עדיין נותרו עוד הרבה משחקים עד סוף העונה, הכול יכול לקרות, אבל טבלת הליגה הלאומית מבשרת על תקדים חדש: לא מן הנמנע ששתי קבוצות מהמגזר הערבי יעפילו בקיץ לליגת העל. כלומר, אם וכאשר הדבר יקרה, יהיו בליגה הבכירה בעונה הבאה 3 קבוצות מהמגזר - נתון היסטורי.
מעולם לא פרח הכדורגל במגזר כפי שהוא פורח עכשיו. בני סכנין מאיימת על מקום בפלייאוף העליון בליגת העל, לא פחות מארבע נציגות מהמגזר משחקות בלאומית, כולל שתי מוליכות הטבלה, מ.ס כפר קאסם עם מהראן ראדי בן ה-40 ובני ריינה, שרק לפני שש שנים עוד שיחקה בליגה ג'.
תופעה חדשה? כן. הפתעה? למי שמכיר את השטח, ממש לא. "חזיתי את זה כבר מזמן", מספר זאב זלצר. "מאז שסיימתי את תפקידי בהתאחדות לכדורגל (כמנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות - א.פ). אני מסתובב הרבה במגרשים. כמובן גם במגזר, ורואה מה קורה שם. יש להם רעב גדול לכדורגל".
זלצר מוסיף: "השינוי לעומת העשורים הקודמים הוא בהשקעה ובאיכות המחלקות הצעירות. די אם נזכיר שמות כמו נג'ואן גרייב, מונס דאבור, בירם כיאל, אוסאמה חלאיילה וישנה עוד רשימה ארוכה. כל זה מוכיח שלא רק כישרונות קיימים, ובמספר גדול, אלא גם יודעים שם לעבוד איתם נכון. הם מהווים ייצוא מכובד, לא רק לליגת העל, אלא גם כשגרירים של המדינה בליגות באירופה".
מטורק ועד כיאל
כשרפעת טורק החל לשחק בבוגרים של הפועל ת"א, כבן מיעוטים ראשון בהרכב הקבוצה הבוגרת, בתחילת שנות ה-70, זה היה סיפור גדול. עלייתו המטאורית, בגיל 26, של זאהי ארמלי במעברו משפרעם למכבי חיפה - מה שהוביל לאליפות הבכורה של הירוקים ב-1984 - היה סיפור ענק שהתבטא בכותרות הראשיות בעיתונים. השינוי הגדול חל באמצע שנות ה-90, שהביא שחקנים מהמגזר כמו וואליד באדיר ועבאס סואן, וכבר התקבל כדבר טבעי. מאז שחקנים ערבים מציפים את נבחרות ישראל בכל הגילאים.
ריינה היא השם החדש לחובבי הכדורגל, ועם סיפור נפלא. קבוצה של יישוב צפוני שמונה כ-20 אלף תושבים, בשולי הכביש בין נצרת לטבריה. ב-2016 עדיין שיחקה הקבצה בליגה ג' מחוז יזרעאל. באותו זמן, סעיד בסול, היה אוהד כדורגל שאהד את ריאל מדריד באירופה והפועל ת"א בארץ. לאיש, קבלן בנין, היה חלום - לנצל את משאביו לבניית קבוצת כדורגל מקומית בריינה, שתעפיל במסלול האפשרי הקצר ביותר לליגת העל.
"החלטנו שאם אנחנו עושים זאת, נעשה זאת נכון", אומר בסול (43), שנמנע בינתיים לדבר על עלייה עוד העונה. "זה יכול להיות השנה, יכול לקרות בשנה הבאה, אבל יקרה". עם תקציב של 4.5 מיליון שקל בליגה הלאומית, אפשר לעשות הרבה. כשזוהתה האטה בליגה א', לא הייתה לו בעיה לשכנע את ריף מסיקה, קשר בעל כישרון טבעי, לעזוב את הפועל חדרה מליגת העל ולהצפין. גם אם הדרך צורכת נסיעת של שעתיים וחצי הלוך וחזור על בסיס יומי, ממקום מגוריו בהרצליה. מסיקה תרם שישה שערים בחצי העונה שעברה, בנוכחית יש לו 8 והוא לא חלוץ. לפני מסיקה ברשימת המבקיעים, נמצא הברזילאי חוליו סזאר, שהגיע מאיכסל, עם 11 שערים. לבנג'מין קוקו, שכבר חווה עלייה בהפועל כפר-סבא, 7 כיבושים.
