מכבי ת"א חגגה לתוך הלילה לאחר הזכייה באליפות
נפגשתי עם מאמן מכבי ת"א, עודד קטש, בבית קפה מחוץ להיכל, 48 שעות אחרי שהניף את צלחת האליפות באחת מסדרות הגמר המטורפות שידע הכדורסל הישראלי. "יש לכם משהו מנחם?" הוא שאל את המלצר, והחליט ללכת על מרק עגבניות (שתבינו, כמעט 30 מעלות בחוץ).
קטש צריך את המרק המנחם הזה כדי שירגיע את סערת הרגשות שהתחוללה בתוכו ועדיין לא בטוח שנרגעה לגמרי, להוריד קצת את הלחץ העצום שרבץ על כתפיו העונה, האחריות. מהרצון העז לאמן קבוצת יורוליג, לסיים קדנציה שנייה במכבי ת"א בצורה טובה יותר (חתם במועדון בדיוק היום לפני שנה), להתמודד עם דיבורים על פיטורים, לעלות לפלייאוף היורוליג אחרי שכבר הספידו אותו ולפספס בדרמטיות (משחק חמישי נגד מונאקו) את הרגע הגדול - עלייה לפיינל־פור. וזה עוד לא נגמר: אחרי כל זה הגיעה בליגה הסדרה המשוגעת בקרב על האליפות נגד היריבה המושבעת, הפועל ת"א.
עכשיו, אחרי שהצלחת בידיים שלו והרעש הגדול סביבו נרגע - ואיתו גם הלחץ לתואר - האלוף עודד קטש בן ה־48 יכול לשבת בשקט, לאכול מרק ולדבר על הכל בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות". מהרגע הכי קשה שעבר העונה ועד הפעם הראשונה שהאוהדים סוף־סוף שרו לו בהיכל. "מרגיש שאני עדיין צריך להתאושש, לתת לדברים לשקוע”, הוא אומר. “אבל נראה לי שלסיים את העונה עם אליפות זה מתוק".
רק נראה לך?
"עברנו סדרה ארוכה, ממש ארוכה, תוסיפי לזה את המשחק השני בדרייב־אין ואת הרצון הגדול של כולנו לסיים עם תואר. אבל אני רציתי את זה מאוד, בעיקר בשביל השחקנים. הגיע לנו אחרי השנה הזאת. עד עכשיו אני מתאושש, מעכל, נרגע, כי זה לא רק השבוע הזה, אלא כל העונה האינטנסיבית הזאת, אז התחושות עדיין קהות. אבל זה מתוק, ועצם זה שהפועל ת"א היו כל כך טובים רק הפך את זה ליותר מיוחד, וזה מה שרצינו לשדר לשחקנים, לא לפחד להפסיד".
הזכרת את המשחק השני. אחרי שחוטפים בראש ב־38 נקודות הפרש ועוד מהפועל ת"א, איך אתה מרים את השחקנים מהקרשים, מה אומרים להם?
"לא אומרים הרבה. יש אירועים שלא צריך להגיד יותר מדי. האימון למחרת ההפסד היה מאוד שקט, אף פעם לא ראיתי תגובה כזאת של השחקנים. היה שקט של זעזוע, אולי אפילו שקט של צניעות. זה מה שג'ייק כהן אמר לי, שזה 'שקט של עברנו וחטפנו משהו'. בתור מאמן יש חששות משקט כזה, כי אם מדברים אז אפשר להרגיש את השחקנים. בדיעבד זה היה טוב".
"אני אוהב משחקים חמים, אבל צריך לדאוג שזה לא יגלוש לאלימות, וחבל שזה לקח את רוב תשומת הלב מהכדורסל. אנחנו התעסקנו בלשחק, אבל אי־אפשר להתעלם מזה שהייתה אווירה של אלימות מסוכנת"
איך אתה מסביר את ההתנהלות המכוערת של הקהלים והמועדונים בסדרה הדרמטית הזו?
"אני לא מאלה שנכנסו לפרטים, כי לי באופן אישי הסוף היה די ברור. לא באמת חשבנו שלא יהיה קהל אדום או שלא ייתנו להם את הכרטיסים. לכל צד יש את הסיבות שלו. אני חייב להגיד שהקבוצה עצמה לא חוותה את הדבר הזה, וזה הכי עצוב בסיפור - כי יש שתי קבוצות מדהימות, צוות מאמנים שמעריך אחד את השני, יש חברויות בין השחקנים, היה כדורסל ברמה מאוד גבוהה ואנרגיות מטורפות של שני קהלים. באמת הפוטנציאל גדול, אז מה שנשאר זה לנקות את כל האלימות, צריך להחמיר את העונשים, וליהנות מהדבר הזה".
