בעלי בית"ר ירושלים משה חוגג ממשיך להסתבך: ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי הרשות לבקרת תקציבים מתכוונת לתבוע אותו ולהגיש נגדו תלונה במשטרה בגין הונאה בשל התנהלותו. העילה לצעד מצד הרשות היא סירובו של חוגג להעביר בשלב זה את הקוד לפתיחת הארנק הדיגיטלי שבו הוטענו 2.4 מיליון שקלים – אחת הערבויות שהציב בקיץ האחרון, שנועדו להבטיח את תשלום השכר של השחקנים ועובדי המועדון עד לסיום העונה.
היועץ המשפטי של ההתאחדות, עו"ד עמית פינס (שאינו יכול לנקוט את הצעד באופן עצמאי), עודכן בנושא מאחר שהרשות לבקרה צפויה לפעול באמצעות המחלקה המשפטית של ההתאחדות - הזרוע שלה בענייני תביעות. עם זאת, גם אם הקוד יועבר, ייתכן שלא יהיה ניתן לחלט את הסכום לטובת בית"ר, מאחר שכספו של חוגג וחשבונות הבנק שלו הוקפאו על ידי המדינה בשל החשדות נגדו.
מהבקרה נמסר: "אנחנו רואים בחומרה את העובדה שחוגג אינו מוכן למסור את הקוד לפתיחת הארנק הדיגיטלי שהוצב כאחת הבטוחות, ולכן הבקרה צפויה להגיש בקרוב תלונה במשטרה ותביעה אישית. עידכנו את עורכי הדין של בית"ר בנושא". גם בבית"ר הודו: "חוגג לא מוכן לתת את הקוד, אחרת היה לנו אוויר לנשימה".
יו"ר הקבוצה אלי אוחנה והמנכ"ל מוני ברוש העלו הילוך בנושא בשבוע החולף, ובין היתר פנו ישירות לחוגג וביקשו ממנו לשחרר מיידית את המועדון ללא תמורה או להזרים כספים בעצמו. אחת ההצעות שעלתה, גם במסגרת הבקרה, הייתה להעביר את זכויות הניהול לידיו של אוחנה, אולם חוגג סירב. "הוא לא יכול לנהוג בנו בצורה כזו", אמרו בבית"ר, "זו סיטואציה הזויה".
"יו"ר הבקרה רגועה לחלוטין"
בבית"ר מספרים כי המועדון נתון בחובות והתחייבויות בגובה של כ־20 מיליון שקל. הבקרה החלה לעקוב אחרי הנושא כאשר חוגג נעצר במסגרת פרשת "המשחק הגדול", ומבדיקת "ידיעות אחרונות" עולות מספר פעולות שנקטו בבקרה בשבועיים האחרונים, אחרי שהתבהר כי בית"ר קרובה לפירוק ולא תוכל לשלם משכורות החל מ־9 בפברואר. מעבר למהלכים הנוגעים להשגת הקוד, עולים מספר פרטים חדשים - אף שלפי תקנון ההתאחדות, המידע חסוי בפני כל גורם, לרבות אנשי ההתאחדות.
ראשית, מתברר כי הבקרה כבר חילטה כשניים-שלושה מיליון שקלים מתוך ערבויות בנקאיות שהציב חוגג, מהלך שאנשי הבעלים והבקרה אישרו בפנינו, כדי להבטיח את התפעול השוטף של בית"ר. עוד נודע כי בבקרה אכן פנו בימים האחרונים למשטרה בבקשה לאפשר לה לחלט בטוחות נוספות (ככל הנראה מדובר בערבויות האישיות ולא הבנקאיות), אולם במשטרה סירבו בגלל הקפאת כספו של חוגג.
בעיה נוספת שמסבכת את העניין היא צו העיקול שהוטל בנובמבר על בית"ר, שתקף ל-180 יום. הצו מקשה לבצע מהלכים במועדון, מאחר שכל סכום שיתקבל במכירה אפשרית יעוקל על ידי המדינה. עם זאת, בסביבת חוגג מתעקשים כי הדבר לא ימנע את מכירת הקבוצה, אם תתקבל הצעה.
