחקנים לנבחרת כמו ברנרדסקי, אינסינייה ועוד".
אתה מאוכזב?
"אני רק יכול להסתכל על הבחירות הרעות שעשיתי בזמן הלא נכון. אני אסביר לך: הייתי תחת חוזה בנאפולי במשך שבע עונות. אז זה אולי נשמע טוב, אבל אתה יכול להסתכל על זה דרך כמה זוויות ומהזוית שלי הרגשתי שאני פשוט לא שייך לאף אחד, גם כי נאפולי רק חיפשה להחזיר את הכסף ששילמה עבורי. כמו שאמרתי, הגעתי לנאפולי בדיוק כשהם התחילו לטפס למעלה".
"וולטר מאצרי היה המאמן. בעונה הראשונה שלי שיחקתי משהו כמו תשעה משחקים, הייתי בן 18. שיחקתי בכל המשחקים משהו כמו חמש דקות, רק במשחק אחד שיחקתי אולי 20 דקות כי לאבצי נפצע. הרעיון מאחורי העונה הראשונה היה לשחק מעט עם הקבוצה הראשונה ולהתאמן איתה וכשאני לא משחק, לשחק עם הקבוצה השנייה, פרימוורה, שמשחקת בליגת הנוער. המנהל המקצועי היה ביגון, שהיום משמש כמנהל המקצועי של בולוניה.
שוחחתי איתו בתום העונה הראשונה והוא אמר לי: "העונה הזאת הייתה מעבר לכל הציפיות בנאפולי. סיימנו במקום השלישי והעפלנו לצ'מפיונס שם לא שיחקנו מאז ימי מראדונה". הבנתי שלא יהיו לי בעונה הבאה צ'אנסים נוספים. המאמן אמר לי שיש לי שתי אופציות: הראשונה היא להמשיך פה ולהתאמן אך הצ'אנסים שאקבל יהיו קטנים יותר אפילו מהעונה שעברה. האופציה השנייה הייתה לצאת בהשאלה".
ומה בחרת?
"ידעתי שזו שנה משמעותית בקריירה שלי ואני חייב לשחק. חזרתי בהשאלה לאמפולי. על הנייר, היה מדובר באחד הסגלים הכי מרשימים שנראו בסרייה ב’. בפועל, הייתה לנו עונה נוראית וכמעט נשרנו לליגה השלישית. זו לא הייתה עונה טובה מספיק עבורי כדי לחזור מהדלת הראשית לנאפולי, שעוד בעונה הזאת הצליחה בליגת האלופות והיה לה את התקציב לרכוש שחקנים אפילו יותר טובים".
ואיך זה ממשיך?
"בתחילת העונה השלישית חזרתי לנאפולי לתקופת ההכנה, כמו בכל עונה. תחשוב שבכל עונה אני מתחיל את העונה עם נאפולי ומחכה שתגיע קבוצה שתשלם את השכר שלי. נאפולי ניסו שישלמו לי את כל השכר שלי. בזבזתי כל קיץ בערך חודשיים וזה לא היה טוב לא לי ולא להם. כי בוא נחשוב על זה כך: במשך חודש, המאמן של נאפולי יכול לראות אותך ולבחון האם הוא רוצה לצרף אותך לסגל שלו. אבל חודשיים? גם ההכנה שלי עם הקבוצה החדשה נפגעה וגם להם מצטמצמות האפשרויות של קבוצות שייקחו אותי. תמיד הייתי מושאל רק בשלושת הימים האחרונים של חלון ההעברות".
"בסופו של דבר ביליתי בנאפולי קרוב לשבע שנים. החוזה הראשוני היה לחמש שנים ובתחילת שנת החוזה האחרונה שלי, התחלתי לדבר עם כמה קבוצות כי בנאפולי הבהירו לי שלא יאריכו לי את החוזה והייתי שמח מזה. רפא בניטס, שבדיוק מונה למאמן החדש של הקבוצה, רצה לראות אותי. הוא הבהיר שכמאמן חדש, הוא רוצה לראות את כל השחקנים בקבוצה. זה היה גם הקיץ בו שוחק "גביע הפדרציה" ובשל העומס והמשחקים בו לא עמדו לרשות הקבוצה שחקנים כמו גונסולו היגוואין, דריוס מרטנס וכו'.
שיחקתי במשך שניים או שלושה משחקי הכנה ושיחקתי ממש טוב. בניטס אמר להם להחתים אותי ושחייבים לשמור אותי בקבוצה. בשיחה בינינו הוא אמר לי: "אני רוצה לשמור עליך בסגל, אבל קח בחשבון שתשחק בעיקר בגביע". אמרתי לעצמי שאם אשאר פה זה נחמד, אעשה כסף, אבל הקריירה שלי תמות אם שוב לא אשחק".
