יוסי בניון שכח דבר מאוד חשוב, שהוא קודם כל המנהל המקצועי של בית"ר ירושלים ורק לאחר מכן החבר של רוני לוי. יש גבול להגנה האוטומטית שקיבל לוי מבניון גם לאחר ההדחה המביכה מול טאוטה שהייתה הקש ששבר את גב הגמל. בניון נכשל בענק.
בקיץ 2019 קיבל יוסי את המפתחות ממשה חוגג – ללא ספק נקודת פתיחה מצוינת לקריירה. אך במקום לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים ולהיות קשוב, הוא בחר להתבצר בעמדתו ולשרת את האגו שלו.
היה נראה שעברו באנגליה והיותו אחד מגדולי שחקני ישראל בכל הזמנים יתרמו לו בתפקידו החדש, ושהקשרים שלו ינחיתו בירושלים שמות נוצצים שיתופי פעולה בינלאומיים. בפועל בניון הביא לפה שחקן אחד בינוני, דיוגו ורדסקה.
במקום לפתח את מחלקת הסקאוטינג ולנסות לאתר שחקנים איכותיים ושוברי שוויון, בחר בניון ללכת על בטוח ולהחתים זרים וישראלים יקרים מליגת העל, כמו עלי מוחמד, ליוואי גארסיה, אלירן עטר, חנן ממן ומיכאל אוחנה. בשביל להחתים את השחקנים האלה לא צריך להיות מנהל מקצועי מבריק, אלא אוהד ממוצע שצופה בכדורגל הישראלי. בסופו של דבר בניון לא הצליח להטביע חותם מקצועי.
אך שיא השיאים הייתה העקשנות הבלתי מתפשרת על רוני לוי. עשור מלא בכישלונות לא הרתיעו את בניון להתעקש על החבר, וגם לאחר שציג כדורגל משעמם, אפור ומרדים – בניון המשיך לתת לו גב בכל מחיר.
גם הדחה מגביע המדינה וניצחון בודד בעשרת מחזורי הפלייאוף לא שיכנעו את בניון שחייבים לעשות שינוי על הקווים, ועכשיו הוא מגיע, מאוחר מדי עבור בית"ר. בניון כמו שכתבתי כאן כבר בעבר יותר מפעם אחת לא מוכן להודות בטעויות, לא מוכן לומר טעיתי וככה אי אפשר להצליח.
מסתבר שגם לאחר ההדחה המביכה מול האלבנים בניון היה משוכנע שאין לפטר את לוי, פשוט בלתי נתפס. המאמן נכשל כישלון חרוץ עם הרכבים הזויים, שחקנים כמו רוטמן ואזולאי שמקבלים קרדיט בלתי נגמר בהרכב, חילופים מנותקים, מהלכים לא ברורים, והשיא כמובן הדחה מול יריבה ברמה של ליגה א'.
בניון שכח שהוא המנהל המקצועי של בית"ר ומה שאמור לעמוד לנגד עיניו היא הצלחת הקבוצה. עצם התפטרותו הוכיח למי האיש היה לויאלי כל הדרך. הצלחת המועדון? שולית. למיץ' גולדהאר לקח שנתיים וחצי להבין שעם אבי נמני הוא לא יגיע לכלום, לחוגג זה לקח שנה וחצי עם בניון ושנה עם רוני לוי כדי להבין שלתארים הם לא יובילו אותו. התירוצים והמריחות יעלו לחוגג הרבה כסף, ואת הנזק ייקח זמן לתקן.
ספק גדול אם לבניון תינתן הזדמנות כזו לקבל יד חופשית מבעל הבית ברכש, במינוי מאמן וסמכות מלאה בכל הקשור לפן המקצועי.מי שרוצה להצליח בתפקיד תובעני וקשה כמו מנהל מקצועי במועדון גדול עם שאיפות צריך להביא ערך מוסף שבניון לא הצליח להביא. לפחות במדד החברות יוסי יוצא גדול כשהחליט לקחת אחריות ולהצטרף לחברו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