8 צפייה בגלריה
שחקני בית"ר ירושלים. הבקרה חילטה שלושה מיליון שקל לטובת תפעול הקבוצה
(צילום: עוז מועלם)
הבקרה מצויה בקשר רציף עם אנשי בית"ר כבר מספר שבועות. היא דרשה בתוקף כי בתמורה לחילוט הערבויות שעוד ניתן לבצע, על המועדון לבנות תוכנית הבראה. עיקריה הם קיצוץ של 25 אחוז משכר השחקנים (עם הבטחה שבמקרה שיגיע רוכש, הכספים יוחזרו בעונה הבאה), ושחרור שניים-שלושה שחקנים שיוביל לחיסכון של כשני מיליון שקלים - צעד שכבר בוצע.
במקביל, כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", גורמים חיצוניים מנסים להציל את בית"ר במספר מישורים: מקדמה בגובה 8 מיליון שקלים על חשבון הכנסות עתידיות מזכויות השידור; השלמת המו"מ עם קבוצת הרוכשים האמריקאית, שעשויה לתרום כ־1.5 מיליון דולר כשלב ביניים; ושיתוף פעולה של אותה קבוצה עם עמותת האוהדים שצפויה להתחיל היום בגיוס כספים המוני אחרי שערכה פיילוט בנושא.
בבקרה מעריכים כי לאור המהלכים שהתבצעו, בית"ר תוכל לפעול במתכונתה הנוכחית עד לתום העונה. לטענתם, למרות הביקורות המוקדמות שספגו במהלך הפרשה, כל שחקני ועובדי בית"ר קיבלו עד כה את מלוא שכרם.
"יו"ר הבקרה סיגלית סייג רגועה לחלוטין בכל הקשור לבית"ר", אמרו גורמים בבקרה. "אי־אפשר לקחת בחשבון שמי שנותן ערבויות כבעל הון עצמי של עשרות מיליוני שקלים, יגיע לחשדות כאלו שהמשטרה מקפיאה את כל החשבונות שלו".
ההפתעה ששיבשה את מנגנון הבטיחות
הציטוט האחרון מעניין במיוחד, מאחר שהבקרה הופתעה מהשתלשלות העניינים למרות מנגנון הבטיחות הקפדני שהתחילה לפעול לפיו.
הבקרה עברה מהפך בשנים האחרונות, בעקבות מספר תקלות שהובילו בין היתר לפירוק בהפועל ת"א, מכבי נתניה והפועל פ"ת. ההתאחדות ומינהלת הליגה אימצו את מסקנות חברת "דלויט" בנושא, שכללו בין היתר חלוקת מועדונים לפי רמות סיכון: קבוצה בסיכון נמוך היא כזו שעמדה במלוא התחייבויותיה בחמש השנים האחרונות לפחות; סיכון בינוני - עמדה בהתחייבויותיה בתקופה שבין שלוש לחמש השנים האחרונות; וקבוצות בסיכון גבוה הן אלו שלא עמדו במלוא התחייבויותיהן בשלוש השנים האחרונות - בהן נכללת, למשל, הפועל ת"א.
בקיץ האחרון הציבה סייג את בית"ר ירושלים ברמת הסיכון הנמוכה ביותר, יחד עם המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי - מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל באר־שבע. כלומר, גם על פי הקריטריונים המחמירים לא היה תמרור אזהרה בנוגע לבית"ר.
ועדיין, הבלתי צפוי התרחש, וכעת הבקרה נדרשת לפעולה. כל קבוצה מחויבת להציב ערבויות בעבור הפער בין ההוצאות להכנסות החזויות (נמדדות לפי ממוצע של שלוש השנים האחרונות), וסייג יכולה לממש אותן לטובת תשלום שכר השחקנים לפי שיקול דעתה. אם בית"ר תגיע למצב של חדלות פירעון, הבקרה תשתלט מעשית על ניהול המועדון, וסייג תקבל ייפוי כוח שיסמיך אותה בין השאר לעסוק בהעברת שחקנים.
האחריות הזו, אגב, לא מעמידה את הבקרה בסכנה משפטית. לאחר שבקדנציה של קודמה בתפקיד, עופר אורליצקי, הוגשו תביעות מצד גורמים שנפגעו מהתנהלות הבקרה, תקנון ההתאחדות מבהיר כי "לא תהיה עילת תביעה נגד ההתאחדות, נגד רשות מרשויותיה או נגד מי שפעל מטעמה, בשל היעדר אפשרות לממש בטוחה או בשל עיכוב במימושה".
