איציק ויסוקר, מגדולי השוערים הישראלים בהיסטוריה, ניצב בפתחו של שער הכניסה לאצטדיון המושבה בפ"ת. מתקן ספורט משוכלל מעידן אחר, בית להוכחת יכולות יורשיו במועדון הפאר של הפועל פתח תקווה, שמשמש גם כמבצרה של מכבי פ"ת. "אתה רואה את האצטדיון הזה עם יותר מ-11 אלף מקומות ישיבה? אם הקבוצה שלנו הייתה משחקת בו, כל 11 אלף הכרטיסים היו נמכרים, ועוד לא מעט היו נשארים בחוץ. רק מאנשים שישבו אז על העצים אפשר היה למלא חצי אצטדיון כאן".
מי שהייתה פעם הדבר הגדול בכדורגל הישראלי, בשנות ה-50 וה-60, הפועל פ"ת, מנסה היום לשרוד בליגה הלאומית. אולי המאמצים לאחר כניסתו של איל ברקוביץ' למערכת כמנהל מקצועי יסייעו לה להינצל. "אם השחקנים של היום היו יודעים להעריך מי לבש פעם את חולצת הפועל פ"ת, ואת התארים שהם הביאו, סביר להניח שהיו משקיעים עוד מאמץ במחשבה על מקום העבודה שלהם", אומר ראובן יפת.
המגרש המיתולוגי ברחוב אברבנאל
לא רבים בארץ נחשפו לשם ראובן יפת. רק מעט פתח-תקוואים יזהו ברחוב את האיש הזה, כבר בן 86. המגן הימני בקבוצה הגדולה, שזכה שש פעמים באליפות המדינה ועוד גביע אחד. אדם רגיל וצנוע, בלי הילת פרסום כלשהי. שש אליפויות עם הפועל פ"ת, בדיוק כמו שיא המילניום של מהראן ראדי, שזכה בשש אליפויות רצופות בקדנציות במכבי ת"א והפועל באר-שבע.
"הפועל פ"ת הייתה בזמנו הקבוצה של המדינה, אין ספק", אומר יפת. "לא פעם אחת אלא שש. והיא לקחה את זה ממכבי ת"א ששלטה עד אז. איציק ויסוקר מספר שהאוהדים הגיעו אז מכל קצוות המדינה לפ"ת, כי היה להפועל פ"ת פרופיל של יושרה עם אנשים שלפני הכדורגל היו בני-אדם. שחקנים שלא היו כאלה מצאו את עצמם מחוץ לקבוצה".
הכול קרה במגרש ההוא ברחוב אברבנאל, בקומפלקס שכלל בריכת שחייה תחרותית, שבו נקבעו הרבה מושגים כמו "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". האצטדיון ההוא, שכמו אחרים לפניו הפך לשכונת מגורים שאותה בנה, איך שהעולם קטן, קבלן בשם עמוס לוזון. כן, מבעלי היריבה מכבי פ"ת.
כדי לספר על הקבוצה המדהימה ההיא כינסנו את ויסוקר, ראובן יפת, הקשר אשר זליקוביץ' והיסטוריון הקבוצה נסים קלדרון, שמגיל 12 לא החמיץ אימון כצופה באליליו: "אמא שלי מזל קיבלה את צירי הלידה שלי במגרש. אבי שמואל היה ממייסדי המועדון. בבר המצווה שלי נחום סטלמך הביא את גביע המדינה הראשון למסיבה אצלנו בבית".
כדי לקבל פרופורציות מי הייתה הפועל פ"ת, לפניכם שני נתונים: מועדון הכדורגל היחיד בישראל שזכה בחמש אליפויות רצופות (1959 עד 1963), ועוד אחת שקדמה להן. המועדון היחיד שדורג 17 עונות ברציפות בשלושת המקומות הראשונים.
נציגי דור האליפויות התקבלו בהרבה כבוד במתקן הנוכחי. מנהל האצטדיון, ראובן כץ, נותן כבוד לדור הנפילים של הפועל פ"ת: "למרות שבכלל תמיד הייתי אוהד של מכבי פ"ת".
איציק ויסוקר תמיד חיפש צדק. "לא הזמנתם אותי לראיון כאחד מהזוכים באליפויות, כי בדיוק באותה שנה ירדנו למקום השני. באתי לייצג את אחי יענקל'ה, שנפטר והיה השוער לפני. היה לו תפקיד חשוב באליפויות. הוא היה השוער הכי טוב בליגה".
