זהו זה, אחת מעונות ה-NBA המוזרות אי פעם, זאת שהתחילה ללא קהל ועם פגרה קצרה במיוחד, הגיעה לסיומה ואפשר לחלק תארים אישיים וקבוצתיים למצטיינים וגם למאכזבים.
באופן מרענן, קיבלנו קרב סנטרים בין ניקולה יוקיץ' לג'ואל אמביד על תואר ה-MVP, כשגם רודי גובר נותן עונה גדולה והוביל את יוטה למאזן הטוב בליגה - מי אמר שעבר זמנו של הביג מן? סטף קרי היה מופע בידור של איש אחד וסיפק כנראה את עונת השיא בקריירה, אבל שיחק לבד ודי "ננטש" על-ידי חבריו בגולדן סטייט.
בצד הקבוצתי, יוטה הרשימה במיוחד בדרך למאזן הטוב בליגה, ניו יורק של טום תיבודו וג'וליוס רנדל הפתיעה את כולם ובוסטון קרסה תחת הציפיות. רגע לפני פתיחת הפלייאוף - וטורניר הפליי-אין - קבלו את הבחירות של עונת 2020/21.
השחקן: ניקולה יוקיץ'
המספרים של ניקולה יוקיץ' אדירים (26.4 נקודות, 10.9 ריבאונדים ו-8.4 אסיסטים), אבל כבר ראינו נתונים כאלה ממועמדים ל-MVP (כמו אמביד העונה או סתם שנה רגילה של ראסל ווסטברוק). גם האחוזים פסיכיים (56 לשתיים, 39 לשלוש ו-86 מהעונשין), אבל שוב, זה לא העניין.
בעידן של רכזי על שזורקים שלשות מחצי מגרש ופורוורדים מפלצתיים, סנטר דנבר מפרק הגנות באמצעות השכל. כנראה השחקן החכם בליגה לצד לברון ג'יימס. תעשו עליו דאבל-טים, תהיו בטוחים שהוא ימצא את האיש הפנוי. תשאירו אותו עם השומר שלו, הוא ייקח אותו לטיול בצבע או יקלע איזה פייד-אוויי בסגנון נוביצקי. בלתי ניתן לעצירה.
בדרכי אוסקר רוברטסון
לצערו, ג'מאל מארי סיים את העונה והנאגטס יתקשו להתקדם לשלבים המאוחרים בפלייאוף בלעדיו. הג'וקר ייאלץ להתנחם בתואר האישי, השלישי ברציפות של שחקן מאירופה.
ראויים לאזכור: אמביד הוביל את פילי לראשות המזרח, יאניס אנדטוקומבו שוב היה מפחיד, כריס פול הבלתי נגמר, לוקה דונצ'יץ' שמתבזבז בקבוצה בינונית וקרי (אליו נגיע בהמשך).
הקבוצה: יוטה ג'אז
הקבוצה של קווין סניידר, מועמד מוביל לתואר מאמן העונה, לקחה קשה את ההדחה הדרמטית מהפלייאוף האחרון. כזכור, הזריקה עם הבאזר של מייק קונלי התגלגלה על הטבעת ויצאה, והג'אז הודחו על-ידי דנבר במשחק השביעי של הסיבוב הראשון. למרות האכזבה, המועדון החליט ללכת בכל הכוח על הכוכבים הגדולים והחתים את רודי גובר ודונובן מיצ'ל על חוזים עצומים. זה השתלם.
הג'אז הציגו כדורסל יעיל ויציב לאורך כל העונה ונהנו מעונת פריצה מאוחרת של ג'ורדן קלארקסון מהספסל (18 נקודות למשחק וזכייה כמעט בטוחה בשחקן השישי). רוצים לדעת כמה הספסל של הקבוצה מסולט לייק סיטי היה אדיר העונה? ג'ו אינגלס (12.1 נקודות, 4.7 אסיסטים ו-3.6 ריבאונדים) הוא המתמודד הראשי מול קלארקסון על תואר השחקן השישי. זה אומר הכל.
לפי ESPN, ליוטה הסיכויים הגבוהים ביותר להגיע לגמר המערב
המספרים הקבוצתיים גם מספרים הרבה: יוטה סיימה את העונה ראשונה בריבאונדים, רביעית במספר הנקודות שקלעה וחמישית במספר הנקודות שספגה.
גובר כנראה שוב יקבל את תואר שחקן ההגנה המצטיין, וסביר להניח שיעקוץ את שאקיל אוניל שליגלג על החוזה שקיבל והטיל ספק ביכולת של הקבוצה. מה שבטוח, אם מיצ'ל ישחזר את הפלייאוף המטורף מהעונה שעברה - יוטה תגיע רחוק מאוד.
ראויות לאזכור: פיניקס המרעננת, פילדלפיה שקיבלה זריקת מרץ מדוק ריברס, ברוקלין המפחידה והניקס המפתיעים.
הטירוף: סטף קרי
עד המשחק השישי של העונה, לא היינו בטוחים איזה סטף קרי נקבל. ואז הוא המטיר 62 נקודות על הראש של פורטלנד. אז נכון, קרי שיחק די לבד העונה וזרק ללא הגבלה, אבל גם הפך לשחקן היחידי העונה שגרם לנו לבדוק את התוצאות בבוקר. במילים אחרות: הוא הציל עונה די אפרורית.
השיא הגיע בחודש אפריל: הגארד הפציץ 37.3 נקודות בממוצע, כולל 53 נגד דנבר, וסיפק ארבעה משחקים עם לפחות 10 שלשות. מדהים. בגיל 33, קרי נראה טוב מתמיד וזה מרשים במיוחד אם נזכרים בכך שהוא בכלל לא שיחק בעונה שעברה ונאבק בפציעה.
