אח, ווימבלדון, ווימבלדון. מה נהיה ממך? השם שהפך לפסגת החלומות של כל טניסאי בעולם הפך לשק חבטות בשנתיים החולפות. ב־2020 הטורניר בוטל בגלל הקורונה, אחד הצעדים הקיצוניים שהבהירו לעולם את חומרת המגפה. בשנה שעברה כבר חזרנו לעניינים, אבל החלטה מעוררת מחלוקת שקיבלו המארגנים הפכה את גרסת 2022 של תחרות הענק שתיפתח היום לסוערת מבחינה פוליטית ומוחלשת מבחינה ספורטיבית.
נכון, יש סייג חשוב: בסופו של דבר, כאשר הזוכים ישאו את נאומי הניצחון, אף אחד לא יזכור שהם לא קיבלו נקודות דירוג ושהיריבים הבולטים מרוסיה ומבלארוס הורחקו. אבל בשורה התחתונה, לא נעים להכניס רגליים לכל אירוע שהמים שלו עכורים מרוב היבטים שלא קשורים לספורט. מעט בוץ נדבק לקרסוליים, וגם השמפניה לא שוטפת אותו.
המדינה ולא הבודד
הזירה הפוליטית אליה נכנסו המארגנים היא הפלישה הרוסית לאוקראינה. והשאלה פה אינה אם צריך לנקוט צעדי ענישה ובכך להצטרף לכלל עולם הספורט, אלא מידת הענישה. יש כאן משחק עדין בין סנקציות נגד רוסיה כמדינה, לפגיעה בספורטאים בודדים. בטורנירי הגברים והנשים הטניסאים הרוסים והבלארוסים משחקים בחודשים האחרונים ללא דגלים והמנונים, בעוד הנבחרות הורחקו מגביע דייויס וגביע בילי־ג'ין קינג. אבל שם מדובר במהלך ייצוגי בטורנירים קבוצתיים – ובווימבלדון קרה משהו שונה מאשר בענפים אחרים, שנהנו מתמיכה של הפעילים בהם: במקרה הזה, טניסאים בכירים כבר הביעו מחאה על ההחלטה, שלדעתם אינה הגונה כלפי השחקנים שנענשו.
נובאק ג'וקוביץ', אלוף ווימבלדון המכהן, ואיתו רפאל נדאל ואנדי מארי, הביעו את זעמם על ההחלטה. ג'וקוביץ' תקף: "התפקיד של ספורטאים הוא להתחרות. אם ננדה אותם בגלל שהם מגיעים ממדינה מסוימת, זו החלטה רעה". נדאל אמר בחודש שעבר: "זה לא הוגן כלפי העמיתים הרוסים שלי, זו לא אשמתם. המארגנים בחרו בצעד הדרסטי ביותר מבלי שאילצו אותם לעשות זאת. זה לא בסדר".
הניגוד מעניין, כי השחקנים מדגישים שאפשר לתמוך באוקראינה בזמן שנמנעים מפגיעה בחבריהם. מארי, למשל, שיתרום את כל כספי הפרס שלו השנה לשיקום אוקראינה, עדיין אמר כי הוא לא חש בנוח עם מה שקורה בווימבלדון.
טורניר בלי המדורג מספר 1
כאמור, סבבי הגברים והנשים הודיעו באופן נדיר כי לא יוענקו נקודות דירוג על המשחקים בווימבלדון השנה. מדובר בצעד הצהרתי במהותו, מאחר שהיוקרה והפרסים הגבוהים יישארו על כנם, אבל זו החלטה שמציבה את הטורניר במעמד של תחרות ראווה.
מי הם הנפגעים העיקריים? במקרה של הרוסים מדובר בשניים מהשחקנים הטובים בעולם כיום, שלפני כחצי שנה הביאו למדינה את גביע דייויס. דניל מדבדב אפילו זינק לאחרונה למקום הראשון בעולם על חשבון ג'וקוביץ', כך שבשניים מבין שלושת הגראנד סלאמים הראשונים של 2022 לא ראינו או נראה את המדורג הבכיר ביותר (אחרי שג'וקוביץ' הורחק מאליפות אוסטרליה בגלל פרשת החיסון). חברו אנדריי רובלב מדורג 8 בעולם. בין הנשים, הפגיעה היא יותר בבלארוס: השישית בעולם ארינה סבאלנקה, שהגיעה בשנה שעברה לחצי הגמר בווימבלדון, וגם ויקטוריה אזרנקה המדורגת 20 ומחזיקה בשני תוארי גראנד סלאם.
יש גם מי שניצלה את הנסיבות כדי להיות יצירתית. שחקנית הזוגות הרוסייה נטאלה דזלמידזה, ילידת מוסקבה, ייצגה בחודש שעבר את מדינתה ברולאן גארוס, אבל כדי להמשיך במומנטום ניצלה את שורשיה, שינתה את האזרחות, ותשחק בווימבלדון כגיאורגית. בתוך המכלול הזה, בו נראה כי מארגני ווימבלדון בודדו את עצמם עם ההחלטה שנועדה להיות סמן קיצוני ביחס לרוסיה, חשוב להזכיר גם את הטניסאים האוקראינים. מרתה קוסטיוק (79) הסבירה: "כל השחקנים האוקראינים עומדים מאחורי המארגנים, ולדעתי אנחנו לא לבד. אף אחד לא פרש מהטורניר במחאה, מה שהיה עלול לקרות. אבא שלי נשאר בקייב, עם כל האזעקות. לא קל להתמודד עם זה, אני נעזרת במטפל".
והשחקן הטוב בעולם לפי הדירוג? מאז ההחלטה, מדבדב עשה הכל כדי להתחמק משאלות על הנושא. הוא רק אמר בנימוס במסיבות עיתונאים כי הוא מקווה שההחלטה תשונה, ולא פנה לערכאות משפטיות. הראש כבר בארה"ב, שם המארגנים הודיעו כי כל טניסאי יוכל להשתתף. נכון או לא נכון – את זה כל איש יקבע לעצמו. אבל ברגע שבווימבלדון הלכו על הקו החריף, המון מהעוקץ הספורטיבי ניטל מהטורניר.
