מיליון וחצי נורבגים היו מרותקים למסכים כאשר קארסטן וארהולם, בעל התוצאה השנייה בהיסטוריה עד אז ב-400 מ' משוכות (46.92 שניות) השתתף בריצת הגמר באליפות העולם בדוחא 2019. מיליון וחצי? מדובר במספר ענק למדינה שמספר תושביה פחות מ-5.5 וחצי מיליון. 25 אחוזי רייטינג בטלוויזיה רבת ערוצים מסחרית.
"זה לא רק בזכותי, אלא גם בזכות האחים אינגברטסן", הסביר וארהולם כשצירף לתשובה את השלישייה המשפחתית המופלאה למרחקים ארוכים. אם קצב ההתקדמות הרציף שלו יימשך, ואולימפיאדת טוקיו תיערך בסופו של דבר, סביר להניח שהרייטינג בגמר ה-400 מטר משוכות בקיץ 2021 יעבור גם את ה-50 אחוז. ככה זה כשאלוף העולם פעמיים ברציפות מגיע מהמדינה הקטנה שלך.
ארץ מופלאה נורבגיה בתחום הספורט, ולא רק. בעוד שישראל, כך פורסם השבוע בסקר מיוחד, דורגה במקום ה-48 והאחרון בעיסוק בספורט בין הצעירים, נורבגיה דורגה גבוה למעלה. אחרי זה, לך תתפלא על ההבדלים בין המדינה הנחושה למדינה הכושלת בספורט המקרטע. ככה נולדים כוכבים נורבגים כמו וארהולם והאינגברטסנים.
השבוע קרה עוד דבר מדהים. במסגרת תחרות ליגת היהלום שנערכה בשטוקהולם השכנה התקרב וארהולם (25) לשבירת שיא העולם העתיק ביותר על המסלול (28 שנה). הוא פתח והמשיך נפלא במהלך ריצתו ועבר 9 מכשולים, אבל התחכך בעשירי. היו שסברו כי ההתקלות במשוכה השאירה בחיים את שיאו של קווין יאנג האמריקאי מברצלונה 92' (46.78 שניות). וארהולם הצנוע והמקצועי חשב אחרת: "נתתי הכול ב-9 המשוכות הראשונות, ושילמתי את המחיר בעייפות לקראת העשירי. לא נורא, תוגמלתי על היכולת ברוב הריצה בשיפור התוצאה השנייה בהיסטוריה ל-46.87 שניות, ובוודאי שזה היה שיעור בשבילי לקראת התחרויות הבאות".
ד"ר נחשון שוחט, מומחה אתלטיקה, מנתח את הריצה בערך כמו הנורבגי: " ריצת 400 מ' משוכות היא מהמקצועות הקשים באתלטיקה. אם אומרים על ה-400 וה-800 מ' החלקות שהן קשות, ה-400 משוכות עוד יותר קשה. גם קווין יאנג, בשיא העולם שהושג בריצה חד-פעמית (ולא בהתקדמות הדרגתית כמו של וארהולם), פגע במשוכה העשירית בברצלונה בגלל עייפות. אני לא חושב שווארהולם החמיץ שיא, אבל העתיד כולו לפניו".
יש לציין שוארהולם עדיין חייב להוכיח את עצמו בקרב עם ראי בנג'מין, האמריקאי הנפלא בן ה-23 והקטארי עבדארחמן סמבה. שניהם מדורגים אחריו בדירוג העולמי עם תוצאה דומה - 46.98 שניות.
לשבור את הקרח
כשקארסטן היה בן 8 הוא עסק בסקי, קרוס-קאנטרי ומקצועות קרח המקובלים בנורבגיה הקרה הסמוכה לאזור הארקטי. אבל ספורט החורף לא מצא חן בעיניו והוא חיפש ענף הדורש סיבולת. "נולדתי בכפר קטן, אולסטוויק, ופעם הגעתי לתחרות באתלטיקה. לא היה בכוונתי להשתתף. הייתי עם ג'ינס וחולצה רגילה, והציעו לי מדי ספורט כדי שאשתתף ב-200 מ'. מאז נשארתי באתלטיקה", סיפר באחד הראיונות.
כשהתבגר החל לקחת את האתלטיקה ברצינות. מאמנו אולף היינס, שמבוגר ממנו בדור, התייחס אליו, כמו שמקצוענים בנורבגיה נוהגים, ברצינות תהומית. הם עברו דרך ארוכה ביחד, כולל כישלונו בגיל 20 להגיע לריצת הגמר באולימפיאדת ריו. הוא היה רחוק אז בשתיים וחצי שניות מתוצאתו הנוכחית. הזינוק הגדול החל בזהב באליפות העולם בלונדון, והוא נשמר בצעד גדול יותר בדוחא 2019, שם השאיר מאחור את בנג'מין וסמבה. השניים עמדו לצדו, רק על הדוכנים הנמוכים יותר בפודיום.