אבל אי אפשר להגיד לא לבניטס.
"נכון, זה בניטס. אתה זוכר אותו כילד כמאמן ליברפול. אתה אומר לעצמך שהבן אדם הזה בא ללא דעות קדומות עליך והוא אוהב את מה שהוא רואה. אז חתמתי לשנתיים נוספות ויצאתי להשאלה נוספת ביוון. עשיתי עונה טובה והיו לי המון הצעות, אבל נאפולי סירבו למכור אותי כי הם חשבו שיקבלו עליי יותר כסף.
אז שוב חזרתי לאיטליה, שיחקתי בלאטינו בליגה השנייה. ואז שוב הגעתי לשנת החוזה האחרונה שלי ויצאתי להשאלה בנוטינגהאם פורסט עם אופציית רכישה. התחלתי טוב, אבל המספרים לא היו מספיק טובים. לאחר מכן נגמר ההסכם באופן סופי ביני לבין נאפולי".
"כבר לא לחצתי יותר. אני יכול להגיד לך שהייתה לי הצעה מפאוק סלוניקי בשני מיליון אירו לפני ההשאלה לפורסט. אמרתי לעצמי: "נאפולי לא רוצה אותי, אז למה אתם משאירים או משאילים אותי? קחו את הכסף ותשחררו אותי". הם רצו להחזיר את הסכום ששילמו עליי (שלושה וחצי מיליון אירו). אבל בסוף הם לא קיבלו עליי שקל, אז הם יצאו מטומטמים".
למה להשאיל אותך בעונה האחרונה ולא למכור אותך? הם הרי לא החזירו את ההשקעה…
"נסעתי לפאוק, כבר דיברתי עם המאמן. אבל הם רצו ארבעה מיליון. אם לא אכפת לכם ממני, תנו לי פשוט ללכת לדרכי. לא ביקשתי מכם לעשות כלום, אני הבאתי את ההצעה בעצמי, רק תנו לי ללכת".
מה מרגיש שחקן שמסיים חוזה בן שבע עונות?
"סוג של הקלה. זה לא קל להיות בנאפולי שבע שנים. אתה בסיטואציה של לחץ. בכל אימון יכולים לבוא 2,000-3,000 אוהדים והם רואים שאתה לא בתוכניות, אז הם שואלים למה אתה בכלל פה? פתאום אתה רץ מסביב ולא מתאמן עם הקבוצה. יש המון לחץ מהמועדון. תקופת ההכנה היא תקופה של חודשיים, לא חודש כמו בישראל. אתה מתאמן במשך חודשיים עם קבוצה שאתה יודע שאתה לא בתוכניות שלה".
אתה בן 30 כיום. מה המטרה שלך?
"אני עדיין חולם על לעשות את העונה הכי טובה בקריירה שלי. היו לי כמה עונות לא רעות, אבל לא עונה אחת שבה נתתי את הגרסה הכי טובה שלי. אתה זוכר ששאלת אותי קודם לכן למה השחקנים שהיו איתי בנבחרת נמצאים לדוגמה בפאריס סן ז'רמן ואני פה? כי הם נתנו את עונת חייהם ברגע הכי נכון. אני נתתי עונות טובות, אבל לא מספיקות כדי לעשות את הצעד קדימה. אתה יכול להגיע למועדון גדול בגיל צעיר עם עונה אחת טובה, אבל כדי להישאר ברמות הללו אתה צריך משהו נוסף".
יש לך חלום לשחק במקום מסוים? להוכיח משהו לנאפולי?
"לא. אני לגמרי אחרי זה ויש לי קשרים טובים עם אנשים בנאפולי. אני יודע שהגיל שלי כיום הוא לא כמו לפני חמש עשרה שנים. אם אעשה את העונה הטובה ביותר שלי בקריירה דווקא השנה, אוכל להחיות את הקריירה שלי שוב בישראל או במדינה אחרת.
מישראל יהיה לי מאוד קשה להגיע לסרייה א’. תמיד בקריירה היו לי תקופות טובות, משחקים טובים, אבל לא מעבר. היו משחקים שהייתי משחק כמו ניימאר והיו משחקים ששיחקתי כמו אח שלי שמשחק עם החברים שלו ברחוב. אני רוצה למצות את הפוטנציאל שלי וזאת הסיבה שהחלטתי לבטוח בחיים. כשאתה מרגיש שמאמן מדבר איתך ככה, רוצה אותך ויש לו חזון טוב, אז אתה צריך לקבל את ההצעה הזאת".
