109:74 זו תוצאה באמת לא נעימה, לאבד נקודות ביורוליג כשהטבלה כל-כך צפופה זה כמובן דבר לא מומלץ, אבל מעבר לכך – אני מסרב להתרגש מהפסדה של מכבי תל-אביב אתמול (חמישי) נגד פנרבחצ'ה בגלל שלל סיבות: מקצועיות, מבניות ובעיקר פסיכולוגיות.
ראשית, זה היה המשחק השני תוך יומיים של הקבוצה, וכנראה זה שהשחקנים והמאמן ייחסו לו פחות חשיבות. מונאקו הייתה הסדין האדום של מכבי בעקבות הסדרה בשנה שעברה והתבוסה בתחילת העונה. זה היה המשחק שבו השחקנים רצו להשיב את כבודם ולהראות שאין במפעל קבוצה שמכבי לא יכולה לנצח. הם נתנו מאמץ כביר, ההכנה הטקטית הייתה מצוינת, ההגנה הייתה מעל ומעבר, המטרה הושגה.
מול הטורקים כבר הייתה ירידת מתח ברורה. השחקנים היו עייפים, ההגנה הייתה הרבה יותר חדירה כבר מההתחלה (מאוחר יותר גם היו לזה סיבות מקצועיות שבהן נדון), רמת האנרגיה של הטורקים הייתה גבוהה יותר. וזה די מובן. ראשית, יש להם סגל עמוק בהרבה. ברבע השני מכבי שיחקה עם המחליפים חסיאל ריברו, ג'יימס ווב, רפי מנקו, ג'ון דיברתולומיאו ותמיר בלאט, ואילו הטורקים שולפים מהספסל אנשים כמו מרקו גודוריץ', ג'ונתן מוטלי וטיילר דורסי, שחקנים לא פחות טובים מאלה שבחמישייה. כן, וגם את ים מדר. נשבע לכם, לא אוהב להיות מאלה שמתלהבים באופן מופרז מישראלים שמשחקים בניכר, אבל הוא היה מעולה. עשר נקודות, חמישה אסיסטים, ארבעה ריבאונדים, ובעיקר – קבלת החלטות בוגרת וחכמה. נכנס בהפרש נקודה, יצא אחרי עשר דקות כשהמשחק כבר היה סגור לחלוטין: ברבע השני פנרבחצ'ה ניצחה 9:35.
לפיק אנד רול בין מדר לגאורגיוס פאפאיאניס היה חלק גדול ביצירת ההפרש הזה. מדר קיבל חסימה על קו השלוש, ולהבדיל מהפעולה השבלונית המתבקשת, חדירה על הגבוה שיצא מולו וניסיון להגיע לקרש-סל, הוא כידרר אלכסונית ממש עד הפינה, הוציא את שחקן הציר של מכבי הרחק מהסל, זה נתן לפאפאיאניס זמן להתמקם בנחת מתחת לטבעת, ושם הוא היה בלתי עציר.
המהלך הזה, העובדה שבחמישייה עלה שאנלי במקום מוטלי או פאפאיאניס, כדי שאלה יוכלו להגיע מהספסל ולתת דחיפה לקבוצה, ועוד אלמנטים שונים אחרים – כל אלה הראו את טביעת האצבע של שאראס ה"אכזרי" לעומת איטודיס השמרן.
גם כשחקן, שאראס היה מה"מענישים". להבדיל מקטש, שהיה שחקן אחד על אחד שלא נזקק לעזרתו של אף אחד כדי ליצור לעצמו מצבי קליעה, שאראס השתמש בצורה מרהיבה בפיק אנד רול ובמהלכים קבוצתיים אחרים שניהל כדי לייצר מצבי קליעה נוחים לו ולחבריו. פנרבחצ'ה הייתה אתמול בדמותו: היא ניצלה כל יתרון שהיה לה על מכבי, בכל רגע נתון במשחק, והענישה.
