רף האופטימיות בסביליה זינק השבוע בעשרות אחוזים, אחרי ההחתמה המפתיעה של אלחנדרו פאפו גומס, הקשר הארגנטיני הפנטסטי. מי שהיה הקפטן והכוכב הכי גדול של אטאלנטה, הקבוצה האיטלקית שממשיכה להדהים את אירופה, כבר נמצא בספרד וכבר לובש את המדים הלבנים-אדומים של סביליה.
לסביליה יש שתי מטרות עיקריות העונה: לסיים בין ארבע הראשונות בליגה, וכרגע היא נמצאת בדיוק שם, במקום הרביעי, ולהגיע הכי רחוק שאפשר בליגת האלופות. זה לא עניין פשוט עבור קבוצה שהפכה למלכה הבלתי מעורערת של הליגה האירופית, אבל לא ממש הצליחה בשנים האחרונות בצ'מפיונס.
מחיר מציאה
ב-17 בפברואר תארח סביליה את בורוסיה דורטמונד בשמינית הגמר, ועם גומס בהרכב, לכולם ברור שהסיכוי שלה להעפיל לרבע הגמר הרבה יותר גדול. בכל זאת מדובר בשחקן שהוליך את אטאלנטה, קבוצה קטנה יותר מסביליה, לרבע הגמר בעונה שעברה.
המשחק מול דורטמונד יגיע בדיוק יומיים אחרי שגומס יחגוג יום הולדת 33. לא גיל צעיר במיוחד, אבל מבחינתו של הקשר הארגנטיני, וגם מבחינת סביליה, ששילמה עבורו 5 מיליון אירו בלבד (ועוד 2 מיליון על פי הישגים), הגיל לא מהווה בעיה.
השבוע הוא אמר: "היום הקריירה של הכדורגלנים היא ארוכה יותר. אם אתה שומר על עצמך ולא עובר פציעות חמורות, אין בעיה לשחק עד גיל 38 או 39". אגב, החוזה של גומס הוא עד יוני 2024, כאשר יהיה בן 36 וחצי.
מה שמפתיע בכל הסיפור זו כמובן ההחלטה של אטאלנטה לוותר על שחקן ברמתו של גומס, אחד המצטיינים בליגה האיטלקית בשנים האחרונות. הוא הגיע לקבוצה מברגאמו ב-2014 כשהייתה על סף ירידה לליגה השנייה, והיה אחד מהאחראיים העיקריים לכך שהפכה לקבוצת צמרת, לקבוצה עם ההתקפה הטובה באיטליה ולכזו שמצליחה גם באירופה. מעבר למנהיגות הוא תרם 59 שערים ו-71 בישולים.
קוסם עצבני
גם את העונה הנוכחית הקשר נמוך הקומה, 1.67 מ' בלבד, פתח נהדר. השיא היה ב-25 בנובמבר, רק לפני חודשיים, כשקבוצתו הקודמת ניצחה את ליברפול 0:2 באנפילד, עם תצוגת שיא של הקוסם הארגנטיני.
ואז החל הבלגן. בירידה למחצית במשחק הבית מול מידיטלנד הדנית, בתחילת דצמבר, גומס התעמת מילולית עם המאמן ג'אן פיירו גספריני. לתדהמת כולם גומס לא עלה למחצית השנייה. לכולם היה ברור שמדובר ביותר מעימות רגעי.
הוא אמנם היה בהרכב במשחק הבא, מול איאקס, אבל בשלב הזה היחסים בין גספריני לקפטן שלו כבר היו מנותקים. ויכוח שהחל על עניינים טקטיים, התלהט והתגלגל והפך לקרע בלתי ניתן לאיחוי.
במשחק מול פיורנטינה גומס נשאר על הספסל ולא שותף, וב-16 בדצמבר, מול יובנטוס, הוא נכנס כמחליף. זו הייתה ההופעה ה-252 והאחרונה של גומס במדי אטאלנטה. אחרי המשחק הזה הוא הודיע לנשיא המועדון אנטוניו פרקאסי שהוא רוצה לעזוב.
גם כשהיה ברור שהוא בדרך החוצה, העימות מול גספריני לא הסתיים. המאמן אמר ש"גומס לא הסכים להתאים את עצמו לשינויים הטקטיים שהיו דרושים. הוא לא עשה את מה שנדרש בשעה שרמו פרויילר עזר הרבה יותר".
