"חבל על הגול בדקה ה-95": צפו באבוקסיס מדבר אחרי התיקו מול אשדוד בגביע הטוטו
(צילום: ONE)
גם מספר שבועות אחרי פתיחה העונה יש המון שאלות סביב בית"ר ירושלים. איך אבוקסיס ישחק? האם הצעירים יחזיקו את הקישור? מי השחקנים החדשים שיגיעו? בדרך כלל, כשיש כל כך הרבה שאלות בנוגע לקבוצת כדורגל, אנחנו מבינים שיש בעיה. עבור בית"ר, לעומת זאת, מדובר דווקא בסימן מצוין. בסופו של דבר, אלה שאלות על כדורגל.
עברנו קיץ שלם שבו אי־אפשר היה לדבר על כדורגל בצד הצהוב של ירושלים. בכלל לא ידענו אם יהיה כדורגל, ואם כן - באיזו ליגה, ומי יהיו השחקנים, וכמה כסף יהיה אפשר לשלם להם, ומי ישלם להם. אחרי קיץ כזה בית"ר משחקת - וזה כבר טוב. ומחר מגיע דרבי מול הפועל ירושלים, וזה בכלל מלהיב.
4 צפייה בגלריה
מקווים לשמוח גם בדרבי. שחקני בית"ר ירושלים חוגגים נגד סקציה נס ציונה
(צילום: עוז מועלם)
בשני המשחקים הראשונים של העונה בית"ר חטפה תבוסות: רביעייה ממכבי נתניה וחמישייה מהפועל באר־שבע. האם זו הרמה שלה? כנראה שלא. המשחקים האלה הגיעו מיד אחרי רכישתה על ידי ברק אברמוב והסגל היה, הוא עדיין, חלקי ביותר. לאחר מכן הגיע ניצחון ראשון, 0:3 על נס־ציונה. האם זה אומר שבית"ר עברה במהירות לצד שמצפים ממנו להביס ולא להיות מובס? ברור שלא, הרי מדובר בנס־ציונה, מועמדת רצינית לירידת ליגה. לכן נדמה שהמשחק מול הפועל ירושלים, הדרבי, הוא מדד מסוים ליכולתה האמיתית של בית"ר.
יש עם מה לעבוד
כל מי שאוהב כדורגל ישראלי מכיר את המשחק של יוסי אבוקסיס. כולם יודעים שבקבוצות שלו קודם כל צריך הגנה חזקה, בלי הכדור, ואז יציאה מהירה להתקפות מתפרצות. במשחק הראשון של העונה פתחו במרכז ההגנה אור זהבי, דוד חוג'ה וחגי גולדנברג - אף אחד מהם לא יהיה כנראה שחקן הרכב העונה. במשחק השני הוסט אופיר קריאף לעמדת הבלם, כמו שקרה בעונה שעברה. השוער נתנאל דלויה ראה את הרשת מאחוריו מחוררת, גם באשמתו.
ואז הגיעו השינויים. אוראל דגני חזר לפעילות וחוסואה מחיאס, שבעונה שעברה הושאל לבית"ר, חזר וחתם על חוזה. בשנה שעברה מחיאס נפצע בשלב מוקדם של העונה, במשחק של נבחרת ונצואלה מול ברזיל, ולכן שיחק רק 15 פעמים עבור בית"ר בליגה. הוא בלם טוב, ופתאום איתו ועם דגני נראה שיש איזו תקווה. אבוקסיס גם החליף את דלויה באיתמר ישראלי, שהיה לא רע בעבר כשוער ראשון בליגת העל, במדי הפועל כפר־סבא. לא במקרה מכבי חיפה לקחה אותו להיות השוער השני שלה לאחר מכן.
אם בהגנה עדיין מוודאים שיש מספיק כלים, והאם הם מתאימים, הרי שמהרגע הראשון היו לבית"ר שחקנים בהתקפה, או לפחות שמות של שחקנים מוכרים. על ירדן שועה אולי לא מדברים כאחד שיכול להגיע לגדולות כפי שדובר עליו בעבר, אבל הוא עדיין יכול להיות שחקן בולט כשנחה עליו הרוח. דנילו אספרייה הגיע מבאר־שבע, רונן חנציס ואדוארדו גררו ממכבי ת"א, סתיו נחמני הוא כישרון גדול מאוד. יש עם מה לעבוד.
ואכן תידרש עבודה. כמה מהשמות ברשימה הזו הם של שחקנים שהיו סביבם סיפורים שלא קשורים לכדור עצמו. גררו למשל, בטח שועה, וגם לאספרייה לא הלך חלק. אבוקסיס, צריך להזכיר, הוא זה שאימן את שועה כשפרח בבני־יהודה ולפחות עם אספרייה נראה שיש בינתיים חיבור טוב. הקולומביאני מתאים מאוד לשיטת המשחק של אבוקסיס, מאחר שהוא טס מהר קדימה, עם הכדור ובלעדיו. שני השערים שלו מול נס־ציונה הגיעו בסיומת יפה, כשהספיק לסדר את הגוף אחרי ריצה לכיוון אחר. אספרייה כבש שני שערי ליגה בלבד במדי באר־שבע בעונה שעברה. בבית"ר כבר יש לו שלושה.
אזור הסכנה
בזמן שבהתקפה יש כלים ואת ההגנה אבוקסיס בדרך כלל יודע לסדר, הקישור של בית"ר אולי ישפיע יותר מכל. האזור הזה, מרכז המגרש, נראה הכי חסר והכי מועד לפורענות. קריאף עבר עונה לא טובה מקצועית; דן עזריה היה בסדר כשהצטרף באמצע העונה שעברה, אבל כרגע פצוע. מעבר להם יש רק שחקנים צעירים: אביאל זרגרי (19), שאולי עוד יעבור למכבי חיפה; בר כהן (21), שהגיע בהשאלה ממכבי ת"א; איליי מדמון (19), קפטן נבחרת הנוער, שהצטרף בשבוע שעבר.
עבור מדמון מדובר בהזדמנות נפלאה, להיות שחקן הרכב באחת הקבוצות האהודות במדינה, אבל חשוב לזכור שההבדל בין נוער לבין בוגרים הוא גדול. בעונה שעברה, בבני־יהודה בלאומית, מדמון אמנם שיחק המון, אבל לא היה מדהים באופן קבוע. מי שהיה המאמן שלו שם בחלק גדול מהעונה הוא כמובן אבוקסיס.
הקישור הוא גם החוליה שבה אין לבית"ר אף שחקן זר, לפחות כרגע. הסגל דליל ואמורים להצטרף שחקנים נוספים, כך שבית"ר תשאף לעונה בינונית. ובינונית, אמצע טבלה, זה בהחלט לא רע בהתחשב בכל מה שקרה בחודשים האחרונים.
