צפו ביורגוס דוניס נוחת בישראל
(צילום: אורן אהרוני)
האחד נחשב לקשוח מול השחקנים ואילו לאחר תדמית של דמות אבהית מולם. הראשון מופיע מול המצלמה בפנים חתומות, ללא הסגרת רגש, בעוד השני מחפש את ליבה של התקשורת. זה מאמין שקבוצת כדורגל צריכה קודם כל הגנה חזקה וההוא רוצה לראות כדורגל מהיר עם דגש התקפי. המאמן היוצא ולדימיר איביץ' והמאמן הנכנס יורגוס דוניס נחשבים להפכים בתחומים רבים – מפילוסופיית כדורגל ועד הבעות פנים – אבל זה לא אומר שאינם יגיעו לאותם הישגים.
אוהדי מכבי ת"א היו אולי שמחים לקבל תואם איביץ'. זה, כמו שכבר אפשר להבין, לא קורה, אבל אין להם מה להיבהל כל כך מהר – דוניס נחשב לאחד המאמנים היוונים הגדולים בהיסטוריה. אחד משלושת המאמנים הגדולים במדינה בשנות האלפיים, כנראה טופ-5 בכל הזמנים, וזאת למרות שמעולם לא זכה כמאמן באליפות יוון. עם זאת, הוא כן נחשב למומחה משחקי נוק-אאוט, הגיע ל-5 גמרי גביע ב-8 שנים, בשלוש מדינות שונות, ולקח את אפואל ניקוסיה לשלב הבתים של ליגת האלופות. דוניס מאמן עם קבלות גדולות יותר מאלה שהיו לאיביץ' כשהגיע לכאן, אבל עכשיו צריך לראות האם גם הסגנון שלו מתאים לליגה הישראלית.
תבקשו מכל אדם ביוון לחשוב על משהו שקשור לדוניס ולכולם תעבור בראש אותה תמונה של דוניס השחקן במדי פנאתינייקוס, בחצי גמר ליגת האלופות, רץ עם הכדור מרחבה לרחבה ומבשל שער ניצחון מול איאקס. המהלך הזה הביא לו את הכינוי "הרכבת", כינוי שנשאר איתו גם היום כמאמן. העובדה ששיחק לאחר מכן באנגליה (בבלקבורן הפך ליווני הראשון בפרמייר-ליג) הביא לכך שהתאהב עוד יותר בכדורגל מהיר. וכך, הרכבת מנסה לגרום גם לקבוצות אותן הוא מאמן לדהור, להזיז את הכדור מהר.
דוניס, אם כן, שם דגש קודם כל על החלק ההתקפי. הקבוצות שלו מחזיקות הרבה בכדור, מתחילות להניע אותו מהשוער והבלמים, ובמקביל לוחצות המון, כמעט כל הזמן, כדי להשיג את הכדור בחזרה. לחץ כזה לא ראינו במכבי אצל איביץ', בטח לא באופן קבוע. פנאתינייקוס, בה עבד דוניס עד החודש שעבר, סיימה במקום הרביעי בליגה, אבל הייתה שנייה בכמות ניסיונות הלחץ (אחרי פאוק) ובמקום הראשון בהצלחה במשחק לחץ - מעל 50 אחוזים מהניסיונות שלה הובילו לאיבוד כדור.
הסגנון המדובר לפעמים לא הצליח מספיק טוב, כיוון שצריך שחקנים מתאימים, אבל כן הביא לדוניס הצלחות גדולות כבר בתחילת הקריירה. את ליסיאקוס הקטנה הוא העלה שתי ליגות בשנתיים. את לאריסה, אותה קיבל בליגת המשנה, גם העלה ליגה ובהמשך זכה איתה בגביע וגם העפיל לשלב הבתים של גביע אופ"א. עם אתרומיטוס הגיע פעמיים לגמר הגביע וכשיצא מיוון והגיע לקפריסין זכה עם אפואל ניקוסיה בדאבל כבר בעונה הראשונה ואז העפיל איתה לשלב הבתים של ליגת האלופות (במוקדמות עברה את הלסינקי ואלבורג).
עם זאת, דווקא בקבוצות גדולות כמו אא"ק אתונה ופאוק סלוניקי לא החזיק מעמד הרבה זמן. לא רק בגללו, כיוון שדוניס הגיע לאותן קבוצות בתזמון גרוע, כשהיו בירידה ועם צרות ניהוליות, אבל גם כי לא התנהל מספיק טוב תחת לחץ הקהל וההנהלה. כשתוצאות רעות הגיעו דוניס דרש מהשחקנים תחכום יתר והדבר הוביל לאי הבנות ואיבוד שליטה. הוא התעסק בדברים שנכתבו ונאמרו עליו בתקשורת והדבר פגע בעבודתו - בדיוק ההפך ממה שמחפש ודורש מיץ' גולדהאר.
חשוב לציין שדוניס שיפר מאוד את העניינים האלה בשנים האחרונות, במיוחד בתקופתו בפנאתינייקוס. הירוקים נמצאים במשבר כלכלי ודוניס לא היה יכול לרכוש שחקנים או לשלם יותר מ-200 אלף אירו בעונה למי שהסכים להגיע בהעברה חופשית. לכן השנתיים שהעביר בפנאתינייקוס נחשבים להצלחה גדולה. הוא לקח קבוצה צעירה מאוד, הכניס בה רוח חיים וחוסר פחד, ופאו הציגה כדורגל יפה.
דוניס גם שינה את גישתו בכל הנוגע ליחס לשחקנים צעירים. בשנים האחרונות הוא נחשב לדמות אבהית עבור אותם שחקנים, מנסה להוריד מהם מתח ככל האפשר. הוא אוהב לפתח שחקני התקפה צעירים, בעיקר שחקנים יצירתיים שמגיעים מהאגף עם הרגל ההפוכה לצד בו הם משחקים. כך עשה עם יאניס בוזוקיס וטאסוס חציגובאניץ' בשנה האחרונה. זו יכולה להיות בשורה טובה מאוד למישהו כמו אילון אלמוג הכישרוני שזקוק להכוונה.
בפנאתינייקוס דוניס החליף מערכים ללא הפסקה – בין משחקים וגם תוך כדי משחק. הוא נוהג להתאים את המערך לשחקנים שעומדים לרשותו. כך, למשל, שיחק בלאריסה 3-3-4 ואילו באא"ק עבר לשחק במערך יהלום. דוניס נוהג לראות קבוע משחקים של המאמנים הגדולים ביותר ולנסות לשכלל את שיטותיו. הוא נוסע לסמינרים והעיד על עצמו שההתקדמות שלו כמאמן היא בעיקר בזכות קריאה בלתי פוסקת של חומר מקצועי. דוניס משנה את עמידת הקבוצה שלו בהתאם לדברים החדשים שלומד.
גם פה יש שינוי מאיביץ', שרוב הזמן הלך עם אותה שיטת משחק, אבל ההבדלים המשמעותיים יותר בין השניים הם כאמור פילוסופיית הכדורגל, העבודה התקשורתית (דוניס נחשב לאמן יחסי ציבור) ואופי היחסים בעבודה מול השחקנים. התקופה של איביץ' בישראל היוותה שיעור ברור לכך שלשחקן הישראלי טוב שיהיה מי שיחזיק אותו קצר, אבל העובדה שדוניס הוא מאמן אחר לא קובעת שהתוצאות יהיו שונות. זה לפחות מה שבמכבי מקווים.