אבל בשער הנבחרת הלאומית עמד יענקל'ה חודורוב, שוער ענק, אז איך אחיך היה הטוב ביותר?
"נכון שחודורוב היה גדול ונתן משחקים מצוינים, אבל בליגה התפקיד של אחי היה קשה וגדול יותר. הפועל פ"ת שיחקה בצורה התקפית לגמרי והיה צורך בתיאום מושלם. הפועל ת"א של חודורוב השקיעה יותר בשחקני ההגנה שלה, כלומר היה לו שקט יחסי בהשוואה לאחי. יענקל'ה היה שוער אדיר".
"האליפויות נבנו עוד במחלקת הנוער"
אשר זליקוביץ', עוד שלושה חודשים בן 90, שיחק רק באליפות הראשונה. עד היום הוא משחק טניס פעמיים בשבוע והולך לישון רק עם שחר, אחרי שהקפיד לראות שידורי ספורט באמצע הלילה: "בעיקר NBA ודני אבדיה".
זליקוביץ' סיפר על האליפות הראשונה: "האליפויות אז נבנו עוד בקבוצת הנוער. הפועל פ"ת הייתה מהראשונות שהבינו את חשיבות ההשקעה בנוער. זה מה שמכנים כיום 'אקדמיה'. באותה אקדמיה התחנכו רבים שהפכו לזוכים באליפויות. נחום סטלמך, בועז קופמן וג'רי חלדי האגדיים היו ביניהם, והם לא היו היחידים".
השיא במחלקת הנוער נרשם ב-1962, כאשר מגן צעיר בשם דרור קשטן, לימים קבלן אליפויות כמאמן, שיחק בנבחרת הלאומית הבוגרת, בלי שהספיק לרשום הופעה אחת בבוגרי הפועל פ"ת.
הקבוצה התחזקה במספר שחקנים אלמוניים. למשל יפת, שבכלל לא היה כדורגלן בקבוצה. הוא שיחק כדורגל בצבא, והופתע לגלות שזומן לנבחרת פיקוד ההדרכה במשחקים על גביע הרמטכ"ל משה דיין. פיקוד ההדרכה הפתיע בגמר את פיקוד המרכז וזכה בגביע. חיש מהר הוצף יפת בהצעות.
"אחרי שהשתתפתי באימוני מספר קבוצות, הגעתי להפועל פ"ת. אורי קרני שימש אז בשני תפקידים, מזכיר הקבוצה, מה שקוראים היום מנכ"ל, ובלם בהרכב. יחד איתי הגיע שלמה (צחי) נהרי, קיבוצניק מניר אליהו, שמשחקיו בנבחרת הנח"ל שידרגו אותו. קרני הבטיח לנו לפי האימון, שיהיה לנו מקום בהרכב, אך נתן לנו זמן להחליט. כבר בדרך לאוטובוס אמרתי לצחי שהפועל פ"ת מתאימה לנו מבחינת ההרכב האנושי".
נהרי נזכר שלפני כן שיחק בהפועל רעננה, רצה להתקדם, וביקש לעבור להפועל כפר סבא, שהייתה הקבוצה הבכירה באיזור השרון. רק שהמאמן עמנואל שפר, שזכה בהמשך לתהילה, פסק שהוא לא צריך אותו. "הצטרפתי להפועל פ"ת, בדרך לאימון פגשתי את נחום סטלמך, שהיה הכוכב הכי גדול, ושיחק מולי בגביע הרמטכ"ל. סטלמך שאל אותי מה אני עושה כאן".
נהרי הבקיע בקריירה שלו בהפועל פ"ת 68 שערים, החמישי בדירוג. כמו ליפת, יש לו שש אליפויות. הוא גם רשם 12 הופעות בהרכב הנבחרת של המאמן האגדי גיולה מנדי, כולל בניצחון המדהים ב-1960 על יוגוסלביה בבלגרד, מצמד של רפי לוי שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון בגיל 82.
