לקרב הבכורה שלו כמתאגרף מקצוען, הזמין ניקו עלי־וולש מכנסיים מותאמים אישית. אולי זה המחיר של מתאגרף אלמוני לגמרי – אף אחד לא ממהר למלא את הבקשות שלך – אבל המכנסיים לא הגיעו בזמן לפני עלייתו לזירה באוקלהומה, אז ניקו שלף מכנסיים ישנים שלקח איתו בתיק לכל מקום ועד אותו רגע התכוון להשאיר אותם שם תמיד. אבל כשאין ברירה אז אין ברירה, ולובשים את המכנסיים שהיו שייכים לסבא, מוחמד עלי.
עלי־וולש ניצח, כמובן, בקרב הראשון שלו במשקל בינוני, נגד ג'ורדן וויקס. הוא ניצח, כמובן, בנוקאאוט בסיבוב הראשון. שום דבר בסיפור הזה כנראה לא מפתיע. "זה היה לילה מטורף ומשוגע", אמר עלי־וולש אחרי הקרב. "והמכנסיים היו אחד הדברים הרבים שגרמו לי להרגיש שסבא שלי חי באותו ערב. עד אז שמעתי את הקריאות 'עלי, עלי' רק כשראיתי קליפים בשחור־לבן ביוטיוב. הפעם הראשונה בה שמעתי את זה בחיים, הייתה מכוונת אליי. אי אפשר לתאר את ההרגשה. סבא חי דרכי, דרך המכנסיים הקצרים שלי. לא יכולתי לחלום על לילה טוב יותר".
הנישואים, הרומנים מהצד והגירושים הם פרק נרחב בפני עצמו בסאגת חייו המיתולוגית של הספורטאי הגדול בהיסטוריה. מוחמד עלי היה נשוי ארבע פעמים, שהפכו אותו אב לתשעה ילדים. ראשידה בת ה־51 היא בתו מנישואיו השניים, הסוערים מאוד, לבלינדה בויד, שאחרי החתונה שינתה את שמה לחאלילה עלי. ניקו בן ה־21 הוא בנם של ראשידה ובעלה בוב וולש.
רוב חייו ניקו לא ממש הבין את גודל האגדה של סבו, שמת ב־2016 בגיל 74. הוא שיחק קצת כדורגל וקלט מהר שהוא לא טוב בזה, וכשמצא עצמו נמשך לאיגרוף, כבר היה קצת מאוחר לשתות את כל מעיינות הידע והסיפורים של מוחמד עלי, ששקע לתוך מחלת הפרקינסון. בכל זאת, ניקו גמע את כל מה שהיה יכול.
מחבק את הצל
"הראיתי לו את סרטוני האימון שלי", סיפר עלי־וולש ל־CNN, "ואם באותו יום הוא היה צלול וברור, הייתי מבקש עצות. הוא לא תמיד דיבר הכי בהיר ומובן, אבל אני זוכר יום אחד שהוא היה כל כך חד ואמר לי שתנועה וריקוד הם שעושים את המתאגרף. הוא אמר 'תאכל נכון ותעבוד קשה', ואלה דברים שאני זוכר עד היום".
כצפוי, לאורך תקופה ארוכה התייסר ניקו עם כובד משקל השם "עלי". על זרועו יש קעקוע גדול של פניו של מוחמד עלי, ובמשך שנים הוא נהג לכסות אותו, מנסה להימלט גם מתשומת לב שלא הייתה קשורה אליו ישירות וגם מרמה בלתי סבירה של לחץ וציפיות. אחרי הניצחון בקרב הראשון, התחיל ניקו להשתחרר קצת. למסיבת העיתונאים הגיע אז עם חולצה שעליה פניו של עלי והציטוט המפורסם שלו: "כשאתה גדול כמוני, קשה להיות צנוע".
בשבת שעברה זכה עלי־וולש בניצחון שני בקריירה, הפעם זה היה נוקאאוט בסיבוב השלישי מול ג'יימס ווסטלי, בקרב שנערך בעיר הולדתו, אטלנטה. ביציע היו, בין היתר, מייק טייסון ואיבנדר הוליפילד, שהבן שלו הוא כוכב בפני עצמו. לא רק שניקו כבר לא מסתיר יותר את הקעקוע על הזרוע, הנכד מתחיל לחבק את הצל של סבא.
"אני מבורך בכך שיש לי מורשת כזו", אמר עלי־וולש אחרי הקרב. "כל מי שאהב את סבא שלי עכשיו צופה בי. אני אוהב את המורשת הזו שאני ממשיך, ואני לא מצפה להיות כמו סבא שלי, רק להיות טוב בזכות עצמי. רק לאחרונה התחלתי לאמץ את השם כי התחבאתי ממנו כל כך הרבה זמן, אבל אני לא יכול לברוח יותר, במיוחד בענף הספורט שאני נמצא בו. היום אני מרגיש שזו ברכה, אבל זה לא תמיד היה ככה".
המכנסיים חזרו לתיק
להיות הנכד של מוחמד עלי מביא איתו שורה של לחצים גם מחוץ לזירה, וגם כאן כמעט בלתי אפשרי לעמוד בהם. הרי סבא סירב להילחם בווייטנאם וזרק את המדליה האולימפית שלו לנהר, אחרי שסירבו להגיש לו במסעדה בעיר הולדתו, לואיוויל שבקנטאקי. איך בדיוק אפשר להשתוות לזה ב־2021?
גם כאן, עלי־וולש מקווה שיוכל פשוט לחצוב לעצמו דרך משלו. "המטרות שסבא שלי נלחם עבורן עדיין קיימות היום", אמר, "ולמרבה הצער יש באמריקה מספיק עוולות חברתיות מהן סובלים שחורים ומיעוטים באופן כללי. הדברים האלה הם ברמה אחרת מכפי שהיו כשסבא היה מוכן להקריב את הקריירה שלו למען צדק חברתי, אבל הבעיות עדיין שם ואני מתכוון להיות מעורב. הקרב מחוץ לזירה חשוב לי יותר מהמאבק בתוכה".
כל מי שאהב את סבא שלי עכשיו צופה בי. אני אוהב את המורשת הזו שאני ממשיך. רק לאחרונה התחלתי לאמץ את השם כי התחבאתי ממנו כל כך הרבה זמן, אבל אני לא יכול לברוח יותר
מה שהוא כנראה לא מתכוון לעשות, זה ללבוש שוב את המכנסיים הקצרים של סבא. "לא הייתי אמור ללבוש אותם בכלל, אבל הגורל החליט אחרת וזה עכשיו רשום בהיסטוריה לנצח. זו הייתה הופעת הבכורה שלי, הלילה הגדול ביותר בחיי וככה אני רוצה לזכור את המכנסיים האלה. בגלל זה לא אלבש אותם שוב אף פעם. אולי רק לקרב האחרון בקריירה".
