תום מועד ההעברות ב-NBA סיפק שוב כמה העברות מטורפות, שהופכות חמישיות חזקות להרכבים מופרעים שמציתים את הדמיון לקראת סדרות פלייאוף שיפגישו קבוצות עמוסות כישרון.
ההעברה הגדולה ביותר היא של קווין דוראנט היישר להרכב הפותח של פיניקס סאנס. הוא מצטרף לכריס פול, דווין בוקר ודיאנדרה אייטון במטרה להפוך שנתיים מאכזבות מאוד מבחינתם להישג ראשוני בדמות טבעת אליפות – אולי ההזדמנות האחרונה של אחד הרכזים הטובים בליגה (פול) לעשות זאת. העברת הענק השנייה היא של שחקן נוסף מברוקלין נטס אל המערב, קיירי ארווינג לדאלאס מאבריקס. יחד עם לוקה דונצ'יץ', הקבוצה מציבה הרכב פותח עם שני הסקוררים הכי טובים היום ב-NBA (שכבר הספיקו להפסיד יחד ללייקרס אחרי שהובילו ב-27 נקודות במחצית הראשונה). להשלמת גל ההעברות לקראת הפלייאוף, חצה ראסל ווסטברוק את הכביש לאחר שלא הסתדר בלייקרס, ועבר אל הקליפרס שם הוא משלים הרכב חזק מאוד על הנייר, יחד עם קוואי לנארד ופול ג'ורג'.
אבל אם נסתכל על ההיסטוריה, נראה שרוב הקבוצות שביצעו מהלכים דומים באמצע העונה לא לקחו אליפות. כששחקן חדש מגיע לסגל עם כימיה מסוימת, לוקח לו זמן להתחבר לדי-אן-איי הקבוצתי בהרבה מובנים, מקצועיים וחברתיים. גם אם קווין דוראנט שיחק פעם כמה משחקים בנבחרת עם כריס פול, זה לא מבטיח שבתוך שבוע או אפילו חודש הם כבר ילמדו להסתדר אחד עם השני בתוך הדינמיקה של פיניקס, לפחות לא מספיק כדי לנצח בסדרה של הטוב מ-7 קבוצה אחרת, כזו שמגיעה ממועדון מגובש שהולך יחד כמה שנים טובות.
הפלייאוף הוא חיה שונה מהליגה. זו מלחמה אחרת, מלחמת חפירות, מלחמת שוחות ולא ערב קליעה חד פעמי של 70 נק' מתחת לזוהר המצלמות. בפלייאוף, לעומק של הקבוצה ולספסל שלה יש משקל גדול לא פחות מכמות הכישרון של החמישייה הפותחת. שיקגו בולס הגדולה של מייקל ג'ורדן נלחמה במשך שלוש שנים בגמר האזורי מול דטרויט עד שעברה אותה וגם לקחה את האליפות הראשונה שלה. בוסטון סלטיקס של גארנט, ריי אלן ופול פירס התחברה בתחילת העונה. השחקנים עברו יחד מחנה אימונים בקיץ ורק אז הם לקחו אליפות והגיעו לעוד שני גמרים בשנתיים שלאחר מכן. גם שאקיל אוניל עבר למיאמי וחבר לדוויין ווייד בתחילת העונה בה הם לקחו אליפות, וגם מיאמי של לברון ג'יימס, ווייד וכריס בוש הפסידה את האליפות שנתיים ברציפות עד שהצליחה להפוך ליחידה מספיק מגובשת ולקחת אותה יחד.
מהעבר השני אנו רואים בראש טבלת הליגה בעיקר את הקבוצות שמשחקות יחד תקופה ארוכה. אלו הקבוצות שמראות יציבות מתחילת העונה הזו ב-NBA. אם מדובר בדנבר נאגטס אותה מוביל יוקיץ', בוסטון סלטיקס שהפסידה בשנה שעברה רק בגמר או מילווקי באקס ורצף הניצחונות שלה, וכמובן האלופה המכהנת גולדן סטייט, שאם רק תפתור את הבעיות שלה בהגנה השנה תיקח שוב אליפות – די בהליכה. לכל הקבוצות האלה יש שלד של שחקנים מובילים שמכירים אחד את השני מצוין, כשרוב שחקני המפתח משחקים יחד כמה שנים.
לשם המחשה, בחמישייה הפותחת של גולדן סטייט בערב נטול פציעות עולים יחד קרי, קליי ודריימונד גרין שמשחקים יחד כבר 6 שנים ברוטו. גם שחקני מפתח נוספים כמו וויגינס וג'ורדן פול משחקים בקבוצה מספר שנים. הכימיה וההיכרות הארוכה שלהם הן אלו שמובילות, בשילוב עם כישרון הקליעה יוצא הדופן שיש לקבוצה והעומק בספסל, ומאפשרות להם ורסטיליות מדהימה שאין לקבוצות אחרות, במיוחד בהתקפה.
גם בעונה מוזרה כזו, כאשר יותר מדי משחקים בליגה "הטובה בעולם" נראים כמו עוד אימון קליעות או משחק אולסטאר נטול הגנות, בישורת האחרונה - הכדורסל הוא עדיין משחק קבוצתי, זה טבעו. לכן את הסיכוי הגבוה ביותר לקחת אליפות יש עדיין למועדון מגובש, כזה שהשחקנים שלו רצים יחד תקופה ממושכת או לפחות עברו כולם כקבוצה מחנה אימון בקיץ. זאת בניגוד לקבוצות שבחרו באלתורים של הרגע האחרון בתום מועד ההעברות, חודשיים לפני הפליאוף.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
