אחרי עוד שנה מאכזבת שהסתיימה בהדחה מוקדמת מהצפוי בפלייאוף, לאן הולך הפרויקט של פילדלפיה? ב־10 בפברואר ליגת ה־NBA נכנסה לסחרור, לאחר שנודע כי הסיקסרס שולחים את בן סימונס המאכזב לברוקלין ומקבלים תמורתו את הכוכב שאמור להשלים את אמביד בדרך להפוך לקונטנדרית רצינית מהמזרח ולאיים על האליפות. ״חלק ציפו שנקבל את הארדן של יוסטון, אבל הוא פשוט לא אותו שחקן״, כך הגיב אמביד לאחר ההפסד האחרון של יוסטון למיאמי בסדרת חצי הגמר והבהיר את התחושות בקבוצה לגבי היכולת המאכזבת של ה־mvp לשעבר.
ואכן, הארדן לא הופיע לריצת הפלייאוף של פילדלפיה ועם 18.6 נק למשחק, בתוספת של 8.6 אסיסטים ו־5.7 ריבאונדים, לא נתן לאמביד את העזרה הדרושה כדי לעבור את מיאמי ונשלח יחד עם קבוצתו הביתה אחרי הסיבוב השני. מה זה אומר עלהעתיד של הארדן ושל פילדלפיה?
כדי להבין מהו עתידו של ה״תהליך״ צריך ללכת עד למקורותיו. בעונת 2012/13 סיימו הסיקסרס במקום התשיעי ובקיץ החתימו את סם הינקי כמנג׳ר ואת ברט בראון כמאמן. במקום לבנות קבוצה בריאה לשנים הבאות, החליט הינקי לעשות את ההפך הגמור, וכך נולך ה״תהליך״.
ב־2013/4 הינקי החליף כל שחקן כדורסל לגיטימי שהיה לו בקבוצה - כולל את ג׳רו הולידיי, שעכשיו במסע להגנה על התואר שלו מהשנה שעברה - בשביל שחקנים שיפסידו לו משחקים ובחירות דראפט גבוהות.
ב־2014 בחרו פילדלפיה את ג׳ואל אמביד במקום השלישי בדראפט ובנו עליו להיות הפנים של הקבוצה בשנים הבאות. אמביד לא שיחק בשתי העונות הבאות. את 2014/15 התחילו הסיקסרס במאזן 0-17 שיכל בקלות להיות גם 0:23 אם לא ניצחון גבולי בהארכה בדטרויט.
בשנתיים הבאות אגר סם הינקי עוד ועוד בחירות דראפט שהפכו לשחקנים לא ממומשים (ג׳אליל אוקפור, מייקל קרטר וויליאמס) עד שבסוף עונת 2015/16 התפטר, והסביר את ההחלטה במכתב של 13 עמודים.
ב־2016/17 החליטו הסיקסרס להתחיל לנצח, הם בחרו את בן סימונס בדראפט, שעליו נאמר שהוא ״לברון ג׳יימס הבא״, שכן הוא גארד בגוף של פאוור פורוורד. למרות שישב בחוץ כל העונה הראשונה, זכר לפציעה ברגל בסוף מחנה האימונים, הם עלו לכ־24 ניצחונות בעונה זאת.
בדראפט של אותה שנה בחרו את מרקל פולץ בדראפט בטעות קולוסאלית שכן ג׳ייסון טייטום, הכוכב של בוסטון, נבחר במקום השלישי.
2017/18 הייתה שנה מעודדת מבחינת התהליך. סימונס החל לשחק וזכה בתואר "רוקי העונה״, אמביד נבחר לאולסטאר, ופילדלפיה סיימה עונה עם 50 ניצחונות לראשונה מאז 2000/1. הם עברו את מיאמי בסיבוב הראשון ועפו מול בוסטון בסיבוב השני (תוך כדי שטייטום מסיים עם 23.6 נק בממוצע) וכך סיכמו ריצת פלייאוף מעודדת.
בנובמבר 2018 קיבלו הסיקסרס בטרייד את ג׳ימי באטלר, הכוכב של מינסוטה דאז, שהסתכסך עם הכוכבים בקבוצה שלו והגיע כדי לשדרג את קבוצתו החדשה. זה נגמר במקום שני במערב.
בפלייאוף ניצחה פילדלפיה את ברוקלין בחמישה משחקים בסיבוב הראשון, ולאחר מכן הפסידה לאלופה הנכנסת טורונטו עם סל הניצחון של קוואי לאונרד במשחק 7 בסיבוב השני.
