אריק זאבי מדבר על המינוי ליו"ר המכביה
כמעט שלושה עשורים אחרי שהתחרה לראשונה בתחרות הג'ודו של המכביה ועמד על הפודיום, יוביל המדליסט האולימפי אריק זאבי את אחת משלוש התחרויות הגדולות בעולם מבחינת כמות המשתתפים בכובע היו"ר, אחרי שמונה אתמול רשמית לתפקיד היוקרתי והפך לספורטאי הראשון שממלא אותו.
"בפעם הראשונה שהתחריתי במכביה הייתי בן 16 וסיימתי במקום השלישי בבוגרים", נזכר זאבי. "אני חושב שעבור צעירים ובוגרים מתחילים מדובר בתחרות בינלאומית טובה מאוד. בישראל לא מתייחסים למכביה מספיק ברצינות, בעולם היהודי מתכוננים אליה ומגיעים שמות. צריך למדוד אותה לא רק במונחים ספורטיביים, זה האירוע הציוני הגדול ביותר. 30 אלף יהודים אוהבי ישראל שמגיעים ארצה לשבועיים־שלושה, חמישה אחוזים מהם עושים עלייה והאחרים הופכים לשגרירים הטובים ביותר שלנו. זה נותן דחיפה אדירה לכלכלה, למלונות ולחנויות, לא בכדי ראש הממשלה והנשיא מגיעים לטקס הפתיחה".
המכביה ה־21 הייתה אמורה להתקיים בקיץ הבא, אבל נדחתה לשנת 2022 כדי לא להתנגש עם המשחקים האולימפיים בטוקיו, שנדחו אף הם בשנה. בעקבות כך הודיע יו"ר המכביה אילן פרנקו על רצונו לפרוש, כדי להתמקד בעסקיו הפרטיים, ועל התפקיד שהתפנה התמודדו מספר מועמדים, ביניהם דייויד בלאט. בסופו של דבר הוחלט למנות את זאבי, יו"ר אגף הספורט בתנועת מכבי העולמית.
מה משמעות המינוי עבורך?
"לא גדלתי לתוך תפקידים מנהלתיים, יו"ר המכביה הוא לרוב תפקיד של חבר'ה מנוסים ומבוגרים יותר. מחמיא לי מאוד שבחרו בי, ולא בהכרח בגלל העניין הספורטיבי, יש פה ניהול תקציב של 150 מיליון שקל, ואתה היו"ר של הדבר הגדול הזה. היה רצון להצעיר את המכביה ולקחו ספורטאי, אולי חשבו על הנושא השיווקי, מכיוון שבישראל יש פחות מודעות למכביה. לקח לי יומיים לחשוב על זה ולהבין את משמעות התפקיד והחלטתי ללכת על זה. כבר הציעו לי לשמש כיו"ר של שני איגודים (לא הג'ודו) ולא לקחתי את זה. פה יש אתגר, המכביה הגדולה אי פעם, עשרת אלפים ספורטאים, נציגים משמונים מדינות שיתחרו ב־41 ענפי ספורט".
שגריר של המדינה
עד כמה אתה מחובר לנושא הציוני?
"מאוד מחובר. בתחילת הדרך שלי הג'ודו לא היה מוכר, ואחר כך אני לא הייתי מוכר. במקומות האלה חיפשתי מוטיבציה להצלחה, והראשונה הייתה שאני מייצג את ישראל עם הדגל שלנו. הרגשתי שאני שגריר של המדינה, ובעקבות ההצלחות יהודים בעולם התחברו גם לרעיון הציונות".
חילי טרופר נכנס למשרד הספורט, מה אתה מצפה ממנו?
"קודם כל צריך להקצות כמה שיותר משאבים למשלחת האולימפית, אבל האפקט המשמעותי של המעשים שלו יניח את זרעי המהפכה האמיתית. הספורט הישראלי לא מנוהל טוב, הוא מדורג נמוך בעולם בכל הקשור להישגיות, ולכן צריכים מהפכה, אבל לא כזו של שנתיים אלא של שמונה שנים. הבעיה ששרי ספורט רוצים לגזור כמה שיותר סרטים ולא מייצרים חזון. היו לי שיחות עם טרופר לפני המינוי, ואני משוכנע שדרך האישיות שלו, ערכי החינוך והתשוקה הוא יעשה מהפכה ארוכת טווח".
עד כמה חסר לך אימון של ספורטאים הישגיים?
"אחרי שלקחו ממני את נבחרת הקדטים, עברתי לאמן ילדים ונערים במרכז רפאל וקפצנו מ־13 ל־27 מדליות באליפות ישראל, יש בזה סיפוק שאתה מעצב אותם מההתחלה. אמרתי לפני הפרישה שאחד החלומות שלי זה לאמן את הנבחרת הבוגרת, אבל קרה מה שקרה והחלום התרחק. היום אני יכול לראות את עצמי מסיים קריירה ולא להגשים אותו, לא בוער לי כמו בעבר. החלום עכשיו זה לבנות ספורטאי אולימפי דרך המועדון שלי. בוא נתעלם מהפוליטיקה, אם היו אומרים לי עכשיו, 'קח את הנבחרת הבוגרת', לא הייתי מוכן לעזוב את העמותה שלי, הקרן למצוינות אולימפית. אולי רק בעוד כמה שנים".
שפיץ, ואחרי זה ואקום
איך אתה רואה את מצב הנבחרות הבוגרות?
"לטוקיו תצא הנבחרת האיכותית ביותר בגברים, לא היה מעולם שפיץ כזה. אם מסתכלים מאחוריהם, נראה שיהיה ואקום. העזיבה של ירדן ג'רבי פגעה משמעותית בנשים, אבל הדחייה יכולה לעשות טוב לגפן פרימו".
איך לדעתך התייחסו בארץ לספורט בתקופת הקורונה?
"אין יותר מדי פגיעה מקצועית, כי אנחנו לא שונים מהעולם. מצד שני, זו תקופה לא פשוטה בעיקר לספורטאים מבוגרים, ולכן אני רואה פציעות ופרישות של ספורטאים שנמצאים בסוף הקריירה. ברור שהכי קל לעשות סגר ולמנוע חולי, השאלה היא מה המחיר. אני מרגיש שבריאותית עברנו את המשבר בהצלחה, כלכלית הרבה פחות".
בשבת הכדורגל חוזר. איך השחקנים יתמודדו עם מצב של יציעים ריקים?
"ייקח להם זמן להתרגל, אבל מי שנמצא בליגת העל הוא תחרותי, כך שגם אם תשחק איתם בשכונה הם ירצו לנצח. זה יכול אולי לפגוע בכאלה שהקהל נותן להם את האקסטרה מוטיבציה, הם יצטרכו לייצר משהו מבפנים. מי שנלחץ מול קהל, זה דווקא יעשה לו טוב".
