סביר להניח שחובבי הספורט לא נפלו בתדהמה מהכיסאות בכל פעם שהתבשרנו על שיאים לאומיים באולם. אלא שמומחי האתלטיקה כן התלהבו משמונת השיאים באירופה (בארץ אין אולמות מתאימים) בחודש האחרון, בכמויות של הצפה. הסיבה: כל תוצאה באולם היא קנה מידה לתוצאה בשדה הפתוח תוך הבדלים מובנים וידועים.
רנו לונגוורה, המנהל המקצועי הצרפתי של האיגוד, מסביר כי בריצת 200 מטר, למשל, ההפרש בין הישג באולם לאצטדיון שווה כ-40 מאיות – ארבע עשיריות השנייה. כך זה נמדד.
לא בכדי התחלנו ב-200 מטר – מדובר באחד המקצועות החשובים ביותר באתלטיקה הישראלית. הסיבה לחשיבות עונה לשם אחד: בלסינג אפריפה (מכבי ת"א). רק לפני קצת יותר משנה וחצי הוא הקדים בגמר אליפות העולם לנוער בקאלי, קולומביה, את לטסילה טבוגו הנהדר מבוטצוואנה, מנושאי הלפיד של עתיד מלכת הספורט בעולם. שניהם השיגו זמן פנטסטי לנוער, בגמר הבלתי נשכח, 19.96 שניות. הפוטו פיניש קבע שהישראלי יעמוד על הדוכן מספר 1. טבוגו עוד העצים את הישגו של אפריפה, כשאמר: "הוא פשוט היה טוב ממני".
שנה אחר-כך נוצרו הבדלים עצומים בין השניים. בעוד שטבוגו השיג מדליית ארד באליפות העולם לבוגרים, ואת התוצאה השנייה ב-2023 אחרי נואה ליילס האגדי, 19.50 שניות, אפריפה נתקע. התלהבנו אמנם מזכייתו במדליית הזהב באליפות אירופה עד גיל 23, אבל הזמן היה בינוני, 20.62. בלסינג התרגש מעצם הניצחון, לא מהתוצאה.
הוסבר אז כי הסיבות לדשדוש היו בעיות בריאותיות קלות במעבר בין גילי הנוער לבוגרים, שהיה עבורו לא פשוט. אפשר להבין כי חורף 2024 יהווה אינדיקציה ליכולת שלו לחזור לכושר הנהדר מקולומביה שהציב אותו כפרסונה בינלאומית – בין האצנים המבטיחים בעולם.
שלשה של בלסינג
במוצ"ש שעבר, בסבב העולמי בצרפת, האתלט סיים מטווח שהוביל לשלושה שיאים ישראליים בשלוש תחרויות. בלסינג, שהגיע לצרפת עם שיא חלש באולם, 20.94, השלים שיפור ענק של 25 מאיות, לאותן 20.69. הבדל נוסף היה שאשתקד רץ באולם בפעם הראשונה בחייו. בשבוע שעבר כבר סיים ותק של ארבע תחרויות.
יותר מהשיפור ל-20.69, חשוב שאפריפה התחיל עונה חדשה בצורה מצוינת. הוכיח, בעיקר לעצמו, שאפשר לשים את העונה הבעייתית מאחור. זהו אפריפה חדש. זהו אפריפה שחזר למסלול הנכון, כאשר פריז האולימפית כבר נראית באופק.
הסירה את המכשולים
עונת האולמות הייתה טובה לא רק לאפריפה. אדוה כהן (מכבי ת"א) נחשבה לתקווה גדולה ב-2018 כאשר סיימה במפתיע במקום החמישי בריצת 3,000 מטר מכשולים בגמר אליפות אליפות אירופה. אלא שמאז היא די דורכת במקום. העונה, בגיל 26, אחרי שסיימה את הלימודים באוניברסיטת ניו-מקסיקו, היא נקלטה בקבוצה מקצוענית באריזונה, בהדרכת המאמן סטיבן האס, המתאמנת גם בתנאי גובה. התוצאות לא איחרו לבוא ואדוה המשודרגת קבעה ב-5,000 מטר שיפור של שמונה שניות לשיא הישראלי באולם, 15:27.20 ד' התוצאות האלה אמורות לבוא לידי ביטוי גם במקצועה העיקרי, 3,000 מטר מכשולים, בואכה פריז 2024.
גם סיוון אוירבך המוכשרת (מכבי חיפה) השתפרה במייל (4:36.75 דקות), והיא צפויה להתמודד עם השיא הלאומי בן 31 השנים של עדנה לנקרי-שומיק ב-800 מטר, 2:04.05. כבר יותר משנה מתכתב הכישרון בן ה-18 נועם ממו (הפועל עמק-חפר) עם השיא הלאומי העתיק ביותר (41 שנה), 1:47.8 דקות של עוז כץ ב-800 מטר. דווקא שיאו החדש באולם של ממו, ב-600 מטר, 1:17.16 דקות, מעיד שהמשימה אפשרית.
אתלט נוסף שהתגלה כפוטנציאל לשבירת שיא עתיק הוא דור חיון מאתלטי הנגב בריצת 110 מטר משוכות. החורף הוא ירד לראשונה משמונה שניות ב-60 מטר משוכות, עד ל-7.86 – מדד שמקרב אותו לשיא עתיק אחר, הפעם בן 17 שנים של מיכאל אילין (13.85) - הישראלי היחיד שירד מ-14 שניות, ופרש בשיא כוחו כדי להתפרנס בכבוד כעובד במגרש למכירת מכוניות משומשות.
יונתן הגדול
לסיום, הסיפור הבינלאומי. יונתן קפיטולניק (מכבי ת"א) כבר הצליח לקבוע בקריירה הלא-ארוכה שלו 2.30 מטר בקפיצה לגובה וגם להעפיל לגמר אליפות העולם בארה"ב ב-2022. אלא שאז נפצע ונעדר שנה. אל דאגה, החורף כבר ניתר ל-2.24 מטר, משמע שהחלים והוא נכון לקרב על הכרטיס לפריז. תהיה שנה מסקרנת.
פורסם לראשונה: 19:19, 16.02.24