גומס לא שתק והעלה סדרה של סטוריז באינסטגרם בהם הראה כמה מקרים בהם ירד וסייע לקשרים האחוריים בעבודות ההגנה. "מעולם לא עלה בדעתי שאעזוב את ברגאמו", הוא כתב לאוהדים אחרי שההחלטה נפלה. "הייתי בטוח שאסיים כאן את הקריירה. התקופה שלי באטאלנטה הייתה חוויה שהייתי מוכן לעבור עוד 1,000 פעמים".
אבל כל זה מאחוריו. נכון, כבר חודש וחצי הוא לא משחק, ולא היה בסגל של אטאלנטה ב-10 משחקיה האחרונים, אבל הוא בכושר טוב ויש מצב שישותף כבר מחר (שבת, 15:00) במשחק החוץ של סביליה מול אייבאר.
המחליף של באנגה
ג'ולן לופטגי, מאמן סביליה, כמובן מאושר מההצטרפות של גומס, שמוסיף לקבוצה המצוינת שלו עוד עומק ותחכום בקישור. במידה רבה הוא ימלא את החור שנוצר כאשר אבר באנגה עזב בדיוק לפני שנה לקבוצה הסעודית אל שבאב.
באנגה שיחק שלוש שנים בסביליה והיה הבורג המרכזי בקישור. התקשורת בספרד מיהרה להשוות בין השניים. גומס אמר: "זו מחמאה שמשווים אותך לבאנגה. אני מעריץ אותו ומכיר אותו שנים רבות. שיחקנו יחד בנבחרת הצעירה של ארגנטינה וזכינו יחד בגביע העולם. אנחנו שחקנים שונים, אבל שנינו מנהיגים, יודעים לקחת אחריות. אני חושב שזה מה שאפיין אותי בכל הקבוצות בהן שיחקתי. אני אוהב להיות עם הכדור, להיות זה ששולח את המסירות המכריעות".
בראיון שהעניק גומס לתקשורת הספרדית הוא אמר שזו גאווה גדולה עבורו לשחק דווקא בסביליה, קבוצה בה שיחקו כל כך הרבה ארגנטינים לפניו. "מראדונה שיחק בסביליה ואני כמובן גאה ללבוש את החולצה שדייגו לבש".
אבל עם כל הכבוד לדייגו, האליל הגדול של גומס בילדותו היה פבלו איימר, שאותו הוא ראה בתחילת דרכו בריבר פלייט. והאמת שהוא מאוד מזכיר בסגנון המשחק שלו את "אל פז'אסו" (הליצן) איימר, שגם הוא לא היה גבוה במיוחד, רק 1.70 מ'. "תמיד רציתי לחקות את איימר, גם בגלל הגובה. תמיד הסתכלתי על השחקנים הנמוכים כמו סביולה, אורטגה, ד'אלסנדרו".
הדהים את דרום אמריקה בגיל 18
גומס החל את דרכו בקבוצה הקטנה ארסנל דה סראנדי, שהדהימה את כל דרום אמריקה וזכתה ב-2007 בקופה סודאמריקנה. אחרי שניצחה בחצי הגמר את ריבר פלייט בפנדלים, גברה ארסנל בגמר הכפול על קלוב אמריקה המקסיקנית, אותה אימן אז כוכב העבר של מכבי חיפה, דניאל בריילובסקי.
במשחק הראשון, באצטדיון אצטקה במקסיקו סיטי ולעיני 100 אלף צופים, גומס בן ה-18 הדהים עם צמד שערים בניצחון 2:3. בגומלין הוא לא הבקיע, אבל ארסנל זכתה בגביע בזכות שערי החוץ שלו, למרות שהפסידה 2:1.
באותה שנה גומס גם היה שותף לזכייה של הנבחרת הצעירה בגביע העולם בקנדה. הכוכבים היו סרחיו אגוארו ואנחל די מריה, אבל גם ל"פאפו" היה חלק בזכייה.
בשלב הזה הוא כבר היה כוכב בארגנטינה ומי ששם עליו עין היה דייגו סימאונה, אז המאמן הצעיר של סן לורנסו. ב-2009 סן לורנסו שילמה עליו שני מיליון דולר - מחצית מהכרטיס שלו - והתמורה הייתה 8 שערים בעונת 2009/10. גומס מספר: "סימאונה היה דמות מאוד חשובה בקריירה שלי, כי הוא ייעץ לי בתקופה שהייתי מרדן. כשהייתי בן 20 רציתי לעשות את הדברים בדרכי. אם משהו לא מצא חן בעיני, לא שתקתי, מה שהכניס אותי ללא מעט צרות".