נמצא בליגה אחרת
קרי וגולדן סטייט כנראה יעפילו לפלייאוף, אבל לא צפויים לעבור את הסיבוב הראשון במערב. הוא מצידו יסתפק במלכות הסלים (31.8 נקודות למשחק) ואולי במקום בחמישיית העונה. געגועים לקליי תומפסון.
ראויים לאזכור: ראסל ווסטברוק ושיגעון הטריפל-דאבלים שלו, סל הניצחון ההזוי של דונצ'יץ' בנפילה, רצף ההפסדים המביך של יוסטון.
ההפתעה: ניו יורק ניקס
כולם אוהבים לרדת על ניו יורק ניקס, ובצדק. הטעויות שנעשו שם בשנים האחרונות היו מביכות ואפילו קריסטפס פורזינגיס, אחרי שנתיים של פציעות קשות, זיהה זאת וברח על נפשו. באופן מסורתי, פרס מאמן העונה הולך לאיש שהוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (סניידר ביוטה כאמור), אבל השנה זו תהיה טעות.
טום תיבודו, שרשם כישלון חרוץ במינסוטה ולא הצליח לחנך את קארל-אנתוני טאונס ואנדרו וויגינס הסוררים, קיבל הזדמנות בקבוצה שכולם כבר התייאשו ממנה. זה עבד בגדול. הוא לקח את ג'וליוס רנדל כפרויקט אישי והפך אותו לאולסטאר (ראשון בקבוצה בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים), נהנה מעונה שנייה טובה של אר.ג'יי בארט בליגה והביא את דרק רוז הוותיק (32), כנראה השחקן האהוב עליו, כדי שינהיג.
אוהדי הניקס חוגגים את העלייה לפלייאוף
כמו בימי שיקגו העליזים, תיבודו בנה הגנת ברזל (נרלנס נואל הנשכח הוביל את הניקס בחסימות וחטיפות) שספגה הכי פחות בליגה, והמקום בפלייאוף הובטח עוד לפני שהעונה הסתיימה. מהפך מפתיע אחרי שמונה שנים שחונות ומאכזבות במיוחד. הניקס גם השיגו את יתרון הביתיות בסיבוב הראשון ויגיעו כפייבוריטים מול אטלנטה.
ראויות לאזכור: אטלנטה בהנהגת טריי יאנג, שארלוט של לאמלו בול ואפילו יוטה במידה.
האכזבה: בוסטון סלטיקס
ההשתלטות של ג'ייסון טייטום על בוסטון הושלמה בהצלחה בעונה שעברה, וזה נגמר בהדחה כואבת על-ידי מיאמי בגמר המזרח. גורדון הייוורד עזב בקיץ ופינה סופית את המקום לטייטום וג'יילן בראון, שהגיבו עם עונת שיא מבחינת מספרים: הראשון קלע השנה 26.4 נקודות בממוצע, השני 24.7 נקודות. למרות זאת הדברים לא עבדו, וקשה לשים את האצבע על מה לא התחבר העונה בקבוצה של בראד סטיבנס.
בוסטון אמנה סבלה העונה מפציעות, היעדרויות בגלל פרוטוקול הקורונה וחיות אחרות, אבל אי אפשר להשתמש בזה כתירוץ. המאמן, שכבר הוכתר כדבר הבא בליגה, לא הצליח לשחזר את הקסם מהשנים האחרונות ומעמדו בקבוצה כבר לא בטוח כמו בעבר.
ומי היחידים שמפסידים ליוסטון החלשה? הסלטיקס כמובן
גם הבאתו של אוון פורנייה במהלך העונה לא שיפרה את המצב (מאזן 10:6 מאז שהגיע), אולי רק פגעה, ואם זה לא מספיק, בראון נפצע וסיים את העונה. הסלטיקס לא יגיעו רחוק בפלייאוף, אם וכאשר יעפילו אליו דרך הפליי-אין, ולבוס דני איינג' יהיה הרבה על מה לחשוב בפגרה.
ראויות לאזכור: הלייקרס שהתפרקו פיזית, טורונטו שרק לפני שנתיים לקחה אליפות וסקרמנטו שהייתה אמורה להשתפר.
הרוקי: לאמלו בול
אחד השחקנים שהכי כיף לצפות בהם בליגה, ונראה שהוא בכלל לא לוקח את זה ברצינות. תמיד יש לו חיוך בקצה הפה, כמעט לועג ליריבים שלו שלא מבינים מאיזה כוכב נחת. בול רשם העונה בשארלוט ממוצעים של 16 נקודות, 6.2 אסיסטים, 5.9 ריבאונדים ו-1.6 חטיפות, ועושה זאת בפחות מ-30 דקות.
בניגוד לאנתוני אדוארדס ממינסוטה, הבחירה הראשונה בדראפט שמוביל את קלעי הרוקיז עם 19.2 נקודות, בול משפיע על המשחק ומההתחלה הראה ניצוצות של כוכב בהתהוות. החמיץ חודש וחצי והיו דיווחים שגמר את העונה, אך חזר בתחילת החודש וינסה להוביל את ההורנטס לפלייאוף דרך הפליי-אין. נראה שהפעם מייקל ג'ורדן לא פישל בדראפט.
כבר שובר שיאים, איזוטריים ככל שיהיו
ראויים לאזכור: טייריס הליברטון המגוון, אדוארדס האתלטי וקול אנתוני שהנהיג באורלנדו שנבנית מחדש.
