אירוע בו בעלי בני יהודה ברק אברמוב פרץ כביכול לחדר ההלבשה אחרי התיקו מול מכבי ת"א, וטען בפני השחקנים שהם היו חייבים לנצח, הוצג כאחד הטריגרים לפיטוריו של המאמן אלישע לוי. המיוחד בו הוא שהיה בו כדי לבטא שאיפה של הבעלים למצוינות ספורטיבית, חתירה לניצחון גם על אימפריות כדורגל מקומיות ובקיצור - ההפך מכל מה שמייצג ברק אברמוב כבעלים של מועדון כדורגל מקצועני. לאילו מבניכם שעדיין שלא מבינים את הפואנטה, אני מציע: בואו, קחו נשימה קצרה והצטרפו אלי למסע באברמוב-לנד. לא יכול להבטיח שההנאה מובטחת.
נתחיל את מסענו בקניון. ברשימת הקניות של אברמוב ניתן למצוא בעיקר שחקנים מליגות נמוכות, שחקנים זרים אלמונים ושחקני נוער. אברמוב אוהב להתגאות ב"מציאות" כמו יובל אשכנזי, אבל על כל אשכנזי יש גם כמה סוהיל ארמלי, שון מלכה או דור כוכב, שלא בדיוק הותירו את חותמם וחזרו מהר מאוד לליגות הנמוכות שמהן הגיעו. לעומת רשימת הקניות הדלה והמצומקת, פנקס המכירות של אברמוב כבר הרבה יותר עשיר - בשלוש שנים בלבד הוא מכר לא פחות מ-13 שחקנים (מתוכם 8 שחקני בית) למועדונים אחרים בארץ ובחו"ל. ואלו שמות - ירדן שועה, מאוויס צ'יבוטה, איסמעילה סורו, מאור קנדיל, דולב חזיזה, יובל אשכנזי, שי קונסטנטין, דור ג'אן, סתיו פיניש, גיל יצחק, בן צעירי, אלמוג בוזגלו ודניאל פלשר. תודו, התרשמתם.
רובם המכריע של השחקנים שנמכרו גדלו במחלקת הנוער של בני יהודה טרם זמנו של אברמוב, כך שלא ניתן לומר כי הוא "קוצר את פירות השקעתו". כמו שהבנתם, אברמוב בעיקר בעניין של לקצור, פחות בעניין של להשקיע. "ההשקעה" שלו במחלקת הנוער, לדוגמה, הביאה את קבוצת הנוער של המועדון לירידת ליגה לאחר עשרות שנים בליגה הבכירה והיא מתקשה להתרומם אפילו בליגה השנייה.
הדילמה
אברמוב מציב בפני אוהדי בני יהודה דילמה אכזרית - האם בכלל לייחל להצלחה מקצועית של המועדון? נסביר: אם שחקן שנרכש בכסף קטן או גדל במועדון יצליח מקצועית, אין שום סיכוי שיישאר והוא יימכר בהזדמנות הראשונה. כך היה, למשל, עם שועה שנתן חצי עונה חלומית רק כדי להימכר למכבי חיפה ביום הראשון של פתיחת מועד ההעברות (במהלך שהתברר כהרסני במיוחד לשועה עצמו, שעדיף היה לו בהרבה להישאר בסביבה המוגנת של השכונה עוד עונה לפחות). אברמוב גורם במעשיו לאוהד הממוצע לשאול את עצמו, למשל, מה הטעם לייחל להתקדמות של שחקן זר כמו סורו, שגרם נזקים מקצועיים של ממש לקבוצה בתחילת דרכו עד שצבר ביטחון והשתפר ביכולתו, מה שהביא אוטומטית למכירתו למרבה במחיר - שוב, בלי להמתין אפילו לסוף העונה. "שיהיה בינוני", אומר לעצמו האוהד הכתום, "הכי טוב בינוני".
מבחינתו של אברמוב עצמו אין שום דילמה - אם השחקן האלמוני הצליח, הכל טוב, הסוכנים בפתח והקופה רושמת. יש גם איזה אתר אינטרנט שיעמיד אותו כמועמד בשורה אחת עם גולדהאר, אלונה ושחר ל"בעלים של העונה", כאילו יש טבלה שבה מחלקים נקודות על מכירות שחקנים (אגב, אם הייתה כזו - אברמוב היה שם עם 4 אליפויות רצופות וכרטיס לליגת האלופות). אם השחקן נכשל - לא קרה כלום, המועדון הרי גם ככה לא מכוון גבוה, לשם כך אברמוב מקפיד בכל הזדמנות שהיא להדגיש כי בני יהודה היא לא יותר מרעננה או קריית שמונה. "מועדון קטן בלי אוהדים". זה מבחינתו ממש לא חשש או כישלון, אלא להפך - מדובר בתוכנית עבודה וחזון מוצהר.
