לאט-לאט מתחילה להתבהר התמונה בנוגע להכנה של הג'ודוקא שגיא מוקי לאולימפיאדה, שהסתיימה במפח נפש עבורו. מוקי הגיע לטוקיו כאחד המועמדים הבכירים של ישראל למדליה - מדורג שני בעולם, אלוף עולם מ-2019 - אבל הודח כבר בקרב השני שלו.
אחרי הביקורת הנוקבת שנשמעה מצד גורמים במשלחת הישראלית על ה"הכנה הלקויה של מוקי", מתגלים כעת פרטים נוספים מפי גורמים מקצועיים בענף, המעורים בנעשה מאחורי הקלעים בנבחרת. לפי אותן עדויות, בשל הירידה ביכולתו של מוקי בחודשים האחרונים, הוא זכה לליווי מנטלי מיוחד מצד גורמים שניסו להרים אותו. אחת הבעיות, לדבריהם, הייתה העובדה כי מוקי לא נראה טוב באימונים והתקשה להתניע את עצמו מחדש. "בתקופה האחרונה הוא לא התאמן כמו מוקי הרגיל", טענו הגורמים.
התוצאות העגומות של מוקי, ביניהן ההפסד בסיבוב הראשון בקאזאן לפני שלושה חודשים, הובילה להחלטה להוציא אותו ממעגל התחרויות שלפני האולימפיאדה. זו גם הסיבה לכך שלא יצא לאליפות העולם לפני חודשיים בבודפשט. בנוסף, בנבחרת הג'ודו גם טענו כי מוקי סבל מכאבי גב, וכי התשוקה והלהט שתמיד אפיינו אותו נעלמו בשבועות האחרונים.
כפי שפורסם אתמול ב-ynet, במשלחת הישראלית לטוקיו לא אהבו את ההתנהלות בנבחרת הג'ודו סביב מוקי. "לא יכול להיות שספורטאי כמוהו, שהגיע לאולימפיאדה כפייבוריט גדול לזכות במדליה, ייראה ככה בקרב, אבל זה לא ממש מפתיע מבחינתנו אחרי שראינו את ההכנות", אמרו גורמים במשלחת. "מוקי נראה רע מאוד בקרב, היה חסר כושר גופני, משהו בו כבוי הרבה זמן. עטפו אותו חזק מדי. היה פה חומר לאלוף אולימפי, אבל היו פה מספיק נורות אדומות, כולם ראו שהוא כבוי, שהוא לא מוכן מקצועית. היה כשל".
מוקי: "אני נשאר חזק עם הראש למעלה"
בינתיים, מוקי עצמו פירסם היום בחשבון האינסטגרם שלו פוסט שבו ענה לחלק מהביקורות. "אין לי ספק שכולכם ציפיתם ורציתם. אולי לא יותר ממני, אבל רציתם מאוד לאור ההישגים בקמפיין האולימפי הזה. הג'ודו, הספורט שבחרתי, הוא לא פשוט ואפילו אכזרי. כל טעות קטנה, שבטניס למשל תעלה באיבוד נקודה, בכדורסל תעלה בסל של היריבה, בג'ודו היא תעלה בנפילה ואתה יכול למצוא את עצמך מחוץ לתחרות והתרחיש הזה יכול לקרות לכל אחד, גם לאלוף העולם ובתחרות הזו ללא מעט אלופי עולם אחרים.
"מה שהכי חשוב לי הוא שאני שלם עם עצמי, שלם עם הדרך שלי. אחרי אולימפיאדת ריו היה לי קשה במיוחד בגלל הפציעה הקשה (שתי פריצות דיסק), שאיתה התמודדתי ונלחמתי בזמן שהרבה מסביב חשבו שאתלה את החליפה. לא ויתרתי וחזרתי למזרן. מסביב עדיין חשבו שלא אתגבר עליה ולא אחזור לשגיא הלוחם שנמצא בטופ, אבל בעזרת דרך לא מתפשרת שלי חזרתי למסלול וכבשתי פסגה אחר פסגה, אלוף אירופה בפעם השנייה, השמעת ההמנון לראשונה על אדמת אבו דאבי והשיא - אלוף העולם (הג'ודאי היחיד בגברים שהגיע לתואר הזה, משהו שלא נעשה לפניי). התחזקתי והתעצמתי מהמשבר הזה.
"אני לרגע אחד לא שוכח את הדרך שלי והיום הספציפי הזה לא ישבור אותי. לכל המצקצקים מסביב אני נשאר חזק עם הראש למעלה. תודה לכל אלה שמחזקים אותי, תומכים בי ומבינים שזו הדרך. הדרך הזו רצופה באתגרים ומכשולים, פעם אתה למעלה ופעם למטה אבל מה שעוזר לך להגיע למעלה זו הדרך, ללא פשרות, החתירה למצוינות, ההקרבה האישית וכל הערכים הנוספים שמלווים אותה. הרבה עיניים מביטות בי היום ואני מביט בהן בחזרה ולגמרי שלם עם הדרך שלי ועם איך שהגעתי. אמשיך לייצג את מדינת ישראל בכבוד גדול!".
