אורלנדו מג'יק נוסדה ב־1989, וכמו כל מועדון חדש היא הייתה חלשה עד 1992. בדראפט של אותה שנה היה שחקן אחד אותו כל קבוצה רצתה, שאקיל אוניל, הסנטר המפלצתי של לואיזיאנה סטייט. בסופו של דבר המג'יק בעלי המאזן הגרוע בליגה זכתו בבחירה הראשונה ושאק הגיע למדינת השמש.
כך התחילה קריירת ה-NBA המפוארת של אחד מהשחקנים הטובים בהיסטוריה. כבר בעונה הראשונה של אוניל, המג'יק השתפרו ל־41 ניצחונות מול 41 הפסדים, ואיבדו את הכרטיס לפלייאוף לטובת אינדיאנה רק בשל יתרון לאחרונה במאזן הפנימי בין הקבוצות.
המיקום הגבוה יחסית של אורלנדו היה אמור להספיק רק לבחירה ה-13, אבל מזל בלתי נתפס בלוטרי זיכה אותם שוב בבחירה הראשונה. הפעם היה זה כריס וובר, פאוור פורוורד ממישיגן, שנבחר לשמחתם של אוהדי אורלנדו, שחלמו על קו קדמי מדהים של וובר ושאק. אז חלמו.
בפועל, אורלנדו מיהרה להעביר את וובר לגולדן סטייט בשביל אחד, פני הארדווי, רכז בגובה שני מטר מאוניברסיטת ממפיס, שתפקידו וגובהו גררו מיד השוואות לבכיר הרכזים הגבוהים (טוב, בכיר הרכזים כולם) בהיסטוריה, מג'יק ג'ונסון.
אף רכז גבוה לא הצליח להוכיח שהוא ראוי לאותן השוואות, חוץ מפני. כבר בעונה הראשונה שלו הוא התפוצץ עם 16 נקודות, שישה אסיסטים וחמישה ריבאונדים למשחק, והוביל את אורלנדו לפלייאוף ראשון בתולדותיה, תוך שהוא מוכיח שיש לו פוטנציאל לעמוד בהשוואות למג'יק ואולי אף לעבור אותן. מתפרצות מדהימות, ראיית משחק מושלמת ואתלטיות מפחידה. הוא ושאק היו בדרך להיות הדואו הכי טוב בליגה, ולחשוב שבתחילת השנה האוהדים לא רצו אותו כי היה להם את סקוט סקיילס.
בעונת החזרה של מייקל, הוא פגש את אורלנדו בחצי גמר המזרח, ופני ושאק הזכירו לו איך משחקים כדורסל עם תצוגות מדהימות שהביאו אותם לגמר, שם הפסידו ליוסטון והאקים. בשנים אלו רבים החשיבו את פני לרכז הטוב בליגה, כאשר הוא עוקף שחקנים כמו ג'ון סטוקטון, גארי פייטון וג'ייסון קיד. הוא היה בדרך הבטוחה להיות אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה, אך משם הכל הידרדר. שאק עבר ללייקרס, שם הפך למגה סטאר וזכה באליפויות עם קובי, ופני נשאר לבד.
בהתחלה הוא עוד הצליח להתמודד עם העומס ולהוביל את הקבוצה, אך בשלה מסוים פשוט קרס. הפציעות התחילו לפגוע בו. הוא שיחק 59 משחקים בלבד, אך עדיין נבחר באולסטאר, תוך כדי שהוא מוביל מהלך לפיטור מאמנו, בריאן היל. עונה אחר כך פני נפצע בברך וישב לא מעט משחקים בחוץ, חזר מוקדם מדי ונפצע שוב, הפעם לכל העונה.
אחרי עוד מספר שנים רוויות פציעות וכישלונות הוא עבר לפיניקס, וגם שם הפציעות רדפו אותו וגרמו לו להיות שחקן ספסל לראשונה בקריירה שלו. פני התחיל להיעלם ממפת הכדורסל. הוא הספיק לשחק בניו יורק, עוד פעם באורלנדו ובמיאמי, שם התאחד עם שאק, אך כבר לא היה שחקן משמעותי, אלא שחקן סוף רוטציה. כך הסתיימה הקריירה של אחד השחקנים הכי מלהיבים ששיחקו בליגה. הפוטנציאל בשמיים, המימוש פחות.
אך פני לא רק היה שחקן טוב, אלא גם בן אדם ענק תרתי משמע. במשכורת הראשונה שהוא קיבל הוא קנה לסבתו שגידלה אותו בית גדול, ותמיד נהג לתרום כסף לארגוני צדקה.
אם היה שחקן שהיה הכי קרוב להשתוות למג'יק ג'ונסון זה היה פני, אך הפציעות הרסו קריירה שהייתה יכולה להיות מהטובות אי פעם, ואנחנו פיספסנו שחקן גדול. היום פני חזר כמאמן לאוניברסיטת ממפיס, שם שיחק השנה ג'יימס ווייזמן, מועמד לבחירה הראשונה בדראפט, אך גם שחקן יחסית פציע. בואו נקווה שלא יקרה לו מה שקרה למאמנו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