חמישה חלוצים בהרכב
הפועל פ"ת בשנות ה-50 לא המתינה למיץ' גולדהאר הנוכחי כדי להחליט שרק מאמנים זרים יעבדו אצלה. והם הרביצו חתיכת עבודה. ג'ק גיבונס האנגלי הג'נטלמן הוחתם לאחר שאימן בנבחרת הלאומית, והביא שתי אליפויות וגביע המדינה. איגנץ מולנר ההונגרי המשיך לאליפות משלו, ומיודראג יובאנוביץ' היוגוסלבי קינח בשתי האליפויות. עבור האיזון צריך לחזור לאליפות הראשונה ב-1954/55, שאותה הוביל הישראלי משה וארון, כמאמן-שחקן, כפל-תפקידים מקובל אז.
הרעיון הכללי, במיוחד אצל גיבונס, היה שהקבוצה שיחקה עם 5 חלוצים. מימין לשמאל הופיעו נהרי, סטלמך, בועז קופמן, זכריה רצבי ואבשלום רצבי. למעט אבשלום, האח הצעיר של זכריה, כולם היו שחקני נבחרת. "השיטה", מספר ויסוקר, עבדה כך: ג'רי חלדי הגאון בקישור וראובן יפת העלו כדורים לראש הזהב נחום סטלמך, שהיה נשק קטלני. נחום וזכריה רצבי זינקו לכדורים, ואת מה שנפל המשיכו לרשת".
המשחק המסחרר בהיסטוריה, זה שאותו אלו שחיים היום וראו אז לא ישכחו, היה מול הפועל ת"א. 19 באוקטובר ב-1963. הפועל ת"א כבר הובילה 0:3 תוך שלוש דקות. חיים בכר צמצם ל-3:1 עוד לפני ההפסקה. שלום פטרבורג הבינלאומי נסך תקווה כשהקטין את הנזק ל-3:2. בעשר הדקות האחרונות השלימו סטלמך ונהרי את המהפך ל-3:4. אחרי המשחק הגו בהפועל פ"ת את המשפט: "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".
ההרכב של פ"ת במשחק הזכור ביותר היה: יעקב ויסוקר, יחזקאל בן-טובים, שלום בלבול (כיום שלו), אריה רדלר, שלום פטרבורג, חיים בכר: ציון שרעבי שלמה נהרי, בועז קופמן, נחום סטלמך ואבשלום רצבי. יש המספרים כי מרוב התרגשות הצופים שנאלצו להתלות על עצים מחוץ לאצטדיון, פשוט נתלשו מהם לקרקע.
כנהוג אז, הפועל פ"ת סידרה את רוב שחקניה בעבודות שונות למטרות פרנסה. זליקוביץ' עבד במחסן בבית החולים בילינסון, המגן השמאלי אריה רדלר עבד עם ראובן יפת ושחקן נוסף מרסל אברמוביץ במחלקה הטכנית של הדואר, כיום בזק.
שחקני הקבוצה נהנו משירותיו של רדלר בסיוע לזירוז בקשות לקבלת טלפונים, בעיה לא קלה בזמנים ההם. רדלר, אחרי סיום קריירת המשחק, הפך למאמן שהוביל את מכבי נתניה לאליפות המדינה ב-1973.
אחד המעריצים הגדולים של הקבוצה היה נער כפר-סבאי, שלמה שרף. כשהגיע בבגרותו לתפקיד מאמן הנבחרת הלאומית הוא הזמין את אליל הילדות שלו, נחום סטלמך, להיות עוזרו. סטלמך נפטר במרץ 1999 בעת שנשלח לרגל אחרי נבחרת אוסטריה בוולנסיה, ספרד.
אותו סטלמך, עודו מלך השערים של הפועל פ"ת. הבקיע 22 שערים בנבחרת, שהחשוב ביניהם נכנס להגדרה "בלתי נשכח": שער השוויון לרשת של לב יאשין הגדול באצטדיון ר"ג. למרות שברית המועצות ניצחה 1:2, השער של סטלמך, בנגיחה כמובן, נחגג בארץ כאילו הנבחרת זכתה במונדיאל.
הפרס הגדול להצלחה של הפועל פ"ת באותם שנים היה בדמות נסיעה לחו"ל בכל קיץ, בדרך כלל באונייה לאירופה ומשם למזרח הרחוק וארצות הברית. באחת הפעמים נסעה הקבוצה ל-66 יום כדי לקיים משחקים באירופה ובמזרח-הרחוק. "אני זוכר שפעם שיחקנו בהודו בחום אימים", מספר יפת. "כל שני מטר מחוץ למגרש הונח כד מים".