"ואז סימאונה אמר לי שכאשר אצא לאירופה לא אשחק כחלוץ, אלא כקיצוני. עניתי לו שאם אשחק באגף אתעייף, כי לא אהבתי לעזור בהגנה. בסוף, אחרי שהגעתי לאירופה שלחתי לו הודעה: 'צדקת'. בסופו של דבר עם הניסיון שלו הוא עזר לי להתאים את עצמי לכדורגל האירופי. אני מעריץ אותו".
מעבר מוזר לאוקראינה
כשסימאונה עבר לאמן את קטאניה האיטלקית, הוא לקח את גומס יחד איתו. זה היה ביולי 2010. שלוש שנים שיחק גומס בקטאניה ולמרות שהיה אחד מהטובים בקבוצה, היה ברור שהוא חייב להתקדם. הצעות לא חסרו: אינטר, פיורנטינה ואפילו אתלטיקו מדריד, אותה כבר אימן אז המנטור "צ'ולו" סימאונה, התעניינו. אבל גומס הפתיע כשהחליט לעבור לקבוצה האוקראינית הצנועה מטאליסט חארקוב. הסיבה הייתה כספית. אף אחד לא יודע את הסכומים המדויקים, וכנראה שלא כולם היו "לבנים", אבל הרומן הקצר עם הכדורגל האוקראיני הסתיים כעבור 24 משחקים בלבד. גומס עזב את אוקראינה כאשר החלה המלחמה עם רוסיה וסירב לחזור.
ב-1 בספטמבר 2014, שעות לפני סגירת חלון ההעברות, החליטה אטאלנטה להחתים את גומס, מבלי לדעת אז שמדובר באחת העסקאות הטובות ביותר בתולדותיה. הפריצה הגדולה שלו ושל קבוצתו הייתה בעונת 2016/17, כאשר מעמדתו בקישור הבקיע 16 שערים ואטאלנטה סיימה במקום הרביעי. הוא מונה לקפטן ובעונת 2018/19, אטלאנטה סיימה במקום השלישי, הטוב בתולדותיה, העפילה לגמר הגביע ולליגת האלופות. גם בעונה שעברה הוא להט, וסיים כמלך הבישולים של הסריה א' עם 16 אסיסטים. כמה מכלי התקשורת בחרו בו לשחקן העונה.
מה שמאפיין את גומס זו היכולת לשחק כמעט בכל תפקיד בקישור ובהתקפה, גם באמצע וגם באגפים. כשנשאל איך הוא מגדיר את עצמו הוא הטביע מושג חדש: "החלוץ המדומה השני".
וכאשר לסביליה כבר יש בחוד ההתקפה את החלוץ המרוקאי הנהדר יוסף אן-נסירי, מלך שערי הליגה הספרדית נכון לעכשיו, עם 12 כיבושים, התוספת של גומס מעוררת התרגשות עצומה בקרב האוהדים באנדלוסיה.
גונב את ההצגה בימי הולדת
מעבר לשערים, כולם מחכים לראות אותו מבצע את הריקוד המפורסם שלו, בו הוא פוצח אחרי כל פעם שהוא מבקיע. "זה התחיל כששיתפתי פעולה עם כמה יוטיוברים באיטליה כדי לסייע בהקמת אקדמיה לילדים מוגבלים. זה התחיל כמשהו תמים, אבל הפך ללהיט ענק בעיקר באיטליה, ובעצם בכל העולם", הוא מספר. הלהיט "ביילה קומו אל פאפו" (תרקוד כמו פאפו), שאותו מבצע די ג'יי מטריקס זכה כבר ל-45 מיליון צפיות ביוטיוב.
"זכינו בתקליט זהב ובתקליט פלטינה. מעולם לא חשבנו שזה יגיע לממדים כאלו, אבל אני שמח מאוד", אמר גומס והוסיף: "לפעמים זה כבר היה מעייף, כי בכל יום הולדת של החברים של הילדים שלי השמיעו רק את השיר הזה במקום שירי ילדים".
(השיר על גומס)
אז כן, ספרד בהחלט מוכנה להגעתו של הכוכב הארגנטיני הלוהט, וזה רק עניין של זמן עד ש"הריקוד של פאפו" יהפוך ללהיט ענק גם בלה ליגה.
