הפועל ירושלים, הפועל חולון, הפועל גליל עליון, בני הרצליה והפועל תל אביב. זאת רשימת הקבוצות שמדורגות בטבלה לפני מכבי ת"א, שספגה אמש (ראשון) כבר את הפסדה השישי העונה ב-14 מחזורים בלבד - ואולי גם הכי כואב - 77:78 מיתולוגי, רק לצד האדום, זה של היריבה העירונית.
צריך להגיד את הדברים כפי שהם - מספר ההפסדים הזה רחוק מלשקר והוא מייצג את התמונה האמיתית במלואה. מכבי ת"א, בטח ברמת הליגה כשהיא צריכה לתמרן עם הסגל הארוך שלה, לא ברמה מעל שאר הקבוצות, למרות הפער התקציבי האדיר שלה ושחקנים יקרים יותר (אבל ממש לא בטוח שרובם איכותיים יותר).
למרות ההפסד בדרבי הקודם בהיכל מנורה מבטחים, למשחק אתמול מכבי הגיעה עדיין כפייבוריטית ברורה. גם הניצחון הגדול על אולימפיאקוס ביורוליג, שעצר את רצף 8 ההפסדים, וגם העובדה שהאדומים התייצבו ללא הכוכב הגדול שלהם והשחקן הכי דומיננטי בקבוצה, ג'ייקובן בראון הפצוע. אבל מהפתיחה הפועל ת"א הבהירה שהיא לא באה להתבטל, אלא להפך.
מכבי לא הייתה מוכנה לאגרסיביות מצדם של המקומיים, ובאה שאננה לחלוטין. גיל בני, רז אדם והאחרים לא נתנו לסקוטי ווילבקין וקינן אוואנס לנשום, וגם החיפויים בפיק-אנד-רול והרוטציות עבדו בצורה מושלמת להפועל ת"א. לא סתם המארחת גרמה לאורחת לאבד 15 כדורים בחצי הראשון! (מספר של משחק שלם) ולמסור 2 אסיסטים בלבד. רק מהאיבודים של מכבי הפועל השיגה 26 נקודות, ואם תוסיפו את השוויון בנקודות מהזדמנות שנייה (13:13), למרות יתרון ברור לאורחת בריבאונד (28:37), תקבלו את אחת הסיבות לניצחון של הפועל.
למרות שמכבי התייצבה עם 5 זרים לעומת 3 של הפועל, בפועל זה היה משחק של 3 מול 3 כי דרק וויליאמס שיחק 11 דקות בלבד ולא קלע ואוואנס היה קטסטרופלי עם 2 נקודות ו-4 איבודים ב-23 דקות. בצד השני, צמד הזרים של דני פרנקו, ג'יי פי טוקוטו וג'יימס יאנג היו בעולם משלהם. לא סתם בקבוצה החתימו אותם כבר במהלך העונה הקודמת על הארכת חוזה. טוקוטו, שאם באמת היה רוצה יכול היה לשחק היום ברמות הרבה יותר גבוהות, אבל ככל הנראה מטעמי נוחות והאהבה שלו לעיר (מספיק להסתכל בחשבון האינסטגרם שלו כדי להבין) התעלל בכל שחקן הגנה שניסה לשמור עליו וסיים עם 24 נקודות ו-5 אסיסטים, ויאנג הוסיף 21, כולל מהלכי קלאץ' גדולים בסיום.
ניתן היה להבין עד כמה מכבי לא משחקת חכם בהתקפה רק מלהסתכל על ג'ייק כהן. ברבע השלישי הסנטר של הצהובים החזיר את קבוצתו לבד למשחק עם מטווח שלשות ו-13 נקודות, אבל ברבע הרביעי, במקום להמשיך לשחק עליו אחרי החסימה ולמצוא אותו לזריקות פנויות, הוא איים לסל רק פעם אחת בלבד, וזה לא שהוא לא רצה לתת יותר, פשוט לא מסרו לו. מכבי חזרה לבידודים של סקוטי ווילבקין, שגם עלו לה בסוף במשחק עם פספוס בהתקפה האחרונה, ועוד קודם לכן שתי החטאות לא אופייניות שלו מקו העונשין.
יש כאן הרבה מילים על היכולת הרעה של מכבי, אבל צריך גם לתת המון המון כבוד להפועל ת"א. אחרי פתיחת עונה רעה מאוד, וכשהיה נראה ששוב הקבוצה תיאבק באזורים של הקו האדום, הגיע מהפך של 180 מעלות. זה קרה משתי סיבות עיקריות: כניסתו של גיל בני לחמישייה וחזרתו של ג'וש אוואנס למועדון על חשבון דוואן הרננדז, שפתח את הליגה אבל היה ברור שייחתך כשיימצא מחליף סביר. השניים הללו ייצבו את ההגנה של פרנקו, שלא ממש הייתה קיימת קודם לכן, ולצד השדרוג המדהים ביכולת של יאנג, שנמצא בכושרו הטוב בקריירה - 23.8 נקודות (51 אחוזים ל-3, 65 אחוזים ל-2), 5.4 ריבאונדים ו-24.8 במדד ברצף חמשת הניצחונות של הקבוצה, לא סתם הפועל ת"א היא הקבוצה החמה בליגה.
הפועל גם עשתה מהלך גדול, שעשוי לתרום לה רבות בהמשך. ההחתמה מתחת לרדאר של איגור קולשוב היא חתיכת שיחוק. כבר אתמול, למרות שהספיק לערוך אימון וחצי עם הקבוצה (חתם בשבת), הוא קיבל 18 דקות. קולשוב היה הססן כצפוי, אבל כן היה ניתן לראות מה הוא יכול להוסיף לקבוצה. לא פעם חתך לסל והיה חופשי, אך חבריו החדשים, שעדיין לא מכירים אותו, לא הרימו את הראש כדי למסור לו. כמו כן, קולשוב משמעותי מאוד בפיזיות ובריבאונד, ויתרום המון באספקטים הללו. וגם אין מה לחשוש לגבי הקליעה שלו, כי ברגע שהוא ירגיש בטוח היא תיכנס, וגם באחוזים גבוהים.
כמו שמכבי ת"א לא יכולה לחשוב על ההפסד בדרבי כי כבר מחר מחכה לה אלבה ברלין, בחמישי פנרבחצ'ה ובשבת הפועל חולון, להפועל ת"א יש אמנם קצת יותר מנוחה, אולם בשישי היא תתמודד מול יריבה לא פשוטה בכלל, מוליכת הטבלה, הפועל ירושלים.