טורון, עיר בת 200 אלף תושבים על גדות נהר הוויסלה, נחשבת לבירת האתלטיקה של פולין בכלל, ולבירת הקפיצה במוט במיוחד. החל מהערב (חמישי) ועד יום ראשון, היא תארח את אליפות אירופה באולם, שמעולם לא הייתה בעלת חשיבות כל כך גדולה כמו הפעם.
הסיבה: זו תהיה יריית הפתיחה לשנה האולימפית כשכבר עתה נמצאים חלק מהאתלטים ביכולת יוצאת דופן. תחרות הגמר בקפיצה במוט (ראשון, 18:05 שעון ישראל) אמורה להיות הדובדבן שבקצפת. שניים מגדולי המקצוע ישתתפו בה - שיאן העולם הקודם רנו לאבילאני, בעל תוצאת שיא של 6.16 מטר, וארמנדס דופלנטיס השבדי-אמריקני, שהספיק לזכות כבר בשני כינויים שונים מאוד זה מזה, אך כאלו שעוטפים יחד את דמות האתלט שהוא: "סרגיי בובקה המודרני", ו"אוסיין בולט של הדור החדש". דופלנטיס אמור לתת אופק ואבק כוכבים לאתלטיקה המשוועת לאיש הבא שיעניק לה אטרקטיביות.
בשבועיים האחרונים שניהם הפגיזו בתוצאותיהם. בעוד קפיצת ה-6.10 מ' של דופלנטיס בן ה-21 באליפות סרביה לא הפתיעה איש, וסביר להניח שהיוותה ציון דרך לקראת משימותיו הקרובות, בטורון ובטוקיו, הרי שלקפוץ ל-6.19 מ', שיא עולם חדש המשפר בסנטימטר את קודמו, שגם הוא כמובן היה שייך לו, כבר היה הישג מעורר השתאות.
לאבילאני, בשנתו ה-35, קם לפתע לתחיה מחודשת. הוא קבע באוביר, צרפת, את התוצאה הטובה ביותר שלו מאז שבועות הקסם שלו ב-2014, שבמהלכם הדהים בחיסול שיאו ההיסטורי של סרגיי בובקה, 6.15 מ', שנחשב עד אז כבלתי שביר. אחרי שקבע 6.02 מ' מפתיע בפני עצמו בתחילת החודש, באוביר הוא חלף על פני 6.06 מ', ואז עוד העז להתעמת עם רף בגובה 6.20 מ'. אחרי הניסיון הלא מוצלח הראשון הוא ויתר כשהבין שזה גדול עליו.
לאבילני, 1.77 מ' גובהו, איש שהקפיצה במוט היא עבורו דרך חיים, הודה שכושרו הגבוה בגילו הפתיע גם אותו. "מה אני יכול לעשות בטורון? בואו נגיד שאין לי אשליות לעבור את דופלנטיס. הוא משהו מיוחד. אסתפק בכל תוצאה שתבטיח לי את המקום השני", אמר, כמובן עם רמיזה לשאיפה להיות בפעם השלישית על פודיום המדליות במשחקים האולימפיים, תשע שנים אחרי הזהב בלונדון 2012, וחמש שנים אחרי הכסף בריו.
לאבילני סיפר כי שנת הקורונה דווקא היטיבה עימו, מכיוון שנוכח מיעוט התחרויות הוא קיבל זמן רב יותר להתאמן בחדר הכושר, מה שהביא לשיפור ביכולתו. הקרב בינו לבין דופלנטיס מסקרן כי הוא מגיע לזירה המרכזית בפעם הראשונה אחרי שנת הקורונה. השניים לא התבטלו, התאמנו ו"התחרו" בחצרותיהם שבהן הוצבו מתקניים ראויים לגמרי, כשהקרבות מצולמים ומשודרים באמצעות זום. גם סם קנדריקס, אלוף העולם מארה"ב, נטל חלק במפגשים הווירטואליים. התחרות התנהלה כך: כל אחד קפץ בחצר ביתו באופן רצוף במשך חצי שעה לגובה של 5.00 מ', והזוכה נקבע להיות זה שיצבור יותר קפיצות מוצלחות. התוצאה: לאבילני העקשן חלף על פני הרף 33 פעמים, בדיוק כמו דופלנטיס.
אגב, בניגוד לענפי הספורט האחרים, שני הלוטשים עיניים למדליות הם חברים טובים. גם קנדריקס מצטרף לידידות המופלאה והחריגה בין ספורטאים בעל המטרות הזהות.
בכל אופן, כרגע עם כל הכבוד ללאבילאני, דופלנטיס נמצא בכוכב אחר. הוא כבר תיקן פעמיים אשתקד את שיא העולם של הצרפתי, ל-6.17 מ' באותו מתקן בטורון, ואחר כך בגלזגו ל-6.18 מ'. בבלגרד ניסה פעמיים, אחרי שעבר 6.10 מ', לחלוף על 6.19 מ' כדי להתעמת עם שיא העולם שלו, אבל כשל ובינתיים ויתר. האם שמר את הדובדבן, שיא עולם חדש, לאליפות הקרובה? את זה נדע בראשון. ואולי בכלל נגלה את התשובה רק בטוקיו.