6 צפייה בגלריה
"אין שום סיבה ששחקנים או צוותים יחוו חוויה כזאת". רופא הפועל ת"א לאחר שחטף בקבוק מים מהיציע
(צילום: יאיר שגיא)
העניין הוא שלא רק מדובר באלימות מכוערת ואבוקות שהורסות לגמרי את המשחק, בסופו של דבר גם ההנהלות של המועדונים התנהגו באופן מחפיר.
"דברים כאלה צריכים להיפתר על־ידי מי שמנהל את הליגה, לצורך העניין המינהלת. צריכים להיות יותר סמכותיים, לנקות את הדברים האלה כדי שזה לא יהיה בידיים של מועדונים. אני בטוח שבמינהלת יגיעו לכמה מסקנות חכמות, כי אפשר לעשות את הכדורסל נקי, אין שום סיבה ששחקנים או צוותים יחוו חוויה כזאת, צריך לעשות את זה יותר סטרילי. וכן אבוקות לא אבוקות, שיחליטו. אני אוהב את האמוציות, אוהב משחקים חמים, אבל צריך לדאוג שזה לא יגלוש לאלימות, וחבל שזה לקח את רוב תשומת הלב מהכדורסל. אנחנו אמנם התעסקנו בלשחק, אבל אי־אפשר להתעלם מזה שהייתה אווירה של אלימות מסוכנת".
"לא הבנתי מה רוצים מאיתנו"
אתה יודע שאתה המאמן השני בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, אחרי פיני גרשון, שזוכה באליפות עם שתי קבוצות שונות?
"לא ידעתי. באמת? אחלה, מגניב. מה זה אומר? סתם שאני המון שנים בעסק".
"מכבי ת"א הייתה בתמונת הפלייאוף מתחילת העונה. מועדונים בעלי תקציבים גדולים היו מאחורינו. אולי הכדורסל שלנו לא תמיד היה מבריק, אבל זו תחושה לא טובה, להיות במקום שמצפים ממך משהו שהוא לא אפשרי"
חזרת ואמרת במהלך העונה שאתם קבוצה חדשה ושלוקח זמן להתחבר. הבעיה היא שבשלב מאוחר יותר זה כבר נשמע כמו תירוץ.
"אני לגמרי מבין, למרות שזאת הייתה האמת שלי. אין קסמים, למרות שהחיבור קרה מוקדם משציפיתי. זה יכול לקחת גם שנה וראינו את זה בקבוצות כמו אנאדולו אפס ופנרבחצ'ה. מכבי ת"א הייתה בתמונת הפלייאוף מתחילת העונה, אז לא הבנתי מה רוצים מאיתנו. מועדונים בעלי תקציבים גדולים היו מאחורינו. אולי הכדורסל שלנו לא תמיד היה מבריק, אבל זו תחושה לא טובה, להיות במקום שמצפים ממך משהו שהוא לא אפשרי, זה הדבר הכי גרוע".
זה מה שהרגשת?
"אי־אפשר לשחק כדורסל טוב אחרי חודשיים, אי־אפשר! התוצאות היו יותר טובות ממה שיכולתי לצפות, ולכן הדיסוננס היה מטורף. כביכול השתמשתי בתירוצים במקום שאני בכלל לא צריך להשתמש בהם".
המשחק הראשון שבו האוהדים התחילו לשיר לך הגיע די מאוחר, רק בסוף מארס. אתה יודע למה?
"לא. אני דווקא אהבתי שזה קרה לאט־לאט. אולי היה לי חלק בזה, האוהדים הרגישו אותי, את שפת הגוף שלי. לא מיד התמסרנו אחד לשני, בכל זאת יש חוויות מהעבר, זה כמו בכל מערכת יחסים. הדבר האחרון שרציתי זה להרגיש שאני נמצא במכבי בגלל שיש לי עבר במועדון או בגלל ששיחקתי בו. רציתי שיתייחסו אליי כאיש מקצוע. אבל זו תמיד הרגשה טובה לקבל הערכה מהקהל, שאנשים אוהבים אותך. בטח בעבודה שלך, בטח שזה כזה עוצמתי - התרגשתי. ככל שעבר הזמן גם אני הרגשתי יותר טוב".
האוהדים שרו לך "עודד תחייך". בהתחלה זה נראה שאתה ממש מתאמץ להיענות לבקשה.
"אני לא באמת סובל כמו שהפנים שלי נראות. אני מחייך, פשוט לא רואים את זה. החיוך מבפנים יותר חשוב, כשהלב מתרחב זה שווה יותר מחיוך - וזה קרה לי כל יום כשהייתי רואה את השחקנים".
"נצטרך לעשות כמה החתמות משמעותיות"
אפשר לומר אחרי העונה הזו שאתה מאמן יורוליג?
