עד לפני שבוע בהפועל ירושלים עוד שקלו שלא להאריך את האופציה על הפורוורד הקנדי אנתוני בנט. אבל אז הגיע הטוויסט בעלילה: בן לילה אותו בנט הפך לשם החם במועדון, וכרגע המועדון לא מתכוון לשחררו.
עכשיו קחו בחשבון שמדובר בשחקן שבגיל 28 אמור היה להיות בשיא הקריירה שלו, בטח אחרי שב־2013 הוא נבחר ראשון בדראפט על־ידי קליבלנד קאבלירס. במקום הראשון! אבל אז גם הגיעה הנפילה. והיא הייתה לא פחות מהירה ומהדהדת מהנסיקה שלו. הקריירה של בנט הלכה ודעכה, מלווה בפציעות לא קלות. והנה, שמונה שנים אחרי אותה בחירה מרשימה, הוא מוצא את עצמו בליגת העל הישראלית עם שכר שנתי של 150 אלף דולר, והוא על תנאי. בנט הוחתם לחודש בלבד בהפועל ירושלים, שבינתיים כאמור הוארך, אבל עתידו עדיין לא ברור.
על המשבר הגדול: "לוותר זה לא בדם שלי. ראיתי את אמא שלי עובדת בשתי עבודות, קמה כל יום בחמש בבוקר. כשאני רואה דבר כזה, איך אני יכול לוותר"
בפגישה הראשונה איתו הייתה לי תחושה שמדובר באדם קצת מרוחק, אחד שלא אוהב להרבות בדברים. בפגישה השנייה התברר שטעיתי, מהר מאוד הבנתי שמדובר בטיפוס הפוך לחלוטין. מלא בחוש הומור, בדחן ובעיקר אחד שמבסוט מהדברים הקטנים. דוגמה קטנה: הדבר הראשון שבנט רצה שנראה בדרך לחדר ההלבשה לצורך הריאיון הבלעדי והצילומים היה הצעצוע החדש שלו. "את רואה את האופניים? הם שלי", השוויץ. "אני נוסע איתם מהבית לאימונים, וממש נהנה מזה".
אין ברירה, מצטערת, שאלה ראשונה חייבת להיות – ודאי כבר שאלו אותך אלף פעם – איך זה להסתובב בישראל עם שם כזה מחייב?
"כולם אומרים לי את זה כל הזמן, אז אני מבין שהשם שלי באמת מחייב. אני בטוח שלהיות ראש ממשלה בישראל קשה מאוד. להחליט החלטות למען אנשים אחרים, זה פשוט מטורף. מזל שאני שחקן כדורסל".
הציפיות הגבוהות, הלחץ, ההשראה מאמא
צריך לשים את הדברים על השולחן. אם הקריירה של בנט הייתה ממריאה הוא לא היה נוחת בירושלים (שתתארח הערב ב-19.30 אצל גליל עליון בפתיחת הליגה). אבל בשנתיים האחרונות הוא לא שיחק כדורסל באופן סדיר. אפילו המנהל המקצועי יותם הלפרין לא הסתיר את זה כשאמר בריאיון ל־ynet: "הוא עבר דרך לא פשוטה, להיבחר למקום הראשון בדראפט ואחרי כמה שנים לשחק בהפועל ירושלים, עם כל הכבוד, זה לא מה שהוא חשב שיקרה לו".
למרות הנפילה והפציעות, חשבת שתמצא את עצמך בליגה הישראלית?
"כדורסל זה כדורסל בכל מקום בעולם. כמובן שיש רמות שונות, אבל שמעתי הרבה על הליגה שלכם, ודברים טובים, ולכן החלטתי להגיע. לא שיחקתי בצורה רצופה בקבוצה כבר שנתיים בעקבות פציעות, ועם הקורונה הכל התבלגן לי. עכשיו אני חוזר לשגרה. הפועל ירושלים זאת הקבוצה הראשונה שלי מאז פרוץ המגפה, ואני מרגיש בה נהדר".
5 צפייה בגלריה
"אף אחד לא ידע מי ייבחר במקום הראשון, זאת הייתה הפתעה מוחלטת". בנט לוחץ את ידו של סטרן
(צילום: gettyimages)
עשור אחרי שקליבלנד בחרה בלברון ג'יימס במקום הראשון, כבר חשבו שהנה היא מצאה לו מחליף. אבל כבר מהרגע הראשון בנט אפילו לא הזכיר במעט את מה שהציג בשנה היחידה שלו באוניברסיטת לאס־וגאס (16.1 נקודות ו־8.1 ריבאונדים). מעונה לעונה היכולת שלו רק הידרדרה.
"אין לי תחושה של פספוס", אומר בנט. "ה־NBA תמיד יהיה שם, אני רק רוצה להרגיש שאני מוכן מנטלית ואישית, וכמובן להישאר בריא. אבל עכשיו מתמקד בהווה, בירושלים, לוקח את הדברים יום אחרי יום".
על המשך העונה: "בסופו של דבר הכל ביזנס. אני רק רוצה לשחק, אז אם יאריכו לי את החוזה בהפועל ירושלים לחלוטין אחשוב על זה"
לפי התחזיות של אותו הדראפט ויקטור אולדיפו בכלל היה אמור להיבחר ראשון. תיקח אותי לרגע הזה ב־2013.
"היו שם הרבה אמוציות, הייתי מרוגש, אף אחד לא ידע מי ייבחר במקום הראשון, זאת הייתה הפתעה מוחלטת. גיליתי שזה אני ממש עשר שניות לפני שקראו בשם שלי. זה היה מטורף, לא הייתי אמור להיבחר במקום כזה גבוה. התחזיות היו שאהיה במקום השישי או השביעי".
