קבוצות כדורגל רבות בנויות על צמדים התקפיים, שני שחקנים שאחראים למרבית משערי הקבוצה. דוגמאות בולטות מהתקופה האחרונה: מסי וסוארס, ניימאר ואמבאפה, או בקנה מידה ישראלי - בעונה שעברה היו אלה יונתן כהן ועומר אצילי שהיו מעורבים ב-38 שערים יחד. העונה, הצמד הקטלני מסתמן בתור רוקאביצה ושרי במכבי חיפה.
כשאני מחפש את הצמד הזה בבית"ר ירושלים, ההרגשה שלי היא שמדובר במיכאל אוחנה (עם השם המחייב והסנטימנטלי) וירדן שועה. לשניהם יש הרבה מן המשותף - שניהם כישרונות מדהימים ואין על כך עוררין, לשניהם חוכמת משחק גבוהה, שניהם מגיעים אחרי תקופת יובש (כל אחד מסיבותיו) ולשניהם יש רצון אחד - להתפוצץ על המגרש! לכבוש, לבשל, להכריע. ועכשיו יש לשניהם הזדמנות לעשות זאת ביחד!
אז למה לדעתי הם יצליחו בכך? קודם כל מדובר בחובת ההוכחה. שניהם שחקנים מוכשרים, אבל לצערי מדברים עליהם לאורך זמן רק כ"כישרון" ולא כשחקנים מוכחים עם קבלות על המגרש. זה יקרה רק כאשר שניהם יקבלו ביטחון מהמאמנים שלהם ויהיו באנקר קבוע על הדשא, גם אם יעברו מספר משחקים לא טובים. חשוב לציין ששועה הוא שחקן שצריך להתייחס אליו אחרת. אמנם מדובר בפצצת כישרון שמחכה להראות לכולם מי הוא, אבל מצד שני מדובר בבחור רגיש מאוד, שכל הערה משפיעה על התפקוד שלו. ראינו כבר מה קרה לחלוץ האחרון בבית"ר שלא ידע לתפקד עם לחץ הקהל (שלומי אזולאי).
מעבר לכך, דרוש חיבור. כדי ששחקנים יהיו טובים יחד, הם חייבים קשר על המגרש, ויש שיגידו שגם מחוץ למגרש. על מנת ליצור חיבור "על עיוור", דהיינו חיבור שבו שחקן כמו שועה יחלק מסירת עומק אל מרכז הרחבה לאוחנה מבלי לראות אותו, דרושים המון תרגול ודקות משחק משותפות. אם המאמנים ייתנו להם את זה למשך זמן, גם בתקופות הכי קשות, אנחנו רק נרוויח.
לסיכום: על מנת לקבל שנה מוצלחת, כל השחקנים צריכים להיות מעולים, אבל אם יש שני שחקנים שלדעתי על פיהם יישק דבר במועדון ומהם תבוא הי(שועה), אלה רק ירדן ומיכאל. ומי הצמד שלכם?
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
