אם בכוחו של כדורגל לרפא הכל? בוודאי שלא. הוא לא יחזיר את מי שנרצח בשבת השחורה והוא לא ישיב את מי שנחטף לרצועה, לכל היותר בכוחו להגביר את המודעות להימצאותו שם. ניצחון או הפסד מרגישים כמו הבל הבלים, פריבילגיה ילדותית, אבל עמוק בפנים שוכנת הידיעה, לבטח התקווה, שהחיים ממשיכים, ושיבוא יום ובו משחק של מכבי חיפה נגד ויאריאל יהיה הדבר הכי מעניין שקרה בישראל. אתמול זה לא היה הדבר הכי מעניין, וזה אפילו לא קרה בישראל אלא בקפריסין, אבל זו הייתה הלבנה הראשונה בבניין השגרה. מותר לשחק כדורגל. מותר לשמוח. מותר לנסות לנצח, גם אם זה לא בעזה.
בימים בהם המילה "גיבור" שבה למשמעותה המקורית ומשמשת לתיאור אנשים שמסרו את נפשם, לא טבעי להמשיך ולעשות בה שימוש מליצי לביטוי הצטיינות על המגרש. האם אדם שכובש שער, כמו שעשה עבדולאי סק, הוא גיבור? ומה לגבי שריף כיוף, שעצר פנדל ואחרי שנשרקה בעיטה חוזרת עצר גם אותו, האם הוא גיבור? כן - כולם גיבורים, מילה שממנה לא יימאס לנו ואי־אפשר שייעשה בה שימוש יתר. אלו ימים בהם אנשים עושים את מה שלא עשו קודם לכן, ומוצאים בעצמם כוחות שלא ידעו שקיימים, היכן שזה לא יהיה.
בימים אחרים היו קוראים לזה נסים, לנצח את ויאריאל אחרי חמישה שבועות בלי כדורגל ובלי צ'ארון שרי. בישראל של נובמבר 2023, קוראים לזה פשוט החיים. אין ברירה אלא לעשות דברים גדולים, או לפחות לנסות. בדקה ה-82 מכבי חיפה עוד הובילה, בדרך להישג שאי-אפשר להפריז בחשיבותו הרגשית. בדקה ה-87 היא כבר הייתה בפיגור. זה היה יכול להיות שובר לב, אלמלא הלב כבר נשבר. לחיי הפסדים שכאלה – שאלו יהיו הצרות.
להבדיל ממכבי חיפה, שנפלה מהרגליים מול יריבה עדיפה, למכבי ת"א לא הייתה בעיה של עייפות. זה קשור לכך שלזוריה לוגנסק לא היו את הכלים לעייף אותה, וגם לכך שהיא העבירה את המשחק מעבר לגבולות נזקי עייפות אפשריים עם 0:3 כבר במחצית הראשונה שאפשר לה לדומם מנוע. את מכבי חיפה המשחק גמר מאוחר. מכבי תל אביב גמרה אותו מוקדם. לא צריך לדעת רק מתי לחזור, אלא גם מול מי לחזור - אין יריבה נוחה אחרי חמישה שבועות בלי כדורגל, כשצוות האימון והזרים עזבו את הארץ, אבל אם ישנה ירבה קשה במיוחד, זו אינה זוריה.
היכולת של מכבי תל אביב לשמור על עקביות אחרי חמישה שבועות של הפסקה היא מעוררת הערצה. מי שראה אותה משחקת יכול היה לשכוח לרגע שהעולם השתנה. מסביבה קרסו כל הקונספציות, אבל היא נותרה יציבה, בדיוק כפי שהיתה כשנראתה לאחרונה – דור פרץ, אולי הישראלי הטוב ביותר בליגה כשעוד היתה כאן ליגה, כבש שני שערים בראש והיה מצוין, שיתוף הפעולה שלו עם זהבי בשער השני מעורר תיאבון לקראת ארבעת המשחקים הקרובים של הנבחרת.
ההגנה, מנגד, הייתה מבולבלת לפרקים ומבורדקת לעתים כפי שהיתה גם בספטמבר, איפשרה 20 איומים על השער וגם ספגה בדקה ה-74. בזמנים של חוסר ודאות, שנדמה שדבר בו לא נותר כפי שהיה, טוב לדעת שלפחות מכבי ת"א מתקיימת כאי של יציבות. דבר לא ישנה אותה – אפילו לא מלחמה.
