בן תורג'מן חווה בשבוע שעבר על בשרו את עוצמת הרשת. החברתית. פוסט שפרסם מגן הפועל ב"ש לשעבר בקבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ללא ניסיון" - הפך מיד לוויראלי.
תורג'מן בן ה-33, שזכה עם האדומים בשתיים משלוש האליפויות האחרונות שלה (2016 ו-2017), הודיע בפוסט כי סיים קורס בדיקות תוכנה וכעת מחפש עבודה בתחום - וזכה לאין ספור תגובות. "בעיקר מפרגנות", מודה תורג'מן. "הרבה אנשים שאלו אותי לגבי זה, אפילו כתבו לי: 'עכשיו אנחנו יודעים לאן נעלמת'".
5 צפייה בגלריה
"הרבה אנשים הגיבו, כמה כתבו לי: 'עכשיו אנחנו יודעים לאן נעלמת'". תורג'מן
(צילום: הרצל יוסף)
"הכדורגל היה בשנים האחרונות בשביל הנשמה"
ואכן, תורג'מן די נעלם מהליגות הבכירות. בין לבין אותן שתי עונות חלומיות והיסטוריות, תורג'מן נדד גם בהפועל עכו, מכבי נתניה, בני יהודה, אדומים אשדוד ובעונה האחרונה בבית"ר רמלה מליגה ב'. "הכל התחיל בתקופה הקורונה", משחזר תורג'מן. "הכדורגל הושבת ועלו בי מחשבות לגבי המשך הקריירה. מצאתי את עצמי יושב בבית, חושב על העתיד ועל מה אני הולך לעשות מכאן והלאה. ידעתי שהכדורגל הוא בכל מקרה זמני ולא עניין אותי להמשיך לאימון או משהו כזה. החלטתי לפתוח קצת את הראש ולנסות להיכנס לתחום ההייטק, זה משהו שתמיד משך אותי ותמיד סקרן אותי".
והחלטת ללכת ללמוד?
"כשמצאתי את עצמי בבית במשך ימים ארוכים, התחלתי לחקור קצת את העניין ונרשמתי ללימודים ברחובות. עברתי בהצלחה את כל המבחנים ועכשיו אני מחפש להיכנס לתחום. רק כשחיפשתי עבודה, הבנתי כמה יש אנשים בתחום וכמה למצוא אחת כזו זה דבר מסובך".
האמת, לתורג'מן היו מחשבות לפני שפרסם את אותו פוסט. "התלבטתי אם לפרסם או לא, זה הביך אותי", מבהיר תורג'מן. "כי חשבתי שכולם יפרסמו ויגידו: 'הנה, בן תורג'מן מחפש עבודה'. גם היום אני עובד בנוסף לכדורגל, בבנק טפחות. בנקאי טלפוני. נכנסתי מזמן לתחום הפיננסים, אשתי חשבת שכר. איך שהבנתי שהזמן הולך ואוזל בכדורגל, אמרתי שאני חייב לדאוג לעצמי. 12 שנים אני רץ אחרי כדור, אבל אין לי מקצוע. בהתחלתה נפתחתי לעולם הפיננסי, אבל תחום ההייטק, כמו שאמרתי, תמיד עניין אותי. גם כילד התעסקתי בטכנולוגיות, מחשבים. בתקופה הקורונה אשתי ואני ישבנו בבית ודיברנו על זה. התחלתי ללמוד קורס דיגיטלי, כדי להיכנס לעולם הזה לאט-לאט. כשסיימת את הקורס באינטרנט, למדתי עוד חצי שנה במכללה".
היה צריך אומץ להעלות את הפוסט הזה.
"שנה לא כתבתי כלום, מלבד דברים על כדורגל. שחקן ממוצע מעלה כל יום פוסט, בטח בשבתות. אני שמרתי על פרופיל נמוך. פתחתי את הראש לדברים אחרים".
ואיך היו התגובות?
"נהדרות. אנשים אמרו לי שעוקבים אחריי שנים, גם כשהיית שחקן ובטוחים שאצליח. רשמו לי: 'מכירים אותך אישית, איזה בן אדם, איזה אישיות'. וזה - האישיות - לא פחות חשובה למקום עבודה. בדיעבד זה עשה לי טוב, חשבתי שיהיה בדיוק ההיפך".
היו מחשבות על פרישה?
"כן, כדורגל היה בשנים האחרונות בשביל הנשמה. לא יכולתי לעזוב במכה אחת. המשכתי לשחק, אבל חשבתי על העתיד. אני עד עכשיו, לטעמי, יכול לשחק לפחות בליגה הלאומית".
היום, כשאתה כבר לא בליגת העל, איך אתה רואה את הכדורגל הישראלי?
"הכדורגל בארץ לא מתקדם לשום מקום. אין מספיק מגרשים. תשתיות על הפנים, קבוצות לא פעם לא משלמות. לא יכול להיות שאחתום על חוזה ושלושה חודשים יגידו לי שאקבל את הכסף מחר-מחרתיים. הרי יש לי משפחה להאכיל. באשדוד, למשל, שלושה חודשים לא שילמו לי משכורת. מצאתי את עצמי מחפש עבודה בעיקר לביטחון הכלכלי".
הילד השמן שהגיע לסן סירו
תורג'מן שיחק בשתי קדנציות בב"ש. הראשונה ב-2013/14 ולאחר מכן ב-2015/16 ו-2016/17. יש לו 37 הופעות במדים האדומים ו-3 בישולים. שנה לאחר מכן, אגב, עבר לבני יהודה וזכה איתה ב-2019 בגביע המדינה.
לפני חמש שנים עוד שיחקת בסן סירו מול אינטר. העונה אתה מול 50 צופים בליגה ג'. חתיכת שינוי.
"שמע סיפור. אני יושב מדי שבת עם אשתי ויחד רואים משחקים מליגת העל. כל הזמן היא שואלת אותי: 'זה לא מדגדג לך?'. עונה לה תמיד: 'עדן, הייתי בטופ של הטופ, אליפויות, גביעים, עליתי ליגה, אירופה. עברתי חוויות מטורפות. זה לא מדגדג לי. לא מרגיש גם שום תחושת פספוס'. יש שחקנים שמשחקים 20 שנה ולא הגיעו לחצי ממה שהשגתי. בלב שלם מרגיש תחושת סיפוק".
לכדורגל, אנשים אולי לא יודעים, הגיע תורג'מן במקרה. "הייתי ילד שמן ואבא שלי רשם אותי לכדורגל רק כדי שארזה לפני הבר-מצווה. המאמן אז אמר שלא אהיה שחקן כדורגל, אבא שלי ביקש ממנו שייתן לי צ'אנס", צוחק תורג'מן.
ותראה מה יצא בסוף.
"ברור. אגב, הרגע הכי זכור, האליפות הראשונה עם ב"ש אחרי 40 שנה שהם לא זכו בה. במחזור האחרון, פשוט מטורף".
באמת שלא מדגדג לך לחזור לימים ההם?
"אני במקום אחר. תן לי היום לשחק במגרש של חול, העיקר לשחק כדורגל".
והמשפחה לא רוצה שכבר תתלה את הנעלים?
"היא תמיד תומכת במה שהכי טוב לי. בשנה שעברה רציתי לפרוש ואשתי אמרה לי שאין מצב שאני עושה את זה".