בדיעבד הציפיות הגבוהות ממך פגעו בך, הלחץ?
"לא, זה לא מה שפגע בי. הייתה לי פציעה בכתף ועברתי ניתוח, אמרו לי לא לעשות כלום במשך שלושה חודשים, שזה היה למעשה כל הקיץ. העליתי בתקופה הזאת 13 קילו, זה המון, לא הקפדתי בתקופת ההחלמה כמה אני אוכל, הייתי צעיר.
"חוסר הניסיון הזה לא בדיוק עזר לי, ואז ישר נבחרתי לקליבלנד ופשוט הגעתי לא בכושר. בסיטואציה שונה הדברים היו נראים אחרת, כי אני בדרך כלל מתמודד יפה עם לחץ וציפיות. אם אתה לא אוהב לחץ אז זה לא הספורט בשבילך".
תפרט.
"כל ספורט שתעשה מתבסס בחלקו על מנטליות, אם אתה לא מצליח לחשוב טוב אתה גם לא תשחק טוב, ובסופו של דבר זה יאט אותך. אני יודע מה אני יכול להביא לפרקט, יודע את רמת האינטנסיביות שלי".
היו בדרך הרהורי פרישה?
"לא. לוותר זה לא משהו שאני מכיר, זה לא בדם שלי. ראיתי את אמא שלי במשך כל הילדות עובדת בשתי עבודות, קמה כל יום בחמש בבוקר. כשאני רואה דבר כזה, איך אני יכול לוותר. אני מאמין שהיא רצתה יותר זמן לעצמה ולנוח, אבל במקום זה היא רק דחפה את עצמה יותר וגם אותי, פשוט לקחתי את החוזק ממנה. אני מרגיש מבורך שאני יכול לעזור עכשיו כספית למשפחה שלי".
יש סיכוי שתחזור ל־NBA?
"זאת לחלוטין המטרה שלי. אבל בו־זמנית זה לא בעדיפות עליונה, אני באמת רוצה לקחת את הדברים יום אחרי יום. עכשיו אני בירושלים, מנסה להראות מה אני יודע לעשות".
התפנית ברגע האחרון, הקוף על הגב, המוזיקה
אם לא היו מספיקות השמועות על עזיבה אפשרית, רגע לפני שירושלים פתחה את הופעותיה בליגת האלופות נגד קרשיאקה, בנט נקע את הקרסול באימון המסכם והיה בספק, אבל באורח פלא עלה בחמישייה והפך לשחקן הדומיננטי על הפרקט. המשחק אמנם נגמר בהפסד צורב מסל של הטורקים בשנייה האחרונה, אבל הפורוורד סיים את הערב עם נתונים מרשימים: 22 נקודות ו־8 ריבאונדים. פתאום כל הספקות הונחו בצד. בינתיים לפחות (לא ישחק הערב בגלל הפציעה).
מה אמרת למאמן אורן עמיאל לפני המשחק?
"ידעתי שכואב לי הקרסול, אבל היה מדובר במשחק ראשון רשמי של העונה באירופה ופשוט לא רציתי לשבת בצד. אז אמרתי למאמן שאני רוצה לעלות ולשחק".
עם קוף על הגב.
"לא קורא את הדברים שכותבים עליי, באתי לפה רק בשביל לשחק. אבל זה בהחלט לא היה קל. אחרי שהתחיל המשחק הכל השתחרר, האוהדים היו נהדרים, בפעם הראשונה הם כיוונו שירים אליי והכניסו לי אנרגיות".
אז אתה בירושלים עד לסוף העונה?
"בסופו של דבר הכל ביזנס. אני רק רוצה לשחק, אז אם יאריכו לי את החוזה בהפועל ירושלים לחלוטין אחשוב על זה".
על ההופעה המפתיעה: "ידעתי שכואב לי הקרסול, אבל היה מדובר במשחק ראשון רשמי של העונה באירופה ופשוט לא רציתי לשבת בצד. אז אמרתי למאמן שאני רוצה לעלות ולשחק"
תחשוב על זה?
"כן, הם חושבים עליי, אז אני יכול לעשות את אותו הדבר, לא? אני בסך הכל מרגיש בטוח פה, וזה מאוד חשוב בשבילי".
אז מה המטרות של בנט על הפרקט?
"לנצח משחקים, אני אף פעם לא שם את הפוקוס על עצמי, כל הזמן למען הקבוצה. וגם להישאר בריא, אני עושה הכל כדי לשמור על הגוף שלי. אם המצב יישאר ככה הכל יהיה בסדר, זו תהיה עונה טובה".
ומי זה הבנט של מחוץ לפרקט?
"קודם כל, אני ביישן. דבר שני, המאכל האהוב עליי הוא לזניה. והדבר השלישי, אני חושב שחוץ ממה שאמרתי, אנשים יודעים עליי הכל כאן בישראל. זה מוזר שיודעים עליי הכל פה, אבל זה גם נחמד שאנשים בודקים עליך, מראה על אכפתיות. אגב, בכל רגע פנוי אני משחק פלייסטיישן ורואה נטפליקס, פשוט יושב בבית. עדיין לא יצא לי לראות הרבה מירושלים. ראיתי את הכותל מרחוק אבל לא עצרתי, זה בהחלט מקום שנמצא ברשימה, גם ים המלח".
אם לא היית שחקן כדורסל, איפה היינו מוצאים אותך?
"בטוח משהו שקשור למוזיקה. אנחנו בכלל משפחה מוזיקלית: דודה שלי ואחותי שרות, אח שלי די־ג'יי. אני חושב שגם אני שר בסדר, אבל אין סיכוי שאשיר מול אנשים".