דופלנטיס, 1.83 מ', גבוה בשישה סנטימטרים מהצרפתי, נחשב כבעל סיכויים בהמשך הקריירה להעלות את הרף להרבה יותר מ-6.20 מ'. בינתיים הוא בלתי מנוצח מאז שהפסיד לקנדריקס בדוחא 2019, עם 5.98 מ' לכל אחד משניהם. הוא מגיע עם רצף של 20 תחרויות בלי הפסד ועם ביטחון עצמי אדיר.
על גילו הצעיר ואופיו כמתחרה, אמר דופלנטיס בבלגרד: "המטרה תמיד היא לא לשים גבולות, אלא להכניע גבולות. אין שום צורך להמתין לגיל 26 או 27 כדי לנפץ שיאי עולם אם יש ביכולתך לעשות זאת הרבה לפני כן". הרומן של דופלנטיס עם הקפיצה במוט החל בחצר הבית בלואיזיאנה, בהדרכת אביו גרג, בעצמו בעל שיא אישי מכובד של 5.80 מ'. גם אביו של לאבילאני היה קופץ במוט, אם כי לא ברמה של גרג דופלנטיס.
ואם כבר משפחות - גם הגברת לאבילני, סופי לאבילני, היא קופצת במוט עם שיא אישי של 4.26 מ'. "מונדו" דופלנטיס מחזיק בשני שיאי עולם: 6.05 עד גיל 20 (בהיותו בן 18), אותו קבע עם הזהב שלו באליפות אירופה בברלין 2018, וכאמור ה-6.18 מ' הנוכחי לבוגרים. גם התוצאה הטובה ביותר באצטדיון, בהיעדר שיא רשמי מחוץ לאולם, 6.15 מ', שייכת לו מגלזגו. ודבר אחרון לקראת טורון: יכול להיות שלצד דופלנטיס יעמדו על הפודיום שני לאבילאנים - רנו וגם אחיו הצעיר יותר ולנטין - שיהיה אחד המתמודדים על הארד.
לא רק מוט: ההיילייטס והזווית הישראלית
לא מעט אטרקציות, הרבה יותר מהמקובל באליפות יבשתית באולם, צפויות להתרחש בטורון. אחרי שירוסלבה מהוצ'יך האוקראינית בת ה-19.5 ניתרה העונה ל-2.06 מ' בקפיצה לגובה, והתקרבה עד שלושה ס"מ לשיא העולם בן 34 השנים של הבולגרייה סטפקה קוסטדינוב (2.09 מ' מאליפות העולם ברומא 1987), היא תנסה לעשות עוד צעד למעלה. עד איזה גובה תחתור להגיע בטורון, כשבהמשך העונה המטרה העיקרית היא טוקיו? ההכרעה תיקבע לפי תכנית היעדים של המאמנת טטיאנה סטפנובה, רצת 400 מ' לשעבר.
יריבתה העיקרית תהיה יוליה לישצ'נקו, בת ארצה הבוגרת ממנה בשנה, שזכתה בכסף באליפות העולם בלונדון 2017, עם 2.02 מ'. גמר הקפיצה לגובה לנשים יתחיל בראשון ב-18:45.
כוכב צעיר נוסף באליפות בטורון אמור להיות יקוב אינגברטסן הנורבגי בן ה-21, הצעיר מבין שלושה אחים, ושמחזיק כבר מאשתקד בשיא אירופה באצטדיון ב-1,500 מ', 3:28.86 דקות. אינגברטסן נחשב לתשובה האירופית באולימפיאדה לרצי הפלא מקניה, אתיופיה ואוגנדה, המעצמה החדשה. גמר ה-1,500 מ' לגברים יתקיים בשישי ב-22:35.
אתלטים נוספים ברמה עולמית שיופיעו בתחרות הם שיאן העולם הצרפתי בקרב 10 קווין מאייר, שיתחרה בקרב 7, והאלופה האולימפית מריו בקרב 7, הבלגית נפסי תיאם, הפעם בקרב 5.
גם לנו הישראלים יש עניין באליפות. גדולת האתלטיות שלנו באולימפיאדות מאז אסתר רוט, חנה מיננקו, נכנסה הפעם לתחרות מרשימת ההמתנה עם 13.83 מ' בקפיצה משולשת. אחת הסיבות לתוצאה החלשה יחסית היא היעדר תחרויות אשתקד. מי שדורגה במקום החמישי באולימפיאדת ריו, וקודם לכן הרביעי (במדי אוקראינה) בלונדון 2012, ידועה ביכולתה להתעלות בתחרויות הגדולות. בין היעדים הקרובים של חנה ניצב המינימום לטוקיו, 14.32 מ', שאותו הייתה משיגה בעבר בקלות. המוקדמות שלה יחלו בשבת ב-13:05, והגמר, במידה שתעפיל אליו, בראשון ב-18:20.
לא מן הנמנע כי סלמוויט באיולין, רעייתו של שיאן ישראל במרתון מארו טפרי, תגיע לדירוג גבוה בריצת 3,000 מ', בהתחשב בזמן הכניסה המהיר שלה 8:48.85 דק'. יריבה חזקה המסתמנת היא מירף באטה, השבדית ממוצא אתיופית. המוקדמות ל-3,000 מ' הערב ב-20:30, והגמר בשישי ב-22:00.