כשנשאל על שמונה דברים שאנשים ישמחו לדעת עליו, התייחס וארהולם להיינס: "באימונים אנחנו מקפידים על קוצו של יוד. אחרי האימונים, למרות פער הגילים בינינו, אנחנו החברים הכי טובים. יש לנו את אותו חוש הומור ואנחנו יושבים בחדרי ההלבשה וכמו ילדים מתפוצצים מצחוק על משהו".
מכור ללגו
ילד גדול קארסטן, והוא עדיין מכור ללגו. "אני יושב שעות ומרכיב דגמים. בהתפרצות הקורונה היה לי עוד יותר זמן, ובניתי דגם של האולד טראפורד. חוץ מאשר לבנות יצירות מופת מלגו, הוא גם התאמן ברצינות בתקופת הקורונה. רמז ליכולתו נתן כאשר הציב שיא עולם ב-300 מ', 33.78 שניות. לא מקצוע אולימפי, אבל אינדיקציה למה שאמור לקרות, וכבר קרה.
כשהאתלטיקה חזרה בגדול באוגוסט, וארהולם קבע תוצאה נהדרת, 47.10 שניות. קרוב מאוד לשיאו האישי. נהדרת, מכיוון שהיה זה אחרי 10 חודשים ללא תחרות באצטדיון. 10 ימים מאוחר יותר, בשטוקהולם, הוא כבר קבע את ה-46.87 שניות. קצת יותר משעה וחצי אחרי התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה הוא זינק לריצת 400 מטר וסיים ראשון ב-45.05 שניות.
בכך דחק למקום השני בצירוף המושלם הזה את הדומיניקני האדיר, פליקס סאנצ'ס, שקבע 47.62 שניות ב-4000 מטר משוכות ו-45.25 שניות ב-400 מטר.
האתלטיקה מחלקת, כידוע, את השליטה בין המדינות לפי כישרון מולד, או תוצר של עבודה קפדנית. כמו ב-100 מ', שבה הצרפתי כריסטוף למטר הפך לאדם הלבן הראשון שירד מ-10 שניות, כך האדם הלבן והאירופי לא הצטיין בריצת 400 מ', ובעיקר 400 משוכות, עד הופעתו בשטח של וארהולם.
האירופי הבכיר בהיסטוריה ב-400 מ', היה המערב-גרמני הנהדר משנות ה-70 וה-80 הראלד שמיד, ששיאו האירופי (47.48 שניות) דירג אותו במקום ה-17 בעולם. שמיד, שזכה במדליית ארד באולימפיאדת לוס אנג'לס 84' ובכסף באליפות העולם בהלסינקי 83', לא הצליח מעולם לסכן את הדומיננטיות של האמריקני אדווין מוזס בזמנו.
אם כבר נורבגיה, חובה לציין בקצרה, לפחות, את איכויותיה בספורט - יחסית לגודל האוכלוסיה. ההתפעלות מנורבגיה מתחלקת בין הענפים האישיים למקצועות הקבוצתיים כולל משחקי כדור. מישהו אמר ארלינג הולאנד?
אלוף בין אלופים
ויש, כאמור, את האינגברטסנים. קודם כל, יקוב בן ה-20, האח הצעיר בשלישיית המשפחה, כבר דופק בדלת אזור שיאי העולם. ב-1,500 מ' (שיא העולם שייך להישאם אל גארוז' - 3:26.00 דקות) הוא צריך את הניסיון של אלוף העולם האוגנדי ג'ושוע צ'פטגיי, אבל עושה צעדים בזכות עצמו. בתחרות במונאקו, שבה ירד ב-1,500 מ' לראשונה מגבול ה-3:30 דקות והגיע שני אחרי אלוף העולם, קבע שיא אירופי נהדר - 3:28.61 דקות. הוא נכנס, בגילו הצעיר, לעשירייה הראשונה בהיסטוריה - דרך המקום השמיני. גם אחיו הבוגרים, פיליפ והנריק, לא מפגרים הרבה אחריו.
נורבגיה ייצרה את שתי אגדות הריצות הארוכות בשנות ה-70 וה-80. גרטה וייץ המנוחה, הייתה האישה הראשונה שירדה משעתיים וחצי במרתון. אינגריד כריסטיאנסן הייתה הגברת הראשונה מתחת ל-15 דקות ב-5,000 מ'. שתיהן מלכות המרתונים בתקופתן, שברו שיאי עולם ותוגמלו במדליות באולימפיאדות ואליפויות עולם. אנדריאס תורדקילסן מדורג 10 בכל הזמנים בהטלת כידון בזכות 90.59 מטר, שיאו האישי. ארהולם מכוון את האימפריה הנורבגית, הקטנה באוכלוסין אך הגדולה בספורט, לכניסה מחודשת.
