אוהדי מכבי ת"א מעודדים מחוץ לאוטובוס
(צילום: אפרת עמורבן)
לא סתם קוראים למונאקו נסיכות. בשנייה שמגיעים לעיר-מדינה, אפילו עוד לפני הכניסה, מרגישים כמו בסרט של דיסני, רק הרבה יותר גרנדיוזי. מאות יאכטות פרוסות על פני המפרץ, מכוניות יוקרה בצבעים לא שגרתיים, שדרת חנויות יוקרה, מלונות מפוארים וכמובן - הקזינו העתיק והמפורסם בעולם.
עם כל היוקרה והשפע, יש במונאקו כמה דברים שעשויים לתפוס את התייר המזדמן בהפתעה גמורה. כשמגיעים, הקליטה בפלאפונים פתאום נפסקת לחלוטין, וכדי לחפש WIFI פעיל צריך לעשות הקפות שלא מביישות את שמחת תורה בכל המקומות הפתוחים. ואם כבר מדברים על פעולה פשוטה, אז כדי לחפש מונית צריך המון סבלנות. רק חברת מוניות אחת עובדת - זו שבבעלות נסיך מונאקו, אלבר השני - וכשיש עומס תיירותי, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
אם זה לא מספיק, אז שווה לדבר גם על אולם הכדורסל של הקבוצה המקומית. הסאל גסטון מדיסין מונה רק 4,000 מקומות, חריג מאוד לקבוצת יורוליג. אל היציעים אי אפשר להכניס מזון ושתייה, מה שכבר השתנה בלא מעט מהאולמות בעיקר כדי לספק חוויה נעימה יותר לאוהדים. אלו שימלאו אותו הערב (חמישי, 21:15), במשחק השני בסדרת רבע גמר פלייאוף היורוליג מול מכבי ת"א.
שלא נדבר בכלל על החום. זה ידוע שבמקומות שונים באירופה המזגן הוא בגדר המלצה, אבל בכל זאת מדובר במגרש כדורסל בו אנשים מתאמנים, משחקים, מעודדים, מה שרק מגדיל את תחושת המחנק. במשחק הראשון בסדרת רבע גמר הפלייאוף מול מכבי ת״א מיום שלישי האחרון אפשר היה לראות כמה אנשים פשוט סובלים מהחום. גם השחקנים הרגישו את זה, אפילו עד כדי כך שהידיים שלהם נהיו חלקלקות והכדורים ברחו להם מהידיים.
"מה, יש משחק?"
אבל רק אחרי שמסתובבים ומכירים טוב את המקום מבינים למה אולם הכדורסל הוא כזה קטן ולא מושקע. העניין המקומי בענף הוא זניח. אפילו למשחק הראשון בסדרה, שנחשב קריטי, ומגיעים אליו לרוב גם כאלה שרק סקרנים לראות התמודדות במעמד זה, האולם לא היה מלא. מתוך 4,000 המקומות באולם, כ-700 נתפסו על ידי אוהדי מכבי ת״א והשאר היה מלא חלקית עם לא מעט קרחות ביציעים.
"מה, יש משחק?", שאל אותי אחד המקומיים. "זה ידוע שיש פה קבוצת כדורסל מצליחה, אבל בסופו של דבר זה לא ענף הספורט שמעניין פה. גם לכדורגל יש איצטדיון של מעל ל-18 אלף מושבים אבל מגיעים בקושי 4,000 אוהדים בממוצע".
מה שמעניין אותם במונאקו זה הספורט של העשירון העליון. ממש אתמול התחיל ה-EPT - טור משחקי פוקר סובב אירופה שמושך אלפי אנשים לאזור. הטורניר יימשך כשבועיים כאשר סכום ההימור עשוי להגיע עד ל-100 אלף דולר למשתתף.
ממש לפני פחות משבוע הסתיים טורניר המאסטרס בטניס שנחשב לאחד מהאירועים הזוהרים ביותר מאחר והוא מתקיים בקאנטרי שממוקם על נוף מרהיב במיוחד של הים עם היאכטות המפוארות. בעבר גם התקיים טורניר מאסטר לסוסים של גוצ'י, כשהמשתתפים היו לבושים חליפות מיוחדות של מותג האופנה היוקרתי, וגדר הקפיצות הייתה בצבעי הדגל של המותג.
כדורגל? כדורסל? פורמולה!
אבל אפילו כל הדברים האלה הם שוליים לעומת הדבר האמיתי שמתרחש במונטה קרלו. טורניר הפורמולה E שיתקיים החל מהשבוע הבא וטורניר פורמולה 1, הגרנד פרי, שייערך בנסיכות בסוף חודש מאי. כל האזור נראה כמו אתר בנייה אחד ענקי כדי להכשיר את הכבישים ואת כל המסביב לאירוע הזה.
מה אין בדרכים: פיגומים, עובדי בנייה, טריבונות לצפייה של האוהדים, גדרות לאורך כל הכבישים כדי שאנשים לא יוכלו לעבור את הכביש ברגל, מנופים, משאיות, פקחי תנועה כדי שהמשאיות לא יפריעו כרגע לנהגים השונים, תמרורים בכל פינה.
"הפורמולה זה ה-ספורט של מונאקו", סיפר נהג מונית שמתקשה מאוד בפקקים לאחרונה. "יש מלא אירועים אחד אחרי השני בחודש הזה וכל האזור פשוט מפוצץ בתיירים. אנשים משלמים סכומים אדירים לכרטיסים, אבל לא אכפת להם, העיקר להיות הכי קרוב לעושר הזה".
בכל האזור יש מסעדות וברים שממש ממוקמים על הכביש הראשי כדי שתיירים יוכלו לשבת ולצפות אפילו מקרוב יותר במכוניות שעוברות. כל מסעדה כבר ממותגת עם כוסות ומפיות עם ציור של גלגל מכונית או של הלוגו של הפורמולה 1, וכמעט בכל פינה יש חנויות של מזכרות עם כובעים, חולצות, כוסות - הכל כמובן באדום בוהק.
אם מסתכלים באתר הכרטיסים הרשמי של הטורניר אפשר לראות שהכרטיס הכי זול עלה 299 אירו, אבל הוא כבר ממזמן לא זמין, וגם לא ממש נמצא במיקום טוב. באופן כללי נשארו מעט מאוד כרטיסים בעיקר באזורים היקרים יותר - כשהכרטיס היקר ביותר (לאזור ה-VIP) עולה בסביבות ה-4,000 אירו. לסיכום, מונאקו מנקרת עיניים במובן החיובי של המילה, מלאה בעושר ובעיקר ביוקרה בלתי נגמרת. עכשיו רק חסר להתקין מזגן שיעבוד טוב באולם כדורסל.
