צפו (החל מ-3:20): "התקווה" נשמעת במינכן, 50 שנה אחרי טבח הי"א
(באדיבות ONE)
"אתה אומר שהוא מבוגר כי בשבוע הבא יחגוג יום הולדת 26? הוא ילדונצ'יק, מחכות לו עוד שתי אולימפיאדות, ולא אתפלא אם גם שם יעשה פודיום". כשהמאמן גזאצ'ו יוסף מדבר על גשאו איילה, הזוכה הטרי במדליית הארד במרתון באליפות אירופה במינכן וחבר הנבחרת שהדהימה את המדינה כשזכתה במדליית הזהב הקבוצתית, הוא מלא באופטימיות.
בזמן שמדליית הכסף של מארו טפרי, הכוכב של הנבחרת, לא הייתה סנסציה ענקית, איילה הגיע כמעט משום מקום. זה היה המרתון הבינלאומי הראשון שלו ובסך הכל ריצת המרתון השנייה בחייו. מקום שלישי ומדליית ארד הם הצלחה מסחררת, אבל המאמן גזאצ'ו, רץ בעברו שמחזיק עד היום בשיאי ישראל ב-1,500 וב-5,000 מטר, לא היה מופתע. "תכננו את הריצה הזו במשך שנה. גשאו עמד בכל הציפיות", הוא אומר. "אני מאמין שזו רק ההתחלה שלו".
גשאו הוא כנראה האלמוני מבין הרצים שייצגו את ישראל במרתון הקבוצתי במינכן. בניגוד למאמנו, הוא לא בדיוק תיכנן לזכות במדליה. "להגיד שלא הופתעתי מהארד האישי? זה לא יהיה נכון לומר", הוא אומר. "קצת הופתעתי, אבל לא לגמרי. המרתון הזה תוכנן על-יד כל המאמנים ביחד, ומבחינתי זו הייתה עוד הצלחה של גזאצ'ו. אני גם רוצה להודות לוועד האולימפי, למכבי ת"א ולאיגוד האתלטיקה".
"אני מסוגל ליותר"
גשאו עלה לישראל ב-2010 עם חמשת אחיו, שביניהם יהודה (דרבה) בן ה-20, רץ בפני עצמו. במאי האחרון שני האחים עלו על המפה של האתלטיקה הישראלית באותו סוף שבוע. שניהם נסעו ללונדון, וכל אחד חזר ממנה עם שיא ישראלי. גשאו השתתף בתחרות גביע אירופה ב-10,000 מטר: זו הייתה ריצה היסטורית בקנה מידה ישראלי - אחרי עשרות שנות ניסיונות רץ בכחול-לבן שבר את מחסום 28 הדקות. גשאו קבע 27:49.88 דקות, ואין ספק שהשיא הזה עוד ישתפר. "מאוד שמחתי", הוא אומר, "אבל ברור לי שאני מסוגל ליותר".
ממש במקביל, אחיו יהודה שבר בלונדון את השיא הישראלי ב-5,000 מטר עד גיל 23 עם זמן של 13:46.57 דקות. "שני אחים ששוברים שיא ישראלי באותו סוף שבוע זה בהחלט אירוע יוצא דופן", אומר גשאו על היום המשפחתי המאושר.
אז מי יותר מוכשר מביניכם?
"שנינו מאותה גנטיקה, אז אי אפשר לומר שאחד מוכשר מהשני".
אחת הסיבות העיקריות לגילויו המאוחר יחסית של גשאו נעוצה בעובדה שהחל לעסוק באתלטיקה רק בגיל 18. "עד אז הייתי בפנימייה בצפון והראש שלנו היה בכדורגל", הוא מספר. "לא הגעתי אז לקבוצת כדורגל רשמית. באחת החופשות באזור שכנעו אותי להתחיל באתלטיקה. במשך שנתיים הייתי במועדון הסמטה בת"א אצל המאמן יובל כרמי. אחר כך מכבי ת"א לקחה אותי והתאמנתי אצל דן סלפטר. בשנתיים האחרונות אני אצל גזאצ'ו, שעושה איתי עבודה נפלאה כמו עם כולם במכבי ת"א".
"יש בישראל דור רציני מאוד"
אחד הפרטים יוצאי הדופן מבחינה מקצועית בריצה במינכן היה בעובדה שגשאו רץ במינכן רק כדקה מעל שיאו האישי, דבר לא שכיח במרוצים טקטיים. "היינו כל כך מוכנים לריצה ששום דבר לא השפיע או הפריע. הכל פעל בדייקנות", הוא מסביר. מדהימה לא פחות ואולי אף יותר היא העובדה שזו הייתה רק ריצת המרתון השנייה בחייו. בראשונה, ב-2021, קבע זמן נהדר למתחיל (2:09.30 שעות) וצורף לנבחרת.
אז מה הוא בעצם: מרתוניסט או רץ 10,000? "אשב אחרי האליפות עם גזאצ'ו על התוכניות לשנה הבאה ונחליט. נראה לי שאהיה מוכן לשני המרחקים", הוא משיב.
מינכן, 50 שנה לטב"ח הי"א. הרבה בישראל דיברו על "נקמה ספורטיבית" בגרמנים. גם אתה הרגשת ככה?
"לא הגעתי לגרמניה כדי לנקום. מצד שני, כמובן שההיסטוריה, עם כל מה שקרה לפני 50 שנה, המריצה אותנו עוד יותר. כשיש את המיזוג בין מוטיבציה לבין יכולת, זאת התוצאה".
בעיתונות הגרמנית כתבו מראש שאתם מועמדים לנצח.
"לא שמעתי על זה. אם הם ידעו, סימן שהכירו אותנו וידעו שעשינו הכנה יוצאת דופן. התאמנו חודשיים באלפים האיטלקיים והיה מחנה מלוכד. גם הזמנים האישיים שאיתם הגענו היו טובים".
3 צפייה בגלריה
"הייתי בפנימייה והראש היה בכדורגל". איילה (במרכז) וטפרי (מימין) בריצה ההיסטורית במינכן
(רויטרס)
מה צפוי לריצות הארוכות, ובמיוחד המרתון, באתלטיקה הישראלית?
"אני מאמין שאלה לא יהיו התוצאות הטובות האחרונות. יש בישראל דור רציני מאוד, בכל קנה מידה, של מרתוניסטים ורצים למרחקים ארוכים. הרי רק לפני שלוש שנים גירמה אמרה היה הראשון שיורד מתחת ל-2:10 שעות, ותראה כמה יש היום שעושים את זה".
המאמן שלך מנבא לך שתי אולימפיאדות.
"כל דבר בזמנו".
איך יהיה לחזור הביתה עם שתי מדליות אירופיות מריצה אחת?
"יש מקום מכובד לכל מדליה. מאוד מפתיע שהשגתי אותן כבר עכשיו".
