בשבוע שעבר החליטו סופית ראשי פיב"א לבטל את עונת היורוליג בעקבות נגיף הקורונה. היא נקטעה במה שאמור להיות תחילת נקודת הרתיחה ושלב המאני טיים, כשקבוצות נלחמות על העפלה להצלבה. הפיינל פור אמור היה להיערך לפני כשבוע, שבסופה כמובן הכתרת האלופה.
מכבי תל אביב בהחלט יכולה הייתה להגיע לנקודה הזאת. בואו נתעופף קצת בדימיון ונחלום על ה־24 במאי. המיקום הוא לאנקס ארנה בעיר קלן שבגרמניה. הסיבה, גמר הפיינל פור, ומכבי תל אביב מופיעה שם אחרי הרבה משחקים של דם, יזע ודמעות.
תרחיש על טהרת הגמר ההרואי ב־2014, 73:73, אוהדי מכבי גודשים את היציעים, וכולם משתתקים לנוכח ההתקפה האחרונה של הצהובים. ווילבקין מחזיק את הכדור, מוריד שעון ומוסר לדורסי, מיד ההגנה מתכווצת עליו, מצליח לשחרר חזרה לווילבקין, שתופר שלשה על הבאזר ומביא את הגביע חזרה לתל אביב.
לאור ההיסטוריה והמורשת של מכבי, תרחיש כזה אכן היה יכול לקרות העונה. קבוצה מיוחדת הוקמה השנה, קבוצה של אנדרדוגים שבאו להוכיח את עצמם תחת ניצוחו של מאמן שהשחקנים מוכנים להרוג בשבילו, והדרך בעונה הזאת הייתה רצופה במכשולים.
בתחילת העונה רוב האוהדים בכלל לא רצו לראות את סקוטי ממשיך בהיכל. הרימו גבה על ההחתמה של קווינסי אייסי, שחקן NBA בעבר, אך לא אטרקטיבי במיוחד. גם סביב טיילר דורסי לא הייתה הסכמה בתחילת העונה, אחרי שלא הסתגל תחילה לכדורסל האירופאי ורק עשה נזק על הפרקט. אבל איכשהו, באורח פלא מוזר, הכל החל להתחבר.
נייט וולטרס, שאף אחד לא ספר אותו, התגלה כרכז אמיתי שהיה חסר למכבי אחרי כל כך הרבה שנים. אלייז'ה בראיינט עם עבודה שקטה ויעילה, דורסי התחבר והוכיח שהוא קלעי מחונן, אות'לו האנטר שבעונותיו הרבות ביורוליג היה שחקן ספסל לקח בשתי ידיים את ההזדמנות והפך למנהיג, וכמובן ווילבקין, שהפך משחקן שבעונה שעברה היה מזייף במאני טיים עם איירבולים הזויים, לקילר אמיתי. הכל התחבר. למרות הפציעות הקשות של כספי, בלאק ודיברתולמאו, ראינו חבורה שעובדת אחד בשביל השני ונותנת הכל למען הקבוצה, מאמן שיודע לנצח על התזמורת וכמובן קהל סוחף שלא מוותר ודוחף בכל משחק.
למרות הפציעות והשינויים בסגל הכל עבד, עם תצוגות בלתי נשכחות, ביניהן ה־30 הפרש בחוץ על באסקוניה בחוץ, הניצחון הביתי על ברצלונה ומירוטיץ', ניצחון החוץ על פנרבחצ'ה עם הברקה על הבאזר של האנטר, וכמובן הניצחון במשחק האחרון של מכבי העונה ביורוליג, על המוליכה אנדולו אפס.
כל שחקן במכבי היה סוג של פרויקט מיוחד. ג'ייק כהן קיבל יותר דקות, אנג'לו קלויארו שבתחילה כלל לא שותף התגלה כשחקן למשימות מיוחדות וכמובן היהלום שבכתר, בחירת NBA עתידית העונה לשם דני אבדיה, שסיפק רגעים יפים על טהרת כחול-לבן, עם דאנק מהדהד על ג'יגי דאטומה, מהלך שיזכר ויזוהה עם הפורוורד בהמשך הקריירה.
קבוצה מדהימה הוקמה העונה במכבי תל אביב, מסוג הסינדרלות שיגיעו הכי גבוה, עד לכתר. קבוצה מיוחדת, בעונה מיוחדת שנקטעה באמצע, אך עם המון רגעים זכורים. אני בטוח שכל אוהד כדורסל ייקח רגע אחד לפחות מהעונה הנוכחית. חלום היורוליג נגדע, וכולנו נושאים עיניים אל עבר העונה הבאה, בתקווה שהמאמן יאניס וחניכיו יוכלו לשחזר ולהמשיך מאותה נקודה ולהביא את הגביע בחזרה לישראל, בחזרה לתל אביב.
לנו, אוהדי יום חמישי ולעוד כמה עכברי יורוליג, נותרו כמה חודשים לחכות. עד אז נסתפק במשחקי ליגת ווינר-סל ובמשחק הקלאסיקו הישראלי הצפוי לנו בפיינל פור, שאמור להיות חם ומותח.
הרבה חושבים שרק הסוף חשוב. כל אחד רשאי לכתוב ולדמיין את הסוף, אך אי אפשר להתעלם מהדרך. תודה לך מכבי תל אביב על עונה נהדרת, נהניתי מכל רגע.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