שאראס היה המאמן שהגיע יותר מוכן למשחק הזה, וגם ברור למה: זה היה המשחק היותר חשוב עבורו השבוע מבחינה רגשית. הוא עדיין נחשב לאגדה בישראל, ורוצה כנראה להוכיח את עצמו לעם בציון, שאוהב אותו מכל הלב, גם כמאמן. סביר שזה המצב גם אצל סקוטי ווילבקין, ואולי גם דורסי. קטש כנראה מרגיש ככה במשחקים מול פנאתינייקוס. השבוע היה לו יותר חשוב לנצח את מונאקו ואוברדוביץ' (והוא אכן הביס אותו ברמה הטקטית). פסיכולוגיה בגרוש? אולי. אבל בעידן שבו נותנים הרבה כבוד למאמנים מנטליים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהרכיב הנפשי מהווה גורם משמעותי בספורט.
ברמה המקצועית הייתה לקטש החלטה אחת שגרמה הרבה נזק: להחליף את כל החמישייה שלוש דקות לסיום הרבע הראשון. השילוב של ווב וריברו בעמדות הפנים קרס מול פאפאיאניס הענק ונייג'ל הייז-דיוויס הפיזי. וכשבקו האחורי נמצאים יחד בלאט ודיברתולומיאו, קשה מאוד לשמור כקבוצה.
זה יצר נחיתות פיזית בכל עמדה. אפשר להגיד שאולי עדיף היה להעלות את ג'ייק כהן היותר גבוה (שהפך משחקן חמישייה לשחקן ה-11 ברוטציה) באחת מעמדות הפנים, למשל עם ווב בעמדה מספר שלוש במקום מנקו, ואת אנטוניוס קליבלנד לצד בלאט, כדי לייצר חמישייה טובה יותר הגנתית. אבל זו חוכמת הבדיעבד: אף אחד לא מבטיח שכהן האיטי לא היה קורס מול הפיק אנד רול ומאחר להגיע לקלעי החוץ; למנקו הגיע קרדיט אחרי התצוגה מול מונאקו; וקבלת ההחלטות ההתקפית של קליבלנד הייתה גורמת כנראה לכל מאמן נורמלי להסס לפני שהוא מכניס אותו בדקות שקובעות משהו.
למרות שבדרך כלל מכניסים את המחליפים עם לפחות אחד משחקני החמישייה המובילים כדי שינהל אותם, קטש בחר ללכת על מחליפים בלבד. לגיטימי. זו הייתה בדיקה, וזה שהיא נכשלה זה לא אומר שלא הייתה צריכה להיעשות. זו הייתה הבעת אמון במחליפים, בשבוע מתיש. לפעמים רעיון הגיוני לא מייצר את התוצאה המבוקשת. ניהול קבוצה זה גם ניסוי וטעייה. ואגב, בלי פאפאיאניס במגרש זה אולי גם היה עובד.
המחצית השנייה, כאמור, הייתה כבר בשביל הפרוטוקול. הטורקים קיבלו ביטחון ורקדו במגרש, מכבי שיתפה הרבה מחליפים שהורידו חלודה (היה אפשר לתת גם למנקו יותר דקות בשלבים האלה), וחמש דקות לסיום קטש החזיר למגרש את רוב החמישייה בצעד סימבולי שמאוד אהבתי. לאו דווקא כדי "לתת לכוכבים להרגיש את ההשפלה", שיטה שבה דוגלים כמה מאמנים גדולים, אלא דווקא כדי לתת למחליפים את התחושה שהם לא לבד ברגעים הקשים, והסבל מתחלק באופן הגיוני.
ובשל כל אלה, אין סיבה להתאבל על ההפסד. ואין גם זמן. בשבוע הבא מחכות שתי משוכות קשות מאוד: וירטוס בולוניה ופרטיזן בלגרד. מכבי חייבת לנצח לפחות אחת מהן כדי להמשיך במומנטום החיובי שלה.
פורסם לראשונה: 07:03, 05.01.24
