כאוהד ריאל מדריד, אני יכול להגיד בפה מלא שהקבוצה לא מסוכנת העונה כלל וכלל מבחינה מקצועית. אבל היא זכתה באליפות ספרד והעפילה לגמר ליגת האלופות בגלל שיש לה את הדבר המיוחד הזה שאין באף "קבוצת על". קוראים לזה תשוקה.
כשממלאים קבוצה בכוכבים, או כשרוכשים שחקן חיזוק חדש לקבוצה, לא מקבלים תוצאות. הן מגיעות רק עם המון אהבת משחק ותשוקה לניצחון בכל מחיר, גם כשהמשרוקית כבר בפה של השופט. כריסטיאנו רונאלדו לא שיחק בריאל על תקן הכוכב שלה, אלא כחלק מקבוצה שהמוטו שלה הוא קבוצתיות והמון רצון לנצח. ראינו אותו במשחקים כמעט חסרי משמעות, עם דמעות בעיניים על כל החמצה. קארים בנזמה, עם כל הכבוד לנתונים האישיים המדהימים שהוא רושם השנה, עדיין מבשל גולים, עושה הגנה ומביע כאב בכל הפסד ולא משנה מול מי.
השינוי המתמיד בהכשרת שחקנים צעירים נמדד ביכולת התשוקה שלהם, כמו שעשה מרקו אסנסיו כשהגיע לקבוצה וכמו שעושה כעת רודריגו הצעיר. לא סתם הקבוצה באה בטירוף ביום חמישי למשחק מול לבאנטה, אחרי שכבר הבטיחה את התואר ומול יריבה שהייתה חייבת נקודות, והורידה אותה ליגה עם 0:6 מטורף שהראה שאין בברנבאו דבר כזה להוריד הילוך.
מהצד השני, שחקן שבאו כ"כוכבים", כדוגמת השם היקר (מבחינה כספית כמובן) אדן הזאר, לא תרם כלום ושום דבר לקבוצה, כי אופיו האישי הוא של סופרסטאר שבא להצדיק את המחיר ששילמו עליו ולא מישהו שהפנים את הערכים של המועדון. מי שלא משחק קבוצתי, ומי שחסר לו תאוות משחק, לשמחתנו לא שורד בריאל. האלה מדריד!!!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