המדד הבוחן את גובה הערבויות הנחוצות אינו מדע מדויק, וזו הסיבה שבית"ר נקלעה לחובות של 8־10 מיליון שקל. הנתק בין חוגג לבין ארגון האוהדים לה פמיליה הוביל לכישלון במכירת הכרטיסים והמינויים, שלפי התחזיות הייתה אמור להכניס 18 מיליון שקל. עד כה הסכום שנכנס עומד על 5־6 מיליון בלבד, ולכך צריך להוסיף את ההוצאות הנוגעות לסכסוך, כמו שכירת משפטנים בכירים וצוותי אבטחה, מה שהוביל לפער מהותי בין ההערכות המוקדמות בדבר ההכנסות של המועדון לבין ההכנסות בפועל.
מקורבים לחוגג: "הבקרה צריכה להתנהל מול המשטרה"
חוגג סירב להגיב לידיעה, אולם בסביבתו הקרובה נטען: "הוא פנה למשטרה והציע לאפשר לחלט 2.5 מיליון שקלים לטובת בית"ר, אולם הם סירבו. אין לו כל כוונה לפגוע במועדון, נהפוך הוא, אין לו שום רצון להיות בעלי בית"ר בירידה לליגה הלאומית. אם זה היה תלוי רק בו, הוא אפילו היה עוזר למועדון. גם עכשיו הוא מנסה לגייס גורמים שיעבירו לה כספים, הוא פשוט לא יכול על פי המשטרה. אם יגישו תלונה על הונאת הבקרה, היא זו שלא מאפשרת לחלט את הערבויות. הבקרה צריכה להתנהל מול המשטרה".
הסמכויות של יו"ר הבקרה
בין הפועל פ"ת לשייח' מהאמירויות
יו"ר הבקרה סיגלית סייג כיהנה בשורה של תפקידים בכירים במשרד האוצר, ומשמשת כיום כשותפה בכירה בפירמת ראיית חשבון בארץ. התפקידים המוגדרים שלה בבקרה הם לדרוש מהקבוצות את התקציבים ואת הדוחות הכספיים שלהן, לאשר בחתימתה את התשלומים לשחקנים ולמאמנים, לקבוע את ההוצאה הכוללת המותרת לשכר השחקנים והמאמנים ולערוך ביקורת כספית במועדונים. קבוצות שתי הליגות המקצועניות, באמצעות ההתאחדות, משלמות למשרדה 90 אלף שקל בחודש – יותר ממיליון שקל בשנה.
סייג מונתה לתפקיד לפני כשנתיים וחצי על ידי נשיאות בית הדין העליון של ההתאחדות (תסיים את הקדנציה ביוני), ונחשבת לאשת מקצוע קשוחה. בין היתר היא הייתה זו שפסקה על השארת הפועל פ"ת בליגה הלאומית על חשבון איכסל, שלא העמידה ערבויות נדרשות. היא גם זו שהתעקשה מטעמים כלכליים לא לאשר את העברת הבעלות בבית"ר לשייח' חמד בן־ח'ליפה, מהלך שחוגג ניסה להוציא לפועל לפני כשנה. "היא הצילה את בית"ר אז וגם עכשיו", אמרו בסביבתה של סייג.
כאמור, הבקרה מתנהלת בפורמט של ניהול סיכונים מחושב, מתוך הבנה כי בליגת העל יש רק שלושה מועדונים שמסוגלים לעמוד בדרישה להעמיד בטוחות בנקאיות עבור כל התקציב. מקורות ההכנסה של הקבוצות מורכבים ממספר סעיפים: טוטו, רשויות מקומיות, זכויות שידור, התאחדות, כרטיסים ומינויים, מרצ'נדייז, מענקי מיקום והישגים. בהתאם להכנסות הצפויות בכל עונה נקבעת תקרה לתקציב – עד 150 אחוז מהיכולת הכספית המוכחת.
אם סייג תקבע כי מקור הגירעון בבית"ר הוא ניהול לא תקין, היא תוכל להשעות את הנהלת הקבוצה ולדרוש למנות אחרת במקומה. בנוסף עומדת בפניה האפשרות למנות לבית"ר חשב מלווה או נאמן מטעמה, עם סמכויות נרחבות, במידה שתהיה סבורה כי קיים חשש ממשי שהקבוצה לא תעמוד בהתחייבויותיה הכספיות. כרגע זה לא המצב בבית"ר, אך הדברים יכולים להשתנות אם לא יימצא פתרון להעברת כספים למועדון.