הקיץ החולף היה שחון במיוחד עבור אברמוב. אחרי מכירות מאסיביות מהסגל הוא נשאר בלי סחורה. מה עושים? מחדשים את המלאי, כמובן. אברמוב הוא הבעלים היחידי בליגה שמעמיד בשער קבוצתו שוער בן 19 בלי שום ניסיון כמו עומר ניראון, למרות ששוער הוא התפקיד הכי חשוב על הדשא וניסיון לשוער שווה במשקלו לזהב. לסגל צורפו גם זרים אלמונים לחלוטין - פדרו קמפוס בן ה-20 מצ'ילה שלא שיחק שנה שלמה, יוסיף מוסא בן ה-21 שהגיע מתחתית הליגה בפינלנד ומייקל ראנגל מברזיל, שעבר פציעה קשה ויש ספק בכלל אם הוא מסוגל לשחק כדורגל. לצדם הוחתם אמיר חלאיילה מהפועל כאוכב. מה יש להגיד, אם לא כוכבים, לפחות "כאוכבים". יצליח? אברמוב גאון. לא יצליח? תמיד אפשר להגיד שניסינו, אז מה אם כמה אוהדים התאכזבו, גם ככה אין קהל במגרשים בגלל הקורונה וכשיש קהל, אברמוב עושה הכל כדי להעלים אותו מהאצטדיון.
אגב, אברמוב כל כך משוכנע במגע הזהב שלו שגם כישלונות מביכים כמו ה"טרייד" שעשה מול מכבי חיפה, ובמסגרתו העביר לירוקים את יובל אשכנזי ודולב חזיזה תמורת עמית זנטי ואיתן וולבלום ("הבאתי שחקנים יותר טובים", אמר בראיון זמן קצר לאחר המכירה), לא עוצרים אותו. ולמה שיעצרו? וולבלום כבר הושאל לקבוצה בליגה השניה ברומניה וזנטי יימכר ברגע שיואיל כבר לחבר שלושה שערים וצמד בישולים.
ענף חדש
אברמוב גם פיתח ענף חדש ולא מוכר בספורט הישראלי - מכירת מאמנים. כך החתים את יוסי אבוקסיס על חוזה לחמש עונות עם סעיף יציאה אסטרונומי, אבל כשהגיעה פנייה באמצע העונה מהפועל באר שבע, אברמוב לא היסס ושחרר את המאמן ללא כל תמורה, הגם שבני יהודה הייתה במשבר מקצועי ובסיכון אמיתי לירידת ליגה. באתרי האינטרנט כתבו שהוא "יצא גבר" ו"ג'נטלמן". חודשיים לאחר מכן, כשאותו אבוקסיס חגג על ראשם של האוהדים הכתומים את הניצחון בחצי גמר הגביע, הג'נטלמן נאלם ונעלם.
לפני מספר ימים פיטר אברמוב את אלישע לוי בעקבות "חילוקי דעות עם ההנהלה". העיתונאים כתבו שזה היה "מהלך מפתיע". האוהדים השרופים של בני יהודה קצת פחות הופתעו - אם התכלית היחידה של המועדון היא מכירת שחקנים, מה יש למאמן נבחרת לשעבר לחפש שם? ההפתעה היחידה היא שאברמוב בכלל מינה את לוי. מהרגע שלוי הבין כי הצלחתו המקצועית לא נמדדת בניצחונות אלא באקזיטים לבעלים ,הדרך החוצה הייתה פתוחה לרווחה.
המהלך הבא של אברמוב כבר הרבה יותר הגיוני. במהלך בזק בישר אברמוב על מינוי ניר ברקוביץ' למאמן. לברקוביץ' אין בכלל ניסיון בליגת העל וקשה לזכור אפילו קבוצה בליגה הלאומית שלא עזב מבלי שהותיר אחריו אדמה חרוכה. סביר להניח שמאמן כזה יתקשה מאוד לסרב להנחתות מהבעלים, ושהסיכוי שיישר קו עם מדיניות "הכל למכירה" הרבה יותר גבוה ממאמנים אחרים שהיו בשוק כמו רוני לוי או מרקו בלבול. העובדה שהמהלך הזה הוא לא פחות מהזוי ברמה המקצועית כנראה פחות חשובה.
אוהדי בני יהודה כבר רגילים לפוסטים מרגשים של שחקנים שעוזבים את הקבוצה, ולא שוכחים על הדרך להודות לבעלים על ש"הגשים לי חלום". גם המאמן הטרי נ. ברקוביץ' דיבר בהודעה שלו אתמול לאחר המינוי במונחים שמוכרים יותר מ"חלום עליכם" מאשר מעולם הספורט. השאלה היחידה ששואלים אוהדי בני יהודה את עצמם היא מתי יגשים אברמוב את חלומם שלהם וימכור את המועדון. עד אז, ימשיך מועדון הכדורגל של בני יהודה לשמש כחלון ראווה להצגת שחקנים למכירה, בלי תכלית ספורטיבית, בלי שאיפה למצוינות, בלי דור חדש של אוהדים, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
