אני מנצל את הבמה כדי להציע מספר הצעות לרפורמות בכדורגל, על מנת להגדיל את רמת האטרקטיביות.
נבדל
חוק הנבדל הנוכחי קובע (בין השאר) ששחקן נמצא בעמדת נבדל אם הכדור נמסר לו כשברגע המסירה אין אף שחקן יריב בינו לבין שער היריבה. החריג הוא שהחוק חל רק אם השחקן נמצא בחצי המגרש של היריבה. אני מציע לצמצם את הנבדל, כך שיחול רק אם השחקן התוקף נמצא ברחבת ה-16 של היריבה.
במילים אחרות, אם שחקן תוקף מקבל את הכדור, וברגע המסירה הוא נמצא מחוץ לרחבת ה-16 של היריבה, הוא לא יהיה בנבדל בלי קשר למיקום שחקני ההגנה. גם אם השחקן המוסר נמצא ב"נבדל הישן" (מחצית המגרש של ההגנה מחוץ לרחבת ה-16), גם אם כל הקבוצה התוקפת כולל השוער, המאמן ונער המגבות נמצאים ב"נבדל הישן" – זה לא יהיה נבדל.
המטרה היא להגביר את שטף המשחק. להערכתי הדבר גם יגדיל את ריכוז השחקן התוקף, שלא יהיה צריך להיות מודאג היכן מצויים שחקני ההגנה ויוכל להיות ממוקד ביכולתו ההתקפית להנאת הצופים.
לא קשה להסיק שאני לא אוהב נבדל. מישהו אוהב נבדל בכלל? ראיתם צופים קופצים מול הטלוויזיה ומעיפים את כל הפיצוחים בשאגות "איזה ענק, מלך, איזו מלכודת נבדל מהסרטים"? אולי בעתיד יבטלו את הנבדל לחלוטין. אז נצטרך להסביר לדור הצעיר את המערכון "אופסייד סטורי" של הגששים.
אפס
בתחרויות בשיטת ליגה, רבים רואים אי צדק בכך שכל קבוצה מקבלת נקודה על תיקו 0:0. הדבר מהווה לעתים תמריץ לקבוצות לא לתקוף, והצופים פחות נהנים. איננו רוצים לעודד קבוצות הזקוקות לנקודה להתבצר בהגנה ולהרוג את המשחק. מוצע שבעתיד, תיקו 0:0 משמעו יהיה גם אפס נקודות לכל אחת מהקבוצות. "לא הבקעת, לא קיבלת".
במצב עניינים זה אין תכלית להתבצר בהגנה, שכן תיקו 0:0 הוא כמו הפסד. כך הקבוצות ייאלצו להשתדל להבקיע והמשחק ייפתח. כמובן שיהיו כאלה שיטענו שיש כאן פתח לקומבינות, בבחינת "בואו נבקיע כל אחד שער ונצא עם נקודה", אולם זה לא קל לארגן קומבינה כזו. שתי הקבוצות צריכות להאמין שהן לא ינצחו ומעגל שותפי הסוד גדול מדי.
מחזור אחרון בבית
עונת הליגה מפרכת וארוכה, אבל מתוקה היא השגת האליפות. הקפות הניצחון עם הגביע, רסיסי שמפניה לכל עבר, אוהדים שרופים עושים לך שק קמח (אבו-יויו, אם אתם ירושלמים) בדרך לכירופרקט. מצערת העובדה שלפעמים רוצה הגורל, ובמחזור האחרון הקבוצה שזוכה באליפות מוגרלת לשחק מחוץ לביתה וחגיגות האליפות נפגעות. צריך לברוח לחדר ההלבשה, לחמוק לאוטובוס ולהגיע הביתה כשחלק מהצופים כבר נרדמו. יש לאפשר לאלופות לארגן חגיגות אליפות במגרשן הביתי. השמפניות במקרר, הקונפטי מוכן, הספונסרים במיטב מחלצותיהם. אין חגיגות אליפות טובות יותר מאשר במגרש שלך מיד לאחר המשחק האחרון, וכך צריך להיות.
לפיכך הצעתי היא שבמחזור האחרון של הליגה, אם לקבוצה מסוימת קיים סיכוי אפילו תאורטי לזכות באליפות – היא תשחק בבית (או בכל מגרש אחר לבחירתה), גם אם ההגרלה המקורית קבעה שהייתה אמורה לשחק בחוץ. רק אם היא אמורה להתמודד במשחק חוץ מול קבוצה אחרת שגם לה סיכוי לזכות באליפות – השינוי לא יתקיים והיא תשחק בחוץ. באופן זה, הקבוצה המועמדת לאליפות מקבלת "סוכריה" ראויה על מאמציה והישגיה במהלך כל העונה.
וריאנט של הרפורמה הוא אפשרות של זכייה במחזור הלפני אחרון, או אפילו לפני כן. ברור שמועד החגיגות הספונטני הוא מרגע הזכייה בפועל, ולא בהכרח לאחר הסיבוב האחרון. כאן הייתי מציע שכל המשחקים האופציונליים יתקיימו בבית.
המכפיל
ולסיום, הצעה דווקא בתחום הכדורסל. פעמים רבות קבוצה פותחת פער גדול, המשחק מוכרע זמן רב לפני הבאזר ואין מתח. הצעתי היא שבפרק זמן, נאמר 2 הדקות האחרונות לסיום המשחק, כל סל יהיה שווה כפול. קלעת עונשין – 2 נקודות. קלעת סל – 4 נקודות. קלעת שלשה – 6 נקודות. קלעת מאחורי קו החצי – 4 נקודות בזמן הרגיל ו-8 נקודות בזמן הזה. נקרא לפרק הזמן "המכפיל" - Power Play.
באופן זה, לקבוצות התקפיות יהיה סיכוי רב יותר לחזור מפיגור, וסיומי המשחק יהיו הרבה יותר מותחים. זה באמת לא נגמר עד שזה נגמר. קלעים טובים ומכריעי משחק יתוגמלו, והצופים ב-15 הפרש לרעת קבוצתם, 2 דקות לסיום, לא יברחו לחניון להקדים את הפקקים.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
