פה משחקים כדורגל ברצינות. אבל פה לא מצלמים תמונות אינסטגרם. פה זה לא הקרם של החיים. אין פה גרופיות ואין חברות דוגמניות או חופשות בקריביים. מרחוק זה יכול להיראות כמו עוד משחק בליגה החובבים. אולי ליגה לוותיקים. פה ושם כדור עף ליציע או למגרש החניה מעבר לשער המערבי. פה כבר שלחו שני שחקנים הביתה. הסיבה: הם היו רזים מדי עבור הליגה. ברוכים הבאים לליגה לשחקנים עם עודף משקל במדינת נורד ריין ווסטפליה, בגרמניה.
פה "הבועטים הכבדים" משחקים נגד "החרבות הכבדות". בכל הרכב סיפור. כמו אניה קלוצמן, זאת שהייתה תמיד ספורטאית מצטיינת, בעיקר בכדורעף, שהוריה והיא תמיד שמרו על משטר אימונים ומשטר אוכל קפדני, ואז הגיע ההיריון ואחריו העבודה המשרדית.
"זאת הייתה הליגה היחידה שהייתי מוכנה להצטרף אליה, לא היה שום סיכוי שאצטרף לשום ליגה אחרת", היא אמרה בראיון לרשת טלוויזיה גרמנית, "פה כולם מבינים אותך, אתה לא שונה, לכולם יש יותר מדי בשר על הצלעות, כולם מבינים עם מה אתה מתמודד. אתה לא צריך להתנצל או להסביר את עצמך. זה אסקפיזם מכל ספורט אחר וגם קצת מהחברה בכלל", קלוצמן היא אחת מחמש נשים בהרכב של "החרבות".
אנשים עם משקל יתר או שמנים מאוד הם כבר הרוב ביבשת אירופה, כך לפי ארגון הבריאות העולמי. לאן שלא תלך, תראה אנשים עם בעיות משקל. רק בספורט, הרוב הוא של אנשים בריאים מאוד, חזקים מאוד, רזים. אפילו אצל החובבים, אפילו אצל אלו שרק משחקים בשביל הכיף בפארק בשבת.
מייק קראוס, המאמן־שחקן בן ה־50 של "הבועטים הכבדים", הוא זה שיזם את הליגה החדשה (נפתחה באפריל). "כשהייתי צעיר, התעסקתי הרבה בספורט, הייתי בכושר גופני מצוין ועם אחוזי שומן נמוכים", הוא אומר, "אבל אז אתה נכנס לשגרה, נישואים, הורות, עבודה, ואתה פחות שם לב למה שאתה אוכל וכמה ספורט אתה עושה, וכשאתה כבר רוצה לחזור אתה קולט שאתה הרבה מאחורי כולם, ואתה קצת מתבייש בכרס שלך וביכולת שלך לרוץ. אתה עול לקבוצה שאתה מצטרף אליה".
קראוס פתח את הקבוצה שלו ב־2019. קיבל אצטדיון מהעירייה לשני לילות בשבוע ופירסם ברשתות החברתיות. לקח לו שנתיים לגייס 14 שחקנים. בשנתיים האחרונות הוא צריך לסנן עשרות בקשות להתקבל לקבוצה. הבעיה הכי גדולה, לדברי קראוס, הייתה להשיג לשחקנים חולצות בגודל אקסטרה לארג' כפול 6.
כל השחקנים ב"חרבות הכבדות" נעים במשקלים שבין 100 ל־140 קילו. אתה יכול לשמוע שם הרבה דברים בחדר ההלבשה, אבל לא תשמע שם מחמאה בנוסח "רזית קצת, לא?".
"אנחנו מתגאים במשקל שלנו", אומר מרקוס שניידרמן, שחקן הקבוצה, בן 34 ששוקל 130 קילו, "אולי ההגדרה הנכונה היא שהפסקנו להתבייש באיך שאנחנו נראים, וזו מסגרת שנותנת לנו לשחק בלי תנאים, בלי להכניס אותנו חמש דקות לסוף כשהמשחק גמור".