פילדלפיה החליטה לשים את הכסף שלה על טוביאס האריס בחוזה שערורייתי של 180 מיליון דולר לחמש שנים ובעקבות זאת איבדו את באטלר שחתם כשחקן חופשי במיאמי.
ב־2019/20, עונת ה״בועה״, הפסידו הסיקסרס לבוסטון בסוויפ של 4 משחקים, אך הם זכו להנחות בגלל המצב המסובך שנותר בעקבות הקורונה. ב־2021 הגיע הפיצוץ של ה״תהליך״. לאחר עונה סדירה מצוינת סיימו הסיקסרס במקום הראשון במזרח. הם ניצחו בסיבוב הראשון את וושינגטון, אך לאחר ההפסד המפתיע לאטלנטה בחצי גמר המזרח, החלו סדקים בקבוצה של דוק ריברס.
לאחר ההפסד הגיעו ביקורות קשות בקבוצה כנגד הגארד הפותח שלהם, ״אני חושב שנקודת המפנה הגיעה כשוויתרנו על זריקה חופשית ברבע האחרון״, אמר אמביד בהתייחס להחלטה של בן סימונס למסור למאטיס תייבול במקום לזרוק, במה שהוביל להחטאת עונשין ולהפסד בסדרה.
סימונס נעלב מהתגובות של אמביד ודוק ריברס לאחר הסדרה (ריברס ענה שהוא לא יודע כשנשאל האם סימונס יכול להוביל קבוצה לאליפות) והחליט שהוא לא חוזר לשחק בקבוצה.
לאחר מאבק תקשורתי וממושך שגרם לכך שנקנס במעל 30 מיליון דולר, קיבל סימונס את מבוקשו ופילדלפיה קיבלה את ג׳יימס הארדן, שלא הסתדר עם קווין דוראנט וקיירי אירווינג בקבוצת הכוכבים בברוקלין.
דריל מורי, הנשיא לענייני כדורסל של פילדלפיה, חשב שיצליח לשחזר את ההצלחה מהתקופה המשותפת שלו עם הארדן ביוסטון, אז חשב. הארדן לא הצליח לשחזר העונה את היכולת מהשנים שמיצבו אותו כאחד שהשחקנים המסוכנים בליגה, ולראייה הממוצעים שלו השנה– 22 נקודות למשחק בלבד.
בפלייאוף ניצחה פילדלפיה את טורונטו בשישה משחקים. ההפסד למיאמי בשישה משחקים קבע שפילדלפיה סוגרת 8 שנים של תהליך בלי הגעה לגמר ומשאירה אותה עם הרבה סימני שאלה. בגזרת אמביד אין שאלה. אמביד הוא הפנים של הפרויקט והקבוצה לא תוותר עליו. בגזרת הארדן ישנן כרגע שתי אופציות, או שיממש את האופציה שלו עם פילדלפיה לשנה הבאה בשכר של 47.4 מיליון דולר, או שיילך להיות שחקן חופשי ולנסות לחתום על חוזה מקסימום. השאלה שנשאלת היא האם אחרי הפלייאוף שהציג, הארדן הוא שחקן ששווה חוזה מקסימום?
בגזרת המאמן העניינים מסתבכים. דוק ריברס הוא מאמן מוערך מחד (תעיד על כך העובדה שנבחר לרשימת 15 המאמנים הטובים בהיסטוריה של ה־NBA), ומאמן שנוטה לאבד יתרונות גדולים בפלייאוף מאידך - הוא המאמן שאיבד יתרון 1:3 הכי הרבה פעמים בהיסטוריה של ה־NBA.
לאחר ההפסד במשחק השישי מול מיאמי, אמר ריברס ״כנראה שמיאמי קבוצה פשוט יותר טובה מאיתנו״, באמירה שנויה במחלוקת שגרמה לאוהדים לכעוס עליו. כנראה שבשנים הבאות נראה את פילדלפיה כקבוצה שמנסה לנצל את השיא שנמצא בו ג׳ואל אמביד ולהקיף אותו בכמה שיותר שחקנים שיוכלו לעזור לו להביא אליפות לפילדלפיה לראשונה מ־1983. האם יש להם את מה שצריך כדי לעשות זאת? נגלה זאת בהמשך. מה שבטוח עם ג׳ואל אמביד, דריל מורי ושות' זה שמשעמם, לא יהיה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