"עוד מלפני שהייתי ביורוליג הרגשתי שאני מאמן יורוליג. מה זה הטייטל הזה? בסוף אתה מאמן כדורסל. היורוליג זה לא כדורסל שונה, הרגשתי שאני מתפתח בתור מאמן, מתגבש, ולאט־לאט הופך לטוב יותר. חיכיתי להזדמנות, אבל בעבודה הזאת אני שוב צריך להוכיח את עצמי".
הרגע הכי קשה העונה?
"אחרי המשחק מול באיירן מינכן, כשיצא פוש בכל האתרים שההנהלה דנה במעמדי, דקה אחרי שהמשחק נגמר. הרגשתי שזה לא מגיע לנו, הרי היינו בתמונת הפלייאוף. אז היה את הסיפור שניצחנו בבית כי הקהל ניצח ובחוץ אני הפסדתי, זו הייתה התחושה שלי בחצי השנה הראשונה. הרגשתי שזה לא צודק".
ואיך התמודדת עם זה?
"אני עד היום לא יודע אם ההנהלה דנה במעמדי. כשאני אומר שהיה לי קשה עם זה, זה לא בגלל המחשבה אם זה נכון או לא, היה לי מאוד קשה עם זה שהנרטיב שיוצא כלפי חוץ הוא שמכבי ת"א לא מצליחה בעוד שהיא ממש בסדר. הרגשתי שאין לי שליטה על הנרטיב הזה, שכל דבר שאני אומר מתפרש כתירוצים. הקושי הגדול היה לחפש קצת שקט, וכמובן לא להעביר את זה לשחקנים, למרות שהם הרגישו עליי, והם נלחמו בשבילי - אפילו במיוחד בשבילי - זה היה מאוד מרגש".
אחרי הניצחון על אנאדולו אפס אמרת בחצי פה: "הייתי שמח לקבל אנרגיות גם ממקומות אחרים". מה זה אומר?
"זה התסכול שהצטבר, לא תיכננתי להגיד את המשפט הזה, אבל זה יצא לי".
הרגשת לבד?
"לא הרגשתי העונה לבד כי היה לי את הצוות שלי והשחקנים, אבל כן רציתי להרגיש מההנהלה קצת יותר. מערכות יחסים נבנות גם ממשברים כאלה, כמובן שהתנצלתי על מה שאמרתי כי זה לא התאים, ואז היו לנו שיחות על זה.
“בהנהלה גם הרגישו את התסכול שלי, ואני חייב להודות שמאותו רגע הם ידעו להבין ולקבל, שינו את הגישה - ואז התחילה התקופה הטובה שלנו. גם אני ברמה האישית התחלתי להרגיש יותר בבית, יותר בנוח, יותר ביטחון. הייתי צריך את זה, אז כולנו הרווחנו מזה. זאת כן הייתה נקודת המפנה במערכת היחסים מבחינת התחושה שלי".
אז אתה מרגיש כבר מכביסט?
"לא. פחות אוהב את המילה הזאת. גדלתי במועדון הזה אבל היו עוד חוויות בחיי. הכדורסל שלי הוא הרבה מעבר לנקודת מבט של אוהד, ולכן כשמתעסקים בכדורסל אני לא במקום של מכבי או הפועל. אם תשאלי אותי על כדורגל, אז אני אוהד מכבי נתניה".
בעונה הבאה מכוונים ישר לפיינל־פור?
"זה בסדר לחלום, זה לא הולך להיות פשוט כי היורוליג תחרות מאוד קשה. להגיד שרוצים יותר - כמובן, אבל צריך לחכות ולראות איך אנחנו נתחזק בקיץ. נצטרך לעשות כמה החתמות משמעותיות".
ההנהלה בחרה לממש את האופציה שלך לעונה נוספת עוד לפני שהתחיל הפלייאוף, לא משהו שקורה בדרך כלל במכבי ת"א.
"מאוד מחמיא שמאמינים בך. היה חשוב להם לתת לי את הביטחון הזה אפילו לפני שהפלייאוף מתחיל, ואני באמת מעריך אותם על זה. מערכת היחסים הייתה כזו שהרגשתי את זה בא".
אתה בעצם אומר שבהתחלה הרגשת לא מוערך?
"כל מאמן שבא למועדון חדש צריך להוכיח את עצמו, בטח אני כמאמן צעיר ביורוליג. ידעתי בדיוק שאני במבחן, וידעתי שלא אקבל סיטואציות שמאמנים ותיקים מקבלים. ידעתי גם שהזמן שלי הוא לא הזמן שייתנו למאמנים אחרים. אז הייתה בדיקה של שני הצדדים".
סימנת כבר מטרות לעונה הבאה?
"שיתחבר לנו שוב הדבר המיוחד הזה, לעשות כדורסל יותר טוב - וחשוב שנהיה בריאים ושרק ניהנה".