"האהבה והתשוקה לכדורגל נמצאת במגזר יותר מאשר אצל יתר הקבוצות בלאומית", מסביר מסיקה. "בערך כמו התשוקה של קבוצות בליגת העל".
איך שחקן מוותר על חוזה בליגת העל ויורד ללאומית?
"סיבה ראשונה, כלכלית. סיבה שנייה, אורך החוזה. בחדרה היה לי חוזה עד סוף העונה שעברה, בריינה נתנו לי חוזה לעונה וחצי. בהתחשב בגילי, זה דבר משמעותי".
מסיקה, אגב, זכור, כמי שהבקיע את השער השלישי והמהמם בניצחון אום אל פאחם 2:3 על מכבי ת"א בתקופת ולדימיר איביץ', שהדיח אותה מהגביע ומנע דאבל.
"יהודים מרגישים במגזר כמו בבית"
עבאס סואן, מגדולי שחקני סכנין, שהתחיל את הקריירה בנוער שם, מגלם בדמותו את המפנה בהתנהלות ובהשגת התוצאות הנכונות. סואן, בעצמו, מחזיק 8 קבוצות נערים בליגות של ההתאחדות לכדורגל. כדי להתגבר על התקנון האוסר על קבוצות פרטיות בליגות, עבאס התאחד עם קבוצת צעירי סכנין מליגה ג'. "שמונה הקבוצות שלי הן רק חלק מהפוטנציאל הקיים בעיר. יש לי עוד קבוצות וגם לבני סכנין יש מחלקת נוער גדולה".
סואן, הזכור מהגביע הראשון של סכנין ב-2001, עובד קשה לאורך שעות היממה. הוא מאמן את אחמד בני נוג'ידאת הנמצאת במקום הראשון בליגת ב'. "מלבד ארבע הקבוצות בליגה הלאומית, ואחת בליגה א', קיימות הרבה קבוצות במגזר עם שאיפות עלייה בליגות השונות. הרבה כישרונות מהמגזר שחותרים לפרוץ למעלה, יחד עם חיבור טוב לשחקני רכש המעדיפים, מסיבותיהם שלהם, לשחק כאן. למה דווקא במגזר? כנראה בזכות זה שיודעים לקבל ולהעריך אותם. יהודים מרגישים במגזר כמו בבית".
בין המשפטים שסואן מנפק על תכונותיו הבולטות של השחקן מהמגזר, הוא מצהיר שזה קשור גם להיותו "ווינר". "אני לא אומר שזו תכונה שמאפיינת רק אותנו, אבל בעיקר", אומר סואן. "זו לא תכונה שלומדים אותה, אלא שנולדים איתה. אנשים שעושים הכל כדי לנצח. אני רוצה להבהיר שלא מדובר בתכונה הקשורה במאבק כלשהו בין יהודים וערבים, אלא במאבק בין קבוצה לקבוצה באשר היא. זה גם חינוך ואופי".
הפועל אום אל פחאם, הצטרפה לליגה הלאומית רק לפני 4 עונות, אבל היא אחת הוותיקות והמוכרות יותר. "אני מאמין שאום אל פאחם, גם בזכות מיקומה הגיאוגרפי, היא המובילה במגזר, אולי למעט סכנין", מספר היו"ר "אבו שלמה", שרק השבוע החליט להתפטר מתפקידו.
מוחמד אבו יונס, יו"ר סכנין, קבוצת הדגל של המגזר, מסביר שמועדונו מודל לאחרות: "מה רע ללמוד ממשהו טוב?", ממשיך אבו יונס. "יש תחרות בין הקבוצות במגזר? כמובן שכל אחת רוצה לנצח, וישנה תחרות ספורטיבית, אבל לא מעבר לזה. להיפך, במקרים מסוימים יש עזרה למועדון אחר".
"קח לדוגמה את הסיוע שלנו לבני ריינה. השאלנו להם שני שחקנים משמעותיים. השוער חמאד אבו ניל והבלם חסן חילו. אנחנו שולחים הרבה שחקנים לבועיינה מליגה ב'. לפחות 20 שחקנים שלנו מסתובבים בקבוצות האזור. תוך כדי כך השחקנים מתחשלים והקבוצות מתחזקות".
"יש עוד משהו מאפיין במגזר הוא תחושת הרגשת השייכות", מסכם אבו יונס, "קח למשל את בירם כיאל. ההחלטה שלו לשחק דווקא אצלנו, כשהוא נמצא עדיין בכושר גבוה, אומרת הרבה".