אין כניסה לרזים
הליגה מונה כבר שש קבוצות. חוקי המשחק: שמונה על שמונה, גברים ונשים, בלי גילים. משחקים על חצי מגרש, שתי מחציות של 35 דקות, אין סוף חילופים, שופט אחד. אחרי עשרה מחזורים נקבעת האלופה. אין כניסה לשחיפים. מי שמסת השרירים שלו קובעת את רוב משקלו, נבחן מחדש על ידי ועדת הקבלה של הליגה. אם שחקנים מרזים תוך כדי המשחקים, מותר לכל קבוצה להציב רק שניים מהם בהרכב.
כדורגל הוא לא הספורט המועדף עבור אנשים עם בעיית משקל, מנקודת מבט רפואית. הספרינטים, העצירות, העבירות, הם גורמים שיכולים לגרום לשחקנים להיפצע יותר בקלות. עדיף להם לעסוק באופניים, הליכה, או שחייה. אבל כדורגל הוא יותר כיפי, הוא קבוצתי, אם המשקל הוא בעיה עבורך, הרי שהוא הבעיה של כולם, ומסגרת כמו ליגת השמנים, נותנת לשחקנים הרגשה אמיתית של ספורט: מאמנים, תלבושות, חדרי הלבשה, תוצאות, ליגה.
הטרנד הזה כל כך בריא וכל כך מעודד על ידי רשויות מוניציפליות רבות מתוך הידיעה שבריאות רופפת ומשקל יתר עולים יותר מדי כסף לכלכלה הגרמנית, שגם חברות ביטוח הבריאות התנדבו לעזור: בדיקות אורתופדיות לשחקנים פוטנציאלים, מעקב א.ק.ג, ובדיקות רפואיות כלליות ותקופתיות, הכל בחינם. הכל כדי לתת לאנשים עם משקל יתר מוטיבציה לקום מהספה ולצאת ממעגל האימה של להיות שמן, לפחד לצאת לעשות ספורט כי אתה שמן, ואז להשמין אפילו יותר.
טראומות ילדות
מבנה גוף ספורטיבי הוא עניין פונקציונלי. לוחם סומו או רץ מרתון הם שניהם ספורטאים, אבל לכל אחד מהם יש פונקציה אחרת. בחברה הכללית מבנה גוף ספורטיבי מתחבר כמעט אוטומטית לאנשים רזים. סרינה וויליאמס היא דוגמה לספורטאית על שניצחה למרות מבנה גוף שלא עלה בקנה אחד עם הסטריאוטיפ החברתי.
אנשים עם עודף משקל תמיד הושמו ללעג או סבלו מאפליה, חלק מהטרנד העולמי של לדבר בתקינות פוליטית לא פסח גם עליהם. יותר מכך: חברות רבות שמייצרות ביגוד ליוגה, עשו זאת תוך שימוש בדוגמניות מלאות (חלק מהטרנד הזה קשור כמובן לדמוגרפיה של כבדי משקל).
מחקרים רבים גם הראו שמבוגרים שמנים אוהבים להתאמן, אבל יש להם טראומות רבות מהילדות, כמו העובדה שהם תמיד נבחרו אחרונים לנבחרות. זה דבר שמנסים להימנע ממנו כעת כבר בגילי בית הספר המוקדמים. בבתי ספר רבים ציוני הספורט נקבעים הרבה יותר על פי השתתפות מאשר על פי תוצאות.
הליגה החדשה (קיימת ליגה דומה באנגליה) היא שלב נוסף בניסיון להביא אנשים עם בעיות משקל למגרש הספורט, לבנות קהילה בריאה יותר ולתת להם תחושה הרבה יותר חיובית כלפי עצמם והגוף שלהם. בגרמניה הם לוקחים את זה עכשיו לשלב הבא: לרשות האוהדים יועמדו מתקני כושר שבהם יוכלו להשתמש בעודם צופים במשחק.