באחת הנסיעות שלי במונית בתקופה האחרונה, הופיע על המסך שהתחביב של הנהג הוא ספורט. הוא התלהב כשאסף אותי, אמר לי בהתלהבות שגם סבו ואביו קראו כתבות שלי, ואז ציין בגאווה כי נכח בחנוכת היכל יד אליהו ב-1963, במשחק בין ישראל ליוגוסלביה. השבתי לו שגם אני הייתי שם, בתור עיתונאי צעיר בן 20 וחצי, והוא התפלא ואמר: "אז איך עוד לא כתבת עד היום במדור שלך על התקרית עם ראדיבוי קוראץ'?" אז הנה אני סוגר את החוב הזה.
אתם לא לבד אם הלכתם לאיבוד בסבך - יורוליג, יורוקאפ, יורופקאפ, ליגת האלופות של פיב"א, הליגה הבלקנית, VTB ולכו תדעו מה עוד. הכדורסל האירופי התבלגן עוד יותר בגלל המאבקים המיותרים בין היורוליג לפיב"א, וקשה להבדיל בין המפעלים ומי מארגן אותם. אבל אתם עדיין זוכרים את גביע קוראץ'? זה כבר למתקדמים. הוא פעל מ־1971 עד 2002, אז התאחד עם מפעל משני אחר, גביע ספורטה, והפך ליורוקאפ צ'לנג', תחרות אחרת שהחזיקה מעמד חמש שנים במסגרת צרור הניסויים למיתוג מחדש.
אז מי היה הבחור על שמו נקראה התחרות? ראדיבוי (זוצ'קו) קוראץ' נולד ב-5 בנובמבר 1938, צמח לגובה של 1.96 מטר ונחשב לאחד השחקנים הגדולים במעצמת הכדורסל של יוגוסלביה. הג'ינג'י עם האופי הסוער נהרג בתאונת דרכים בשני ביוני 1969 ופיב"א החליטה לכבד אותו בקריאת המפעל על שמו (השני בדרג אחרי גביע האלופות של אותה תקופה). הוא הופיע ב-157 משחקים בינארציים בין 1958 ל-1968, זכה במדליית כסף אולימפית ב-1968, עוד שתיים כאלה באליפויות העולם ועוד צמד כסוף פלוס מדליית ארד באליפויות אירופה. בזו של 1961, הוא גם נבחר לשחק המצטיין של האליפות. שנה לפני כן הוא הוכתר כספורטאי השנה ביוגוסלביה, לא דבר של מה בכך במדינה שחיה ספורט והוציאה יחידים ונבחרות מצטיינים בכל ענף. במשך כל השנים קוראץ' שיחק באו.ק.ק בלגרד, ולפני אולימפיאדת מקסיקו סיטי 1968 קיבל היתר לשחק בחו"ל ועשה זאת במדי סטנדארד ליאז' הבלגית ופדואה האיטלקית.
בפריצות לסל הוא הפעיל הרבה כוח ותחכום, ואף שחקן יריב לא הצליח לעצור אותו. הזריקות שלו נראו לעתים מוזרות, ולמרות אחוזי ההצלחה מאמנים הסבירו זאת בכך שלא קיבל יסודות נכונים (מה שלא הפריע לו לקלוע 24 נקודות בממוצע למשחק). אבל ככל שהיה גדול על המגרש, הוא היה גם בעייתי באופיו והרבה להתווכח עם השופטים. כשהיו תגרות על הפרקט, או איזושהי מהומה, קוראץ' תמיד היה מעורב - וזה מה שמחבר אותנו לאותו ערב ביד אליהו ב-17 בספטמבר 1963.
התוצאה הייתה 64:69 ליוגוסלביה, אחת הנבחרות הגדולות בעולם, אבל מי שהיה שם - וגם מי ששמע על המשחק, לא ישכח לעולם רגע אחד שחורג מהכדורסל. קוראץ' נכנס לעימות עם השופט, חטף קריזה ובעט את הכדור בעצבים ובעוצמה לתקרת העולם לתדהמת הקהל. בסיום הוא התחמק מתגובה, וכאשר כבר הגענו אליו לפני היציאה לנמל התעופה, הוא טרק לנו את הטלפון בפנים. נו, לגדולים ביותר יש אופי מיוחד, גם לדייגו מראדונה. למרות ששמו כבר לא מונצח בגביעי אירופה, במדינות יוגוסלביה לשעבר לא שוכחים את קוראץ', וכך גם כל אוהד כדורסל מאותם ימים.